ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

אות צא
כִּסְלֵו תק"ע פּה בְּרֶסְלַב חֲלוֹם הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי [הַיְנוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ] וְלא הָיָה שׁוּם אָדָם נִכְנָס אֶצְלִי, וְהָיָה תָּמוּהַּ בְּעֵינַי.
וְיָצָאתִי לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְגַם שָׁם לא הָיָה שׁוּם אָדָם.
וְיָצָאתִי לַבַּיִת הַגָּדוֹל וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלא הָיָה שָׁם גַּם כֵּן שׁוּם אָדָם.
וְיִשַּׁבְתִּי בְּדַעְתִּי לָצֵאת אֶל הַחוּץ.
וְיָצָאתִי לַחוּץ
וְרָאִיתִי שֶׁעוֹמְדִים בְּנֵי אָדָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים וּמִתְלַחֲשִׁים זֶה עִם זֶה
וְזֶה מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנִּי וְזֶה מְשַׂחֵק בִּי וְזֶה מֵעֵז פָּנִים נֶגְדִּי וְכַיּוֹצֵא.
וַאֲפִילּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי הָיוּ גַּם כֵּן כְּנֶגְדִּי
קְצָת הֵעֵזּוּ נֶגְדִּי וּקְצָת הִתְלַחֲשׁוּ בְּסוֹד מִמֶּנִּי וְכַיּוֹצֵא כַּנַּ"ל.
וְקָרָאתִי לְאֶחָד מֵאֲנָשַׁי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זּאת.
וְהֵשִׁיב אֵיךְ עֲשִׂיתֶם כָּזאת הֲיִתָּכֵן שֶׁתַּעֲשׂוּ דָּבָר כָּזֶה.
וַאֲנִי לא יָדַעְתִּי כְּלָל עַל מָה הֵם מִתְלוֹצְצִים עָלַי
וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל
שֶׁיֵּלֵךְ וִיקַבֵּץ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ
וְהָלַךְ מֵאִתִּי וְלא רְאִיתִיו עוֹד.
וְיִשַּׁבְתִּי בְּעַצְמִי מַה לַּעֲשׂוֹת
וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לְהַפְלִיג עַצְמִי לְאֵיזֶה מְדִינָה אַחֶרֶת
וּבָאתִי לְשָׁם וְהָיָה שָׁם גַּם כֵּן, כֵּן
שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם גַּם כֵּן בְּנֵי אָדָם וְדִבְּרוּ מִזֶּה
כִּי גַּם שָׁם יוֹדְעִים הַנַּ"ל.
וְיִשַּׁבְתִּי עַצְמִי לֵישֵׁב בְּאֵיזֶה יַעַר
וְנִקְבְּצוּ אֵלַי חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ
וְהָלַכְתִּי עִמָּהֶם לְיַעַר וְיָשַׁבְנוּ שָׁם
וּכְשֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל וְכַיּוֹצֵא
הָיִינוּ שׁוֹלְחִים אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל
וְקָנָה לָנוּ מַה שֶּׁהָיִינוּ צְרִיכִים
וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אִם נִשְׁקַט הָרַעַשׁ
וְהֵשִׁיב: לָאו
כִּי עֲדַיִן הָרַעַשׁ חָזָק מְאד.
בְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבִים שָׁם
בָּא זָקֵן אֶחָד וְקָרָא אוֹתִי
וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לְדַבֵּר עִמִּי.
וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמִּי.
עָנָה וְאָמַר
הַאַתָּה תַּעֲשֶׂה כָּזאת
וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי אֲבוֹתֶיךָ
נֶגֶד זְקֵנְךָ רַבִּי נַחְמָן וְנֶגֶד זְקֵנְךָ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ מִתּוֹרַת משֶׁה וּמֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב וְכוּ'
מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁתֵּשֵׁב כָּאן
הַאִם אַתָּה יָכוֹל לֵישֵׁב כָּאן תָּמִיד
הֲלא הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ יִכְלֶה וְאַתָּה אִישׁ חַלָּשׁ וּמַה תַּעֲשֶׂה.
וְכִי אַתָּה סוֹבֵר שֶׁתַּפְלִיג לְאֵיזֶה מְדִינָה
מִמָּה נַפְשָׁךְ
אִם לא יֵדְעוּ שָׁם מִי אַתָּה, לא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם
כִּי לא יִתְּנוּ לְךָ מָעוֹת.
וְאִם יֵדְעוּ מִי אַתָּה
גַּם כֵּן לא תּוּכַל לִהְיוֹת שָׁם
כִּי גַּם שָׁם יֵדְעוּ מִזֶּה.
הֵשַׁבְתִּי לוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא כֵּן שֶׁאֲנִי מְגרָשׁ כָּזֶה, יִהְיֶה לִי עוֹלָם הַבָּא.
הֵשִׁיב לִי עוֹלָם הַבָּא אַתָּה סָבוּר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ
אֲפִילּוּ בְּגֵּיהִנּוֹם לא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם
כִּי עָשִׂיתָ חֵטְא כָּזֶה.
הֵשַׁבְתִּי לוֹ: לֶךְ לְךָ
הָיִיתִי סוֹבֵר שֶׁתְּנַחֲמוּ אוֹתִי וּתְדַבְּרוּ עַל לִבִּי
עַכְשָׁו אַתֶּם עוֹשִׂים לִי יִסּוּרִים
לְכוּ לָכֶם
וְהָלַךְ מֵאִתִּי הַזָּקֵן הַנַּ"ל.
וּבִהְיוֹתִי יוֹשֵׁב שָׁם יִשַּׁבְתִּי עַצְמִי
מֵאַחַר שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן זְמַן רַב כָּזֶה
יְכוֹלִים לִשְׁכּחַ לְגַמְרֵי אֶת הַלִּמּוּד
וְצִוִּיתִי לָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁלַחְנוּ לָעִיר בִּשְׁבִיל צְרָכֵינוּ
שֶׁיְּבַקֵּשׁ שָׁם אֵיזֶה סֵפֶר וְיָבִיא לָנוּ
וְהָלַךְ אֶל הָעִיר וְלא הֵבִיא סֵפֶר.
וְהֵשִׁיב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא
כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְגַלּוֹת בִּשְׁבִיל מִי צְרִיכִין הַסֵּפֶר
וּבְהֶצְנֵעַ אִי אֶפְשָׁר לִמְצא סֵפֶר.
וְהָיָה לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים עַל שֶׁאֲנִי נָע וָנָד
וְגַם אֵין לִי שׁוּם סֵפֶר
כִּי יְכוֹלִין לִשְׁכּחַ אֶת הַלִּמּוּד לְגַמְרֵי.
אַחַר כָּךְ חָזַר וּבָא הַזָּקֵן הַנַּ"ל וְנָשָׂא סֵפֶר תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מָה אַתֶּם נוֹשְׂאִים
וְהֵשִׁיב: סֵפֶר.
אָמַרְתִּי לוֹ תְּנוּ לִי הַסֵּפֶר וְנָתַן לִי
וְלָקַחְתִּי אוֹתוֹ וְלא יָדַעְתִּי כְּלָל אֵיךְ לְהַנִּיחַ אֶת הַסֵּפֶר
וּפָתַחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְלא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל
וְהָיָה דּוֹמֶה בְּפָנַי כְּלָשׁוֹן אַחֵר וְכִכְתָב אַחֵר
כִּי לא יָדַעְתִּי בּוֹ כְּלָל כְּלָל לא
וְהָיוּ לִי יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה.
וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא גַּם מֵהָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל שֶׁהָיוּ עִמִּי
שֶׁכְּשֶׁיִּתְוַדַּע לָהֶם זאת אוּלַי גַּם הֵם יִפָּרְדוּ מִמֶּנִּי.
וְשׁוּב קָרָא אוֹתִי הַזָּקֵן הַנַּ"ל לְדַבֵּר עִמִּי
וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ וְהִתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר כַּנַּ"ל
אֵיךְ עָשִׂיתָ כָּזאת, אֵיךְ אֵין לְךָ בּוּשָׁה. הָא אֲפִילּוּ בַּגֵּיהִנּוֹם לא יִהְיֶה לְךָ מָקוֹם לְהִטָּמֵן שָׁם כַּנַּ"ל.
אָמַרְתִּי לוֹ אִם הָיָה אוֹמֵר לִי כָּזאת אָדָם מִבְּנֵי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן
הָיִיתִי מַאֲמִין לוֹ.
הֵשִׁיב אֲנִי מִשָּׁם, וְהֶרְאָה לִי דָּבָר שֶׁהוּא מִשָּׁם.
וּבָא עַל דַּעְתִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַיָּדוּעַ
וְאָז הָיָה סָבוּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, גַּם כֵּן, שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא
וְאָמַר אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי עוֹלָם הַבָּא.
וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי לַאֲחוֹרַי בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד.
וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי כָּךְ
בָּאוּ אֵלַי וְנִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה שֶׁאָמַר לִי הַזָּקֵן לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהֶם, הַיְנוּ זְקֵנַי וְהָאָבוֹת וְכוּ' וְכוּ'
וְאָמְרוּ לִי הַפָּסוּק: "וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת".
וְאָמְרוּ לִי: אַדְּרַבָּא, נִהְיֶה מִתְפָּאֲרִין בָּכֶם.
וְהֵבִיאוּ לִי כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי וּבָנַי
[כִּי גַּם בָּנַי נִפְרְדוּ מִמֶּנִּי בַּתְּחִלָּה בָּעֵת הַנַּ"ל]
וְדִבְּרוּ עַל לִבִּי דְּבָרִים כָּאֵלּוּ הַהֶפֶךְ מֵהַנַּ"ל.
מַה שֶּׁהִשְׁלַכְתִּי אֶת ראשִׁי
אִם הָיָה אָדָם שֶׁעָבַר שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּעָמִים עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ
אִם הָיָה מַשְׁלִיךְ אֶת ראשׁוֹ בִּמְרִירוּת כָּזֶה
בְּוַדַּאי הָיוּ מוֹחֲלִין לוֹ
וּשְׁאָר הַטּוֹב אֵינִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם
כִּי בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו אחד מאנשי שלומנו ספר לי שהיה מדבר עם רבנו, זכרונו לברכה, בעבודת השם כדרכו והבין רבנו, זכרונו לברכה, שהוא עוסק קצת לכון כונות בתפילתו והקפיד עליו רבנו, זכרונו לברכה מאד ואמר לו שלא יעסק עוד בזה, ולא יתפלל עם כונות רק יכון פרוש המלות כפשוטו [אף על פי שזה האיש למד כתבי האר"י, זכרונו לברכה, על פי פקדתו אף על פי כן לא רצה שיתפלל עם כונות כלל] ואמר לו רבנו, זכרונו לברכה שמי שאינו ראוי לזה כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף כי בכשוף נאמר "לא תלמד לעשות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רכד - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רכד - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה בענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שאסור להסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אמר רבנו זכרונו לברכה, שכל אדם ואדם יש לו בחינת מה למעלה מה למטה וכו' לפי מדרגתו שאסור לו להסתכל בהם כי אצל קצת, מסתים שכלו אצל הגלגלים ורקיעים ואסור לו להסתכל להלן יותר וגם כל הפילוסופים והמחקרים, כל שכלם וחקירתם הוא רק עד הגלגלים ולמעלה מזה אין יודעים כלום וגם במה שתחת הגלגלים טעו הרבה בכמה דברים עד שנפל ביניהם מחלוקות גדולות בכל דבר וכבר מבאר שאסור להסתכל בהם כלל והכלל שכל אדם במקום שמסתים שכלו אסור לו להל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא יתפלל ת... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חֳלִי הַקַּדַּחַת - בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה דע שחלי הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל יותר הוא מעשה בהמה, שאוכלת ולועסת כל היום ועל ידי זה בא קדחת, רחמנא לצלן וכן כשנזדמן להאדם בתוך מאכלו ניצוצות שלא נתבררו עדין ממאכל בהמה למאכל אדם על ידי זה בא גם כן חלי הנ"ל [אם לא מי שהוא אדם גדול מאד שיכול לדלג מדרגה שלמה ולהעלות המאכל למעלת מדבר] כי כשאוכל מאכל בהמה כנ"ל נמצא שיוצא מגדר אדם לגדר בהמה וזה בחינת "הרכבת אנוש... לחץ להמשך...
ספר המידות - בנים
ספר המידות - בנים חלק א' א. כל הבוכה ומתאבל על אדם כשר, זוכה לגדל את בניו. ב. צריך לשמר את התינוק, שלא ילך בגלוי הראש. ג. אין צריך לאדם לדאג על פרנסת בניו, כי כשהם גדלים גדלה פרנסתם עמהם. ד. מי שמבטל את חברו מפריה ורביה, הולך לשאול בלא ולד. ה. כל הכופה אשתו לדבר מצוה, הוי לה בנים שאינם מהגנים. ו. אשה שדמיה מרבים צער גדול בנים שלה יותר בעצבון. ז. בת כהן לישראל, בת תלמיד חכם לעם הארץ זרע אין לה. ח. התענית של חמישי בשבת מסגל לגדול בנים. ט. צניעות שבאשה מזכה לה לבנים הגונים. י. על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת תפילין כראוי, תלד אשתו בנים זכרים. יא.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה את זה ב. וצריך לדעת ש"מלא... לחץ להמשך...
ספר המידות - טהרה
ספר המידות - טהרה חלק שני א. אשה כשרה מטהרת הבית מצרעת.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר שמעתי בשמו שספר בשם צדיק אחד שדרש בבית הכנסת שמה שאומרים כשעוברין על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה שעוברין עליהם ועל כן אין להם עליה אבל אותה התבואה שקוצרין, אומרים העוברים ברכת ה' כנ"ל ועל ידי זה יש לה עליה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות צח
שיחות הר"ן - אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא דוד בחינת "רו... לחץ להמשך...
מהו עניין נוקם ונוטר?
מהו עניין נוקם ונוטר? breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו'... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום פעם אחד דברתי עמו ז"ל והבנתי, שהיה חפץ מאד לגלות לי איזה דבר מהשגותיו שהשיג, כדרכו תמיד אך היה קשה עליו והלכתי עמו יחד בשתיקה, כי לא דבר עמי מאומה אך בתוך זה יצאו מפיו הקדוש דבורים אלו סע האט א פנים אז מע מוז זיך פון א הרהור זייער היטן והבנתי אז בלשונו הקדוש ומתנועותיו הקדושים בעת שדבר זאת שאז נתגלה לו בהשגותיו הנוראות עצם פגם ההרהור חס ושלום שפוגם מאד מאד, רחמנא לצלן ואי אפשר לציר זאת בכתב... לחץ להמשך...
ספר המידות - ספירת העומר
ספר המידות - ספירת העומר חלק שני א. על ידי ספירת העמר נצולין מגרוש. ב. ביותר צריך להזהר לטבל לקריו בימי עמר. ג. בספירת העמר יכולין להכניע את המסור. וסימן: לעמר ראשי תבות מ'איגרא ר'מא ל'בירא עמיקתא.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד... לחץ להמשך...
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל? breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קלד
שיחות הר"ן - אות קלד שיך לסימן ער"ה בלקוטי חלק ראשון, המתחלת: דע שכל מצוה וכו' נעשה ממנה נר וכו' עין שם עתה שמעתי מאחד ששמע גם כן זה הענין מפיו הקדוש ובאר הדבר יותר קצת שאמר שיש אחד שנר שלו אינו יכול לדלק כי אם איזה שעה מחפש עם הנר אותה שעה שדולק ואחר כך נכלה הנר ואין לו במה לחפש ויש אחד שנר שלו דולק איזה שעות יותר ויוכל לחפש יותר אבל אחר כך נפסק ויש שנר שלו דולק יום אחד ויש שדולק עוד יותר ויותר אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם ועד ואינם נכבים לעולם והוא זוכה לחפש בגנזיא דמלכא תמיד לעולמי עד ולנצח נצחים אשרי לו והנה... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ג - מעשה מחיגר
סיפורי מעשיות - מעשה ג - מחיגר מעשה בחכם אחד קדם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות גם יש לכם רשות לעסק בשאר פרנסות אבל בזה תשתדלו להשקות אילנות אחר כך נפטר החכם והניח בנים והיה לו בן אחד שלא היה יכול לילך והיה יכול לעמד, רק שלא היה יכול לילך והיו אחיו נותנים לו ספוק די פרנסתו והיו מספיקים אותו כל כך עד שנשאר לו והיה אותו הבן [שלא היה יכול לילך] מקבץ על יד על יד ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקבץ סך מסים וישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם? טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן ואף שאינו יכול לילך יעץ בדעתו לשכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ויסע עמהם ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו ונדמה לו כ... לחץ להמשך...
ספר המידות - בכיה
ספר המידות - בכיה חלק שני א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור עינים ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הז... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 05:34:52 - wesi2