ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד
שֶׁהָיְתָה שִׁפְחָה אַחַת בְּבֵיתוֹ, שֶׁהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַמַּלְכָּה
[וּמִסְּתָמָא מְבַשֶּׁלֶת אֵינָהּ רַשָּׁאָה לִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ
אַךְ הָיְתָה אֵיזֶה שִׁפְחָה מְשָׁרֶתֶת קְטַנָּה בְּמַעֲלָה]
וְהִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה
וְגַם הַשִּׁפְחָה הַנַּ"ל הִגִּיעַ זְמַן לֵדָתָהּ בְּאוֹתוֹ הָעֵת
וְהָלְכָה הַמְיַלֶּדֶת וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת
לְמַעַן תִּרְאֶה מַה יִּצְמַח מִזֶּה וְאֵיךְ יִפּל דָּבָר
וְהֶחֱלִיפָה הַוְּלָדוֹת
וְהִנִּיחָה בֶּן הַמֶּלֶךְ אֵצֶל הַשִּׁפְחָה וּבֶן הַשִּׁפְחָה אֵצֶל הַמַּלְכָּה
וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ אֵלּוּ הַבָּנִים לְהִתְגַּדֵּל
וּבֶן הַמֶּלֶךְ [הַיְנוּ זֶה שֶׁנִּתְגַּדֵּל אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי הָיוּ סוֹבְרִים, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ]
הָיוּ מְגַדְּלִים אוֹתוֹ מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְגָדוֹל וְהָיָה בֶּרְיֶה גְּדוֹלָה
וְגַם אוֹתוֹ בֶּן הַשִּׁפְחָה [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, אַךְ נִתְגַּדֵּל אֵצֶל הַשִּׁפְחָה כַּנַּ"ל] נִתְגַּדֵּל בְּבֵיתוֹ
וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ לוֹמְדִים יַחַד בְּחֶדֶר [בכיתה] אֶחָד
וְזֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁנִּקְרָא בֶּן הַשִּׁפְחָה
הָיָה טִבְעוֹ נִמְשָׁךְ לְנִמּוּס הַמַּלְכוּת
אַךְ שֶׁהָיָה נִתְגַּדֵּל בְּבֵית הָעֶבֶד
וּלְהֵפֶךְ: בֶּן הַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּקְרָא בֶּן הַמֶּלֶךְ
הָיָה טִבְעוֹ נִמְשָׁךְ לְנִמּוּס אַחֵר שֶׁלּא כְּנִמּוּס הַמֶּלֶךְ
אַךְ שֶׁהָיָה נִתְגַּדֵּל בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהָיָה מֻכְרָח לְהִתְנַהֵג בְּנִמּוּס הַמַּלְכוּת
שֶׁהָיוּ מְגַדְּלִים אוֹתוֹ בְּנִמּוּס זֶה
וְהַמְיַלֶּדֶת הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת
הָלְכָה וְגִלְּתָה הַסּוֹד לְאֶחָד, אֵיךְ שֶׁהֶחֱלִיפָה הַבָּנִים, כַּנַּ"ל
וְחַבְרָא חַבְרָא אִית לֵהּ [לכל חבר יש עוד חבר]
עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה הַסּוֹד מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם
עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹלָם מְרַנְּנִים בָּזֶה, אֵיךְ שֶׁנֶחֱלַף הַבֶּן מֶלֶךְ
אֲבָל אֵין רַשָּׁאִים לְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁלּא יִתְגַּלֶּה לַמֶּלֶךְ
כִּי בְּוַדַּאי אֵין רַשָּׁאִים שֶׁיֵּדַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה
כִּי מַה יַּעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ בָּזֶה
כִּי אֵין תַּקָּנָה לָזֶה
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין
אוּלַי הוּא שֶׁקֶר, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֲזר וּלְהַחֲלִיף?
וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אָסוּר לָהֶם לְגַלּוֹת זאת לַמֶּלֶךְ
רַק הָעָם הָיוּ מְרַנְּנִים בֵּינֵיהֶם עַל זֶה
וַיְּהִי הַיּוֹם, וְהָלַךְ אֶחָד וְגִלָּה הַסּוֹד בְּאָזְנֵי הַבֶּן מֶלֶךְ, אֵיךְ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו, שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ"ל
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְךָ לַחֲקר עַל זֶה, כִּי אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ וְאִי אֶפְשָׁר לְךָ לַחֲקר זאת כְּלָל
אַךְ הוֹדַעְתִּי לְךָ זאת
כִּי אוּלַי יִהְיֶה קֶשֶׁר כְּנֶגֶד הַמְּלוּכָה
וְיוּכַל הַקֶּשֶׁר לְהִתְחַזֵּק עַל יְדֵי זֶה
כִּי יאמְרוּ, שֶׁהֵם לוֹקְחִים לְעַצְמָם הַבֶּן מֶלֶךְ לְמֶלֶךְ
הַיְנוּ אוֹתוֹ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֲמִתִּי כַּנַּ"ל
עַל כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל הַבֵּן הַנַּ"ל לְהַעֲבִירוֹ
[כָּל זֶה הוּא דִּבְרֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁגִּלָּה הַסּוֹד לְבֶן הַשִּׁפְחָה, הַנִּקְרָא בֶּן הַמֶּלֶךְ]
וְהָלַךְ זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ [הַיְנוּ זֶה שֶׁנִּקְרָא בֶּן מֶלֶךְ
וְהַכְּלָל
בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנִּזְכָּר כָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ סְתָם, הַכַּוָּנָה עַל הַנֶּחֱלַף, הַיְנוּ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת בֶּן הַשִּׁפְחָה, רַק שֶׁנִּקְרָא בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי נִתְגַּדֵּל אֵצֶל הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל
וְכֵן בְּבֶן הַשִּׁפְחָה, בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר בֶּן הַשִּׁפְחָה
רַק בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת אוֹ בֶּן הַשִּׁפְחָה הָאֱמֶת, אָז הַכַּוָּנָה עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ]
וְהִתְחִיל לִגְרם רָעוֹת לַאֲבִי הַבֵּן הַנַּ"ל [אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא אָבִיו כַּנַּ"ל]
וְשָׂם עֵינוֹ לִהְיוֹת רוֹבֶה בּוֹ רָעוֹת תָּמִיד
וְהָיָה תָּמִיד גּוֹרֵם לוֹ רָעוֹת רָעָה אַחַר רָעָה
כְּדֵי שֶׁיֻּכְרַח לַעֲקר עִם בְּנוֹ
וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ חַי עֲדַיִן, לֹא הָיָה לוֹ מֶמְשָׁלָה כָּל כָּךְ
אַף עַל פִּי כֵן הָיָה גּוֹרֵם לוֹ רָעוֹת
וְאַחַר כַּךְ נִזְקַן הַמֶּלֶךְ וּמֵת
וְלָקַח הוּא אֶת הַמְּלוּכָה [הַיְנוּ הַבֶּן הַשִּׁפְחָה שֶׁנֶּחֱלַף וְנִקְרָא עַתָּה בֶּן מֶלֶךְ כַּנַּ"ל]
וְאָז עָשָׂה רָעוֹת יוֹתֵר לַאֲבִי הַבֵּן הַנַּ"ל, רָעָה אַחַר רָעָה
וְהָיָה עוֹשֶׂה בְּדֶרֶךְ עָרְמָה
בְּאפֶן שֶׁלּא יָבִינוּ הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רָעוֹת
כִּי אֵין זֶה נָאֶה בִּפְנֵי הֶהָמוֹן
רַק הָיָה מַעֲלִים הַדָּבָר, וְגָרַם לוֹ רָעוֹת תָּמִיד
וְהֵבִין אֲבִי הַבֵּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רָעוֹת בִּשְׁבִיל הָעִנְיָן הַנַּ"ל
וְעָנָה וְאָמַר לִבְנוֹ [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, אַךְ עַל יְדֵי הַחִלּוּף נִדְמֶה, שֶׁהוּא בְּנוֹ]
וְסִפֵּר לוֹ כָּל הָעִנְיָן
וְאָמַר לוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו
כִּי מִמַּה נַפְשָׁךְ
אִם אַתָּה בְּנִי, בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת עָלֶיךָ
וְאִם אַתָּה בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עָלֶיךָ
כִּי הוּא רוֹצֶה לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם
עַל כֵּן אַתָּה מֻכְרָח לַעֲקר מִכָּאן
וְהוּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר מְאד
אַךְ הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל [דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ תַּחַת אָבִיו, כִּי נִדְמֶה שֶׁהוּא הַבֶּן מֶלֶךְ מֵחֲמַת הַחִלּוּף]
הָיָה רוֹבֶה לוֹ בְּכָל פַּעַם חִצֵּי רָעָתוֹ, זֶה אַחַר זֶה
וְנִתְיַשֵּׁב הַבֵּן הַנַּ"ל לַעֲקר מִשָּׁם
וְנָתַן לוֹ אָבִיו מָמוֹן הַרְבֵּה וְהָלַךְ לוֹ
וְחָרָה לוֹ הַדָּבָר מְאד לַבֵּן הַנַּ"ל [אֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ]
עַל אֲשֶׁר נִתְגָּרֵשׁ מִמְּדִינָתוֹ בְּחִנָּם
כִּי הִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ: לָמָּה וְעַל מַה מַּגִּיעַ לִי זאת לְהִתְגָרֵשׁ?
