ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים
דע כי צריך דוקא ודוי דברים, כי צריך לפרט את החטא וצריך להתודות בדבורים בכל פעם על כל מה שעשה ויש לזה מניעות רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת (ישעיה ל"ה) : "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר השמחה שיעבר בכל השמחה הינו בכל הקומה שיש בהשמחה וצריך לזה מצוות רבות כי שרש נקדות כל המצוות היא השמחה כי (תהלים י"ט) "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכל מצוה מתרי"ג מצוות יש לה איבר מהשמחה כל מצוה לפי בחינתה ועל כן אם פגם באיזה מצוה הן מצות עשה או לא תעשה אזי כששמח ועובר והולך בקומת השמחה אזי כשפוגע בזה האיבר שהוא כנגד אותה מצוה שעבר אי אפשר לו לשמח שם מחמת שפגם שם באותה המצוה שנקדתה שמחה כנ"ל ואדרבא, יש לו דאגה שהוא הפך השמחה (שם ל"ח) "אדאג מחטאתי" ועל כן על ידי זה מרגיש ונזכר החטא שעשה מקדם אך על ידי רבוי המצוות, כי 'אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון' (חגיגה כז) על ידי זה נתבטל הדאגה של החטא המונעת השמחה כי רבוי אור השמחה של רבוי מצוות שלו נתלהב ומבטל המניעות של החטא ואזי יכול להתודות ועל ידי ודוי דברים נתתקן עולם הדבור כמבאר במקום אחר (לעיל בסימן ע"ח) כי פגם החטא בנפש והנפש הוא בחינת הדבור, בבחינת (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" ועל כן צריך להתודות בדבורים דוקא לתקן ולבנות פגם הדבור, כמו שכתוב (הושע י"ד) : "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" ועין במקום אחר (שם) ועל ידי שנתקן ונבנה הדבור על ידי ודוי דברים על ידי זה נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה שנתעורר הקול דלעלא ונתיחד עם הדבור כי צריך התעוררות תחתון הינו לבנות הדבור ועל ידי זה מתעורר ומתאוה הקול ומתיחד עם הדבור וזה בחינת (תהלים ק"ג) "עושי דברו לשמע בקול דברו" ואיתא בזוהר (לך לך דף צ). 'זכין למשמע קלין מלעילא' הינו על ידי "עושי דברו", שמתקנין הדבור על ידי זה 'לשמע בקול דברו', שנתעורר הקול להתיחד בדבור, וזכין למשמע קלין וכו' [ויש בזה עוד דברים נפלאים בענין שמיעת קול נגינה וקול כלי זמר] וזה (ישעיה נ"א) "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה" הינו שנמצא בתוך הששון ושמחה תודה, בחינת ודוי דברים וקול זמרה כנ"ל.
דַּע כִּי צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, כִּי צָרִיך לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא

וְצָרִיך לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה

וְיֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת

לִפְעָמִים נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא

וְיֵשׁ שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו מְאד וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת

וְעוֹד מְנִיעוֹת רַבּוֹת

וְצָרִיך לָזֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה

כִּי שִׂמְחָה הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים

וְעַל כֵּן כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ אוֹ מְרַקֵּד

צָרִיך לִרְאוֹת שֶׁיַּעֲבר בְּכָל הַשִּׂמְחָה מֵראשׁ וְעַד עָקֵב

כִּי לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה רַק בָּרַגְלִין, וְלִפְעָמִים בַּלֵּב, אוֹ בְּהַמּחִין, בְּחִינַת: "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל ראשָׁם"

אַך עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁיַּעֲבר בְּכָל הַשִּׂמְחָה

הַיְנוּ בְּכָל הַקּוֹמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַשִּׂמְחָה

וְצָרִיך לָזֶה מִצְווֹת רַבּוֹת

כִּי שׁרֶשׁ נְקֻדּוֹת כָּל הַמִּצְווֹת הִיא הַשִּׂמְחָה

כִּי "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב"

וְכָל מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהּ אֵיבָר מֵהַשִּׂמְחָה

כָּל מִצְוָה לְפִי בְּחִינָתָהּ

וְעַל כֵּן אִם פָּגַם בְּאֵיזֶה מִצְוָה

הֵן מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לא תַעֲשֶׂה

אֲזַי כְּשֶׁשָּׂמֵחַ וְעוֹבֵר וְהוֹלֵך בְּקוֹמַת הַשִּׂמְחָה

אֲזַי כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּזֶה הָאֵיבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר

אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמחַ שָׁם

מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ שִׂמְחָה כַּנַּ"ל

וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה שֶׁהוּא הֶפֶך הַשִּׂמְחָה "אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישׁ וְנִזְכָּר הַחֵטְא שֶׁעָשָׂה מִקּדֶם

אַך עַל יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת, כִּי 'אֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן'

עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַדְּאָגָה שֶׁל הַחֵטְא הַמּוֹנַעַת הַשִּׂמְחָה

כִּי רִבּוּי אוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי מִצְווֹת שֶׁלּוֹ נִתְלַהֵב

וּמְבַטֵּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַחֵטְא

וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת

וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים נִתְתַּקֵּן עוֹלַם הַדִּבּוּר כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

כִּי פְּגַם הַחֵטְא בַּנֶּפֶשׁ

וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

וְעַל כֵּן צָרִיך לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא

לְתַקֵּן וְלִבְנוֹת פְּגַם הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'"

וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְקָן וְנִבְנֶה הַדִּבּוּר עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים

עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ

שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל דִּלְעֵלָּא וְנִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר

כִּי צָרִיך הִתְעוֹרְרוּת תַּחְתּוֹן הַיְנוּ לִבְנוֹת הַדִּבּוּר

וְעַל יְדֵי זֶה מִתְעוֹרֵר וּמִתְאַוֶּה הַקּוֹל וּמִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר

וְזֶה בְּחִינַת "עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"

וְאִיתָא בַּזוהַר . 'זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא'

הַיְנוּ עַל יְדֵי "עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ", שֶׁמְּתַקְּנִין הַדִּבּוּר

עַל יְדֵי זֶה 'לִשְׁמעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ', שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל לְהִתְיַחֵד בְּדִבּוּר, וְזַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין וְכוּ'

[וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה וְקוֹל כְּלִי זֶמֶר]

וְזֶה "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה"

הַיְנוּ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹך הַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

תּוֹדָה, בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים

וְקוֹל זִמְרָה כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן - אות קצז - גדולות נוראות השגתו
...בענין הצדיק הנ"ל שנפטר אמר שאפילו איש פשוט מחיב להרגיש החסרון כי בודאי כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל אחד מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא וכו' ואם כן במקומות...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...- שיחות השיכים להתורות אות כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר הנ"ל ולבסוף...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ע - מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיך לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם יוֹתֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ע - מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כל מי שגדול יותר, צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום יותר כמו שאנו רואין שהצומח חיותו ומבקשו סמוך לו מיד כי הוא צומח מן הארץ בסמוך לו ממש ובהמה מבקשה סמוך לה גם כן על הארץ אך הוא ברחוק יותר קצת מן הצומח כי הבהמה גדולה במעלה מן הצומח אבל בן אדם צריך לבקש מבקשו ברחוק יותר ויותר מן הבהמה ועל כן משה רבנו, עליו השלום, שהיה גדול במעלה מאד היה צריך לבקש מבקשו ברחוק מקום ביותר ועל כן הצרך לבקש לו אשה ממדין כי מבקשו היה רחוק מחמת גדלתו
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בשעת התפילה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור כמובא בסימן ב' ובסימן ט' ב"לקוטי מוהר"ו" חלק ראשון ובשאר מקומות על כן הזהיר לאנשיו שיאמרו קדם התפילה הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רד - הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה
...מוהר"ן ח"א - תורה רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה מעלת הצדקה ידוע בפרט כשנותנין לתלמיד חכם כמובא שהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תמכי אוריתא אבל באמת זה המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה ממש ואין עברה יכול לכבות זה המעות שנותנין לתלמיד חכם כי 'אין עברה מכבה תורה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . וזה המעות הוא בחינת תורה ממש כנ"ל וזה מעות ראשי תבות ואין עבירה מכבה תורה. ועוד יש בענין זה דברים הרבה כי בעת שגלה זאת ספר איזה מעשה בענין זה אך לא זכינו לכתב כי אם דברים אלה.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
...ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך" אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא 'תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח' ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר...
שיחות הר"ן - אות מב
שיחות הר"ן - אות מב עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...- תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב לו: גם זה...
חיי מוהר"ן - תכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה אות תכא אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשו הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם והולכים בדרכי החקירות וחכמות וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 28_11_2025 השעה 19:02:06 - wesi2