ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - כא - שיחות השיכים להתורות
אות כא בעת שאמר התורה מישרא דסכינא בסימן ל' בשבת חנוכה תקס"ז בסעדה השלישית של שבת. והתחיל התורה על פסוק ויהי מקץ ולא גמר לגלות פרוש הפסוק איך שיכה תורה הזאת לפסוק הנ"ל. ובמוצאי שבת אחר הבדלה דבר עמנו ואמר שאם היה רוצה לסים התורה על פסוק הנ"ל היה צריך לומר עוד הפעם תורה כמו זו שאמר. ואחר כך אמר אני דומה עכשו כמו מי שפוסקין עליו להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא, בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצת בדבריו זכרונו לברכה לענין שצריך לסבל יסורים ארבע פעמים בשביל לחתך הדל"ת הנ"ל מבין הארבע מלכיות וכו' אות כב פעם אחת דברתי עמו מהתורה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים בסימן ל"ד המדבר מהנקדה שהיא בחינת צדיק וכו' ואמר לי שבזאת התורה יכולין לראות כל הצדיקים שבדור מהות ומדרגת ומעלת כל אחד ואחד אות כג מאמר הנעור בלילה סימן נ"ב. נאמר בשנת תקס"ג בבחינת עושי דברו לשמע בקול דברו. כי מורנו הרב ר' נתן זכר צדיק לברכה קים ענין זה מתחלה מדעתא דנפשה. ובאותו היום בא אל אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה והוא כון ברוח קדשו הנורא והנפלא מאד וגלה לפניו הענין הזה. ומורנו הרב רבי נתן זכר צדיק לברכה בשמעו איך שמגלה לפניו ענין הזה שעשה מדעתה דנפשה, ומה שזוכין על ידי זה, וגם מעצם הרגשתו בנעימות הדברים הקדושים האלה נתבטל מגשמיותו ויצעק בקול ואמר [גיוואלד] ארוצה נא בשוקים וברחובות ואצעק אהה מה הם חושבים לנפשם. ומגדל תבערת לבבו עד שממש יצא מגדר אנושי רצה באמת לרוץ ולצעק כנ"ל. ומיד חטף אותו אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה בבגדו ואמר לו: עמד ! כי לא תפעל כלל.
אות כא
בָּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה מֵישָׁרָא דְסַכִּינָא בְּסִימָן ל' בְּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ז בַּסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת.
וְהִתְחִיל הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק וַיְהִי מִקֵּץ
וְלא גָּמַר לְגַלּוֹת פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ שַׁיָּכָה תּוֹרָה הַזּאת לַפָּסוּק הַנַּ"ל.
וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַחַר הַבְדָּלָה דִּבֵּר עִמָּנוּ
וְאָמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק הַנַּ"ל
הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד הַפַּעַם תּוֹרָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָמַר.
וְאַחַר כָּךְ אָמַר אֲנִי דּוֹמֶה עַכְשָׁו כְּמוֹ מִי שֶׁפּוֹסְקִין עָלָיו לְהַכּוֹתוֹ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעִיר וְלא הֵבִינוּ דְּבָרָיו כְּלָל.
כָּעֵת נִזְכַּרְתִּי שֶׁמְּרֻמָּז קְצָת בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.
כִּי מְבאָר שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לַחְתּךְ הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ"ת מֵאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה.
וְאֶפְשָׁר רָמַז קְצָת בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לָעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לִסְבּל יִסּוּרִים אַרְבַּע פְּעָמִים בִּשְׁבִיל לַחְתּךְ הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְכוּ'
אות כב
פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים בְּסִימָן ל"ד הַמְדַבֵּר מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק וְכוּ'
וְאָמַר לִי שֶׁבְּזאת הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לִרְאוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר מַהוּת וּמַדְרֵגַת וּמַעֲלַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד
אות כג
מַאֲמָר הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה סִימָן נ"ב.
נֶאֱמַר בִּשְׁנַת תקס"ג בִּבְחִינַת עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ.
כִּי מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה קִיֵּם עִנְיָן זֶה מִתְּחִלָּה מִדַעְתָּא דְנַפְשֵׁהּ.
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא אֶל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְהוּא כִּוֵּן בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא מְאד וְגִלָּה לְפָנָיו הָעִנְיָן הַזֶּה.
וּמוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּשָׁמְעוֹ אֵיךְ שֶׁמְּגַלֶּה לְפָנָיו עִנְיָן הַזֶּה שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתֵּהּ דְנַפְשֵׁהּ, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה, וְגַם מֵעצֶם הַרְגָּשָׁתוֹ בִּנְעִימוּת הַדְּבָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה
נִתְבַּטֵּל מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ וַיִּצְעַק בְּקוֹל וְאָמַר
[גִיוַואלְד] אָרוּצָה נָא בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְאֶצְעַק אֲהָהּ מַה הֵם חוֹשְׁבִים לְנַפְשָׁם.
וּמִגּדֶל תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ עַד שֶׁמַּמָּשׁ יָצָא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי
רָצָה בֶּאֱמֶת לָרוּץ וְלִצְעק כַּנַּ"ל.
וּמִיָּד חָטַף אוֹתוֹ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה בְּבִגְדוֹ
וְאָמַר לוֹ: עֲמד ! כִּי לא תִּפְעַל כְּלָל.
שיחות הר"ן - אות קמד
...ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה...
היכלות. מה הם ההיכלות?
...במספר מקומות על היכלות שונים שבהם הוא מטייל. מה הם ההיכלות האלו? תשובה: ההיכלות האלו הם מה שנקרא אצלנו "תובנות" "שכלים". ההיכלות שרבי נחמן מדבר עליהם, הם תובנות והבנות עמוקות שיש לצדיק על השי"ת / העולם וכיו"ב. מה שנקרא גם "השגות" רוחניות. היכלי התמורות לדוגמא, היינו השכל שבו צריך לעבור האדם לפני שהוא מגיע לשכל האמיתי של השי"ת (ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות?). וראה כיו"ב כאן: breslev...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
...מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּך אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל...
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'
...- תורה מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את האור אין סוף לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל הפנוי, ברא העולמות והן הן מדותיו והלב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה:...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ב ואמר רבנו זכרונו לברכה. מי שיודע מפני מה היתה ארץ ישראל תחלה ביד כנען ואחר כך באה ליד ישראל הוא יודע מפני מה הוא היה תחלה בקאמיניץ ואחר כך בארץ ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כו - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 1
...ח"א - תורה כו - רציצא דמית בביעותה 1 [לשון רבנו זכרונו לברכה] רציצא דמית בביעותה, היכא נפק רוחא? ואמר להו: בהינו דעאל רש"י: רציצא דמית, אפרוח שמת בתוך קלפתו רציצא, זה אפרוח זה בחינת צדיק בחינת: "יפרח בימיו צדיק" ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה באיזה מן המקומות מן התפילה צריך לו למסר את נפשו ביותר? והשיב להם: היכא דעאל הינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדשה הינו איך שנכנסים בו מחשבות זרות וצריך להעלותם כידוע שם צריך לו למסר...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 24_04_2024 השעה 13:24:49 - wesi2