ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
"אלה מסעי בני ישראל" (במדבר ל"ג) [עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות] שמסעי בני ישראל דהינו הנסיעות שבני ישראל נוסעין ממקום למקום הם מכפרין על אלה אלקיך ישראל, הינו על פגם עבודה זרה כי אפילו כשאין עובדין עבודה זרה, יש פגם עבודה זרה כי קלקול האמונה היא גם כן בחינת עבודה זרה וכמו שמובא (בשם הבעל שם טוב) על פסוק (דברים י"א) : "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים" שתכף כשסרים מהשם יתברך, הוא בחינת עבודה זרה ועל ידי הנסיעות של ישראל נתכפר 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' (ספרי פרשת ראה והובא בפרש"י שם) נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות ועקר רחמנות הוא בבחינת (בראשית מ"ג) : "ואל שדי יתן לכם רחמים" 'לכם' דיקא הינו שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את הרחמנות בידינו כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולאת הקשה וכל היסורים הם הרחמנות שלו כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפילו יסורים קשים הכל הוא רק רחמנות אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר בידינו את הרחמנות כי אין אנו מבינים הרחמנות שלו וגם אין אנו יכולין לקבל אותו הרחמנות שלו הנ"ל רק שהשם יתברך יתן בידינו את הרחמנות שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא בזה ישראל ראשי תבות: אל שדי יתן לכם רחמים, כנ"ל כי הרחמנות נעשה על ידי מסעי בני ישראל כנ"ל.
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"

[עיין בלקוטי קמא סי' מ' בשם ס' עשרה מאמרות]

שֶׁמַּסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל

דְּהַיְנוּ הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

הֵם מְכַפְּרִין עַל אֵלֶּה אֱלקֶיך יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה

כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, יֵשׁ פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה

כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַם כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה

וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק: "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלהִים אֲחֵרִים"

שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה

וְעַל יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר

'וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'

נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְכַּפֵּר פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל

נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף, וְנִמְשָׁך רַחֲמָנוּת

וְעִקָּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים"

'לָכֶם' דַּיְקָא

הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ

כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִים הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ

כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִילּוּ יִסּוּרִים קָשִׁים

הַכּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת

אֲבָל אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁיִּתֵּן וְיִמְסֹר בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת

כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ

וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל

רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יִתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת

שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ

וְאֶצְלֵנוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת, לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי תֵבוֹת: אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, כַּנַּ"ל

כִּי הָרַחֲמָנוּת נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן - אות קלח
שיחות הר"ן - אות קלח שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים [בסימן רל"ד חלק א'] ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה היו שכיחים שם כל הצדיקים כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב זכרונו לברכה ורבם ככלם התאכסנו בבית אביו זכרונו לברכה ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל ידי זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך עד שזכה למה שזכה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...- ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב:...
שבחי הר"ן - אות א
שבחי הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה שנים
שיחות הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו
...- אות קפא - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי לשמע...
ספר המידות - פרישות
ספר המידות - פרישות חלק שני א. אדם המתנהג בפרישות ואחר כך חוזר מפרישותו, על ידי זה הוא נופל לתאוה נוספת ממה שהיה לו קדם פרישותו. ב. הפרישות מביא שבע. ג. פרישות מתשמיש חשוב כמו תענית. ד. חולאת של רקיקת דם בא, על ידי שמבטל עונה של ליל טבילה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר
...- מעלת המקבל עצה מחכמי הדור מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות והוא בחינת דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר כך לא עלתה לו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה
...מוהר"ן ח"א - תורה קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
...איזה טעם יש לה? איפה רבי נחמן מברסלב מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם...
ספר המידות - תוכחה
...צריך לומר תוכחתו על ידי התקשרות הדבור לשרשו, ואז נתקבל תוכחתו. ב. מי שנשתמד, אל תוכח אותו כי לא תועיל. ג. על ידי שאין מקבל תכחות, נחרב מעונו. ד. מי שמוכיח את העולם שלא בחכמה, על ידי זה מעורר, חס ושלום, גלות גדול והכבדה מהאמות. ה. לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל. ו. מפני ענש תוכחה חוזר בו הקדוש ברוך הוא על הטוב, שיצא מפיו. ז. היכא דידע דלא מקבלי תוכחה, הנח להם. ח. מי שירא מבני אדם להוכיח אותם, לסוף שהקדוש ברוך הוא שובר אותו לפניהם. ט. מי שיודע להזהיר, ואינו מזהיר, גם חברו מידו נענש [גם דם חברו...
ספר המידות - הוראה
...נכנע לפני גדולים ממנו, על ידי זה הקדוש ברוך הוא שומרו, שלא יכשל בדבר הוראה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. כשארע לאדם טרפה בביתו על ידי תערבת אסור בהתר, ואין בהתר לבטל את האסור, זה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד וזווג עליון, כי היחוד והזווג הוא בחינת ביטול האסור בהתר בבחינת: "מוציא אסירים בכושרות". ד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בנים בעלי הוראה. ה. מי שמחמיר לאחרים ומקל לעצמו ואומר על מה שלא שמע ששמע, על ידי זה אינו זוכה לראות ביפי המלך, כי הקלפה של אדום שהוא יראה רעה, מחשיך מאור עי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 29_03_2026 השעה 05:40:11 - wesi2