... הכל, וממילא שכלו אינו תקין. ונוסיף: כל זמן שאדם לא תיקן את חטא אדם הראשון שהוא הפגם של עץ הדעת טוב ורע, הרי ששכלו פגום והוא אינו יודע את האמת באמת, אלא הוא רק יודע אמיתות יחסיות וכיו"ב. האמת ...

... אזי ייטיב מטובו לאחרים כנ"ל יא. נחמו נחמו עמי וכו' כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות בבחינת: 'אם דעת קנית מה חסרת' וכתיב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כלו טוב כמאמר חז"ל: 'אטו האידנא לאו אחד הוא ? ותרצו: לעתיד כלו הטוב והמטיב' ואפילו העכו"ם ידעו ביתרון הדעת אבל לא כמונו וידעו שהגדלה שהיה להם והשפלות שהיה לנו בזמן הגלות כל זאת הגדלה היה לנו אף על פי שעכשו אי אפשר להבין כל זה כי אין להכחיש החוש אף על פי כן ירבה הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה ... הצעקה זוכין להוליד המחין מתעלומתן ועל ידי שמקדשין שבעת הנרות זוכין להכניס המקיפין לפנים כי צריכין שני דברים להשגת הדעת הקדוש בתחלה צריכין להוליד המחין כי לפעמים המחין והשפע אלקי בהעלם וכו' כנ"ל ולזה צריכים צעקה כדי להולידם ואחר ... לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל זה זוכין על ידי שני בחינות הנ"ל שהם צעקה שעל ידי זה מולידין המקיפין וקדשת ... אלקיכם זה בחינת: 'אלהים לארמא קלא' בחינת הצעקה הנ"ל שעל ידי שני בחינות אלו זוכין להשגת המקיפין שהוא השגת הדעת הקדוש שזהו עקר הנחמה בחינת 'נחמו נחמו' הינו מקיף ומקיף למקיף כנ"ל [כל הענין הנ"ל, המבאר בקצור על פסוק ... וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם ... בו יתברך וכל החסרונות שיש לאדם הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכל שאר החסרונות הכל הוא בחסרון הדעת ואף שיש חסרים לגמרי מהדעת ועם כל זה יש להם כל טוב באמת כל מה שיש להם אינו כלום וכן להפך השלם בדעת שיש ... קנית מה חסרת, ואם דעת חסרת מה קנית" כי עקר החסרון והשלמות תלוי בדעת וכן כעס ואכזריות הוא מחסרון הדעת כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן החולה הוא כעסן מחמת שאז הוא בדינים כי דינים שורים עליו ודינים הם מחין דקטנות ועל כן הוא בכעס ולעתיד לבוא יתגלה הדעת והכל ידעו את ה' כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה'" ועל כן אז יתבטל הכעס כמו שכתוב: ... לגור יחד זאב עם כבש וכו' מחמת מדת הכעס אבל לעתיד יוכלו לדור יחד מחמת שיתבטל הכעס על ידי הדעת שיתגלה אז והנה לעתיד הכל ידעו את השם אפילו עכו"ם כנ"ל "ומלאה הארץ דעה" אך הדעת שיהיה להם אז אפשר לנו לידע ולדבר ממנו אך הדעת שיהיה לנו אז זה אי אפשר כעת אפילו לדבר ממנו כי עכשו זה הדעת בבחינות מקיפים כנ"ל כי כל השלמות והטובות שיש לעכו"ם עכשו באמת אינו כלום כנ"ל: אם דעת חסרת וכו' ואדרבא, ... [הינו של ישראל] כי היה לטובתם וגדלתם וזה יבינו הם בדעת והשגה שיהיה להם אז אבל אצלנו יהיה זה הדעת דבר פשוט ושחוק כי דעתנו יגדל אז מאד וזה: "אז ימלא שחוק פינו וכו', אז יאמרו בגוים הגדיל וכו'" כי זה הדעת והשגה שיהיה להם אז לומר 'הגדיל' וכו' כנ"ל זה יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט כי דעתנו יהיה גדול מאד ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים כי אז יתגלה הדעת ויהיו נכללים באחד ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", וכי האידנא וכו' ... על הרעה 'ברוך דין אמת' ועל הטובה 'הטוב והמטיב' אבל לעתיד יברכו על הכל 'הטוב והמטיב' כי לעתיד שיתגלה הדעת ידעו שאין שום רע בעולם כלל רק כלו טוב וכלו אחד וגם הגלות הוא רק מחסרון הדעת. כמו שכתוב: "לכן גלה עמי מבלי דעת" ועל כן היתה גאלת מצרים על ידי משה שהוא היה בחינת הדעת וזה שכתוב: "וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" כי עקר הגאלה על ידי הדעת ודע, שגם לעתיד שתמלא הארץ דעה ויהיה נעשה מהשכל המקיף שכל פנימי גם אז יהיו מקיפים אחרים כי בודאי ... יותר על פי מה שמבואר למעלה שעל ידי תנועת השכל וכו' שהוא בחינת שפע אלקי הינו השגת המקיפין השגת הדעת הקדוש על ידי זה נולד חם בלב וכו' נמצא שעקר החמימות וההתלהבות דקדשה הוא על ידי השגת המקיפין השגת הדעת כנ"ל ובזה מבאר היטב ענין זה: "כל צדיק נכוה וכו' מחפתו" וכו' דהינו, שאצל זה הצדיק יהיה נחשב להשגה גדולה עד שיהיה נכוה ממנה כי השגת הדעת מוליד חם כנ"ל ועל כן יהיה נכוה ממנה ואצל הצדיק הגבוה ממנו אין זה נחשב אצלו להשגה כלל ואינו ... על זה יהיה אצלם השגה גדולה אבל אנחנו עם קדש אין ערך להשגתנו מכל שכן להשגה של הצדיק ושלמות הדעת הוא כשנעשה ממקיפים פנימיים ואז נצול מכל צרות למשל, כשאחד מצפה ואורב לחברו להרגו אזי צריך לשנות המלבושים כדי ...

... הכיר את השי"ת אישית ולא באמצעות שליח / מתווכים וכיו"ב. רבי נחמן מברסלב עצמו זכה לתקן את חטא עץ הדעת של אדם הראשון בשלמות וזכה לשכל שלם ואמיתי. כל התורות של רבי נחמן מברסלב, הן רק הפסולת של השכל ... אך להתקרב באמת זה עניין אחר לגמרי. ומקורב באמת לצדיק היינו רק כאשר האדם מגיע לדרגת הצדיק עצמו. שאז הדעת שלהם מתאחדת, ושלא נשאר אצל האדם שום שכל עצמי כלל, אלא יש לו רק את השכל של הצדיק בלבד. ... כי כל מה שיש ביד השכל האנושי להשיג, מצווה גדולה להשיג את השכל הזה. השכל הוא קודש הקודשים. ובניין הדעת הוא בניין בית המקדש. והשכר של העולם הבא הוא רק שכל. זה כל השכר כולו, שלאדם יהיה שכל יותר ... היה דווקא את הכת של החכמים. והאפיקורסים היו החברים הכי טובים של רבי נחמן מברסלב... בכל מקרה, השי"ת הוא הדעת עצמה. והתכלית זה להתקרב אליו. על ידי הדעת. אז איך בדיוק אפשר בלי שכל להתקרב להשי"ת? אם השי"ת היה נוכל ח"ו... אז היה צריך להאמין בו. אך ...

... הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפרסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער ונכנס לשם ושלח אליו הרב הקדוש המפרסם ...

... משמרות הם מפסידין בנין ירושלים הינו שלמות היראה התלויה בלב כנ"ל ה. ולתקן שלש מדות אלו הוא על ידי הדעת שצריכין להמשיך הדעת אל הלב בבחינת: "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להמשיך הדעת אל הלב ועל ידי זה נתתקן שלש מדות הנ"ל כי הדעת הוא בחינת תלת מחין תלת חללי דגלגלתא והם בחינת שלש רגלים כי כל רגל הוא בחינת התחדשות המחין שנמשך ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי ... והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי תבות: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וזהו: "יבקשו מפיהו" כי צריך לבקש התורה מפיו דוקא כדי להוציא הדעת מכח אל הפעל כנ"ל ועל כן צריך לשמע תורה דוקא מפיו אף שגם בדבורים פשוטים של הבר דעת יש ...

... את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי. להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד. זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה. מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר ... כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא. ... אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי... שאלה: מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת? מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי? תשובה: בפשיטות, ... וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם ... שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו'

... מאכל בהמה כנ"ל וזה שאמרו 'כיון ששמע בזעת אפך תאכל לחם נתישבה דעתו' כי חלי הקדחת זה בחינת פגם הדעת כי עקר הדעת הוא על ידי חבור אש ומים וזה כיון ששמע בזעת אפך וכו' כי רפואת החלי הנ"ל הוא על ידי זעה ועל ידי זה נתישבה דעתו הוא בחינת מה שנתרפא מחלי הנ"ל שהוא שלמות הדעת כנ"ל.

... מאד מאד לאכל והוא מכרח בעת האכילה להסיח דעתו ועל כן הוא מדבר לפעמים בשעת אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה ...

... הנ"ל והתחיל לדבר זאת לאנשיו שנסעו עמו שהוא משתוקק לזה. והתחילו לשחוק ממנו ולדחותו מזה כי איך יעלה על הדעת לסתר משא ומתן כזה וכו' ועל ידי זה מנעוהו מזה. אחר כך חזר ונתלהב בהשתוקקות נמרץ לסע לרבו וחזר ...