אִם אֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי זאת
וְאִם אֵינִי בֶּן הַמֶּלֶךְ, גַּם כֵּן אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי זאת לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ בְּחִנָּם
כִּי מַה חֶטְאִי?
וְהֵרַע לוֹ מְאד
וּמֵחֲמַת זֶה לָקַח אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשְּׁתִיָּה, וְהָלַךְ לְבֵית הַזּוֹנוֹת
וְרָצָה לְבַלּוֹת בָּזֶה אֶת יָמָיו לְהִשְׁתַּכֵּר וְלֵילֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ
מֵחֲמַת שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ בְּחִנָּם
וְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל תָּפַס אֶת הַמְּלוּכָה בְּחָזְקָה
וּכְשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ, שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁמְּרַנְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵהַחִלּוּף הַנַּ"ל
הָיָה מַעֲנִישָׁם וְנוֹקֵם בָּם מְאד, וּמָלַךְ בְּתֹקֶף וָעז
וַיְהִי הַיּוֹם, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ עִם שָׂרָיו לִתְפּס חַיּוֹת
וּבָאוּ לְמָקוֹם נָאֶה, וּנְהַר מַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם הַהוּא
וְעָמְדוּ שָׁם לָנוּחַ וּלְטַיֵּל
וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁכַּב
וּבָא עַל דַּעְתּוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁעָשָׂה, שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת הַבֵּן הַנַּ"ל בְּחִנָּם
כִּי מִמַּה נַפְשָׁךְ.
אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ לֹא דַּי שֶׁנִּתְחַלֵּף? מַדּוּעַ יִהְיֶה נִתְגָּרֵשׁ מִכָּאן?
וְאִם אֵינוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵין מַגִּיעַ לוֹ לְגָרְשׁוֹ, כִּי מֶה חָטָא?
וְהָיָה הַמֶּלֶךְ חוֹשֵׁב בָּזֶה וּמִתְחָרֵט עַל הַחֵטְא וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת שֶׁעָשָׂה
וְלֹא יָדַע לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה
וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִדָּבָר כָּזֶה עִם שׁוּם אָדָם לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ
וְנִתְעַצֵּב בִּדְאָגָה מְאד
וְאָמַר לְהַשָׂרִים לָשׁוּב
כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּפְלָה עָלָיו דְּאָגָה, אֵין צְרִיכִין עוֹד לְטַיֵּל
וְחָזְרוּ לְבֵיתָם
וּכְשֶׁחָזַר הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ, בְּוַדַּאי הָיוּ לוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים וַעֲסָקִים
וְנִתְעַסֵּק בַּעֲסָקָיו וְעָבַר מִדַּעְתּוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל
וְהַבֵּן הַנַּ"ל, שֶׁנִּתְגָרֵשׁ [אֲשֶׁר הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת] וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּבִזְבֵּז מְעוֹתָיו
פַּעַם אֶחָד יָצָא לְבַדּוֹ לְטַיֵּל וְהֵנִיחַ לִשְׁכּב
וּבָא לוֹ עַל דַּעְתּוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו
וְחָשַׁב מַה זּאת עָשָׂה אלהִים לִי.
אִם אֲנִי הַבֶּן מֶלֶךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ רָאוּי לִי זאת
וְאִם אֵינִי בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי זאת
לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ וּמְגרָשׁ
וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ: אַדְּרַבָּא, אִם כֵּן
שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּזאת
לְהַחֲלִיף אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשֶׁיַּעֲבר עָלָיו כַּנַּ"ל
אִם כֵּן הֲיִתָּכֵן מַה שֶּׁעָשִׂיתִי? וְכִי כָּךְ הָיָה רָאוּי לִי לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי?
וְהִתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט מְאד עַל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה
וְאַחַר כָּךְ חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְחָזַר אֶל הַשִּׁכְרוּת
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְחָרֵט
הָיָה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם
פַּעַם אַחַת הִנִּיחַ עַצְמוֹ לִשְׁכּב וְחָלַם לוֹ
אֵיךְ שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי יֵשׁ יָרִיד בְּיוֹם פְּלוֹנִי
שֶׁיֵּלֵךְ לְשָׁם
וּמַה שֶּׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה אֵיזֶה עַבְדוּת לְהִשְׂתַּכֵּר יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָעַבְדוּת
אַף אִם אֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ
וְהֵקִיץ
וְהַחֲלוֹם הַזֶּה נִכְנַס לוֹ מְאד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ
כִּי לִפְעָמִים עוֹבֵר הַדָּבָר תֵּכֶף מִן הַמַּחֲשָׁבָה
אַךְ דְּבַר הַחֲלוֹם הַזֶּה נִכְנַס הַרְבֵּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹת זאת
וְהָלַךְ יוֹתֵר אֶל הַשְּׁתִיָּה
וְחָלַם לוֹ יוֹתֵר הַחֲלוֹם הַנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ מְאד
פַּעַם אַחַת הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ בַּחֲלוֹם
אִם אַתָּה רוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל!
וְהֻכְרַח לְקַיֵּם אֶת הַחֲלוֹם
וְהָלַךְ וְנָתַן מוֹתַר הַמָּעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ עֲדַיִן עַל הָאַכְסַנְיָא
גַּם הַמַּלְבּוּשִׁים חֲשׁוּבִים שֶׁהָיָה לוֹ הִנִּיחַ גַּם כֵּן עַל הָאַכְסַנְיָא
וְהוּא לָקַח לְעַצְמוֹ מַלְבּוּשׁ פָּשׁוּט שֶׁל סוֹחֲרִים, כְּגוֹן מַלְבּוּשׁ עֶלְיוֹן
וְנָסַע עַל הַיָּרִיד וּבָא לְשָׁם
וְהִשְׁכִּים וְהָלַךְ עַל הַיָּרִיד
וּפָגַע בּוֹ סוֹחֵר אֶחָד
וְאָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לְהִשְׂתַּכֵּר בְּאֵיזֶה עַבְדוּת?
הֵשִׁיב לוֹ: הֵן
אָמַר לוֹ: אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת, תַּשְׂכִּיר עַצְמְךָ אֶצְלִי?
וְהוּא לא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, מֵחֲמַת הַחֲלוֹם הַנַּ"ל
וְעָנָה וְאָמַר תֵּכֶף, הֵן!
וְהַסּוֹחֵר שְׂכָרוֹ תֵּכֶף
וְתֵכֶף הִתְחִיל לְשַׁמֵּשׁ עִמּוֹ וּלְצַוּוֹת עָלָיו, כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן עַל מְשָׁרְתָיו
וְהוּא הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ: מֶה עָשָׂה?!
כִּי בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לוֹ עַבְדוּת כָּזֶה, כִּי הוּא אִישׁ רַךְ
וְעַתָּה יִצְטָרֵךְ לְהוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת
וְיֻכְרַח לֵילֵךְ רַגְלִי אֵצֶל הַבְּהֵמוֹת
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחָרֵט
וְהַסּוֹחֵר מְצַוֶּה עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן
וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹחֵר: אֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי עִם הַבְּהֵמוֹת?
הֵשִׁיב לוֹ: יֵשׁ עוֹד רוֹעִים מוֹלִיכֵי בְּהֵמוֹת שֶׁלִּי, וְתֵלֵךְ עִמָּם
וְנָתַן לוֹ לְיָדוֹ אֵיזֶה בְּהֵמוֹת שֶׁיּוֹלִיכֵם
וְהוֹלִיכָם חוּץ לָעִיר
וְשָׁם נִתְקַבְּצוּ יַחַד שְׁאָר הָרוֹעִים הַמּוֹלִיכִים הַבְּהֵמוֹת
וְהָלְכוּ יַחַד
וְהוֹלִיךְ אֶת הַבְּהֵמוֹת
וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב עַל סוּס
וְהָלַךְ אֶצְלָם
וְהַסּוֹחֵר הָיָה רוֹכֵב בְּאַכְזָרִיּוּת
וּכְנֶגְדּוֹ הָיָה בְּאַכְזָרִיּוּת, יוֹתֵר מְאד
וְהוּא הָיָה מִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִן הַסּוֹחֵר
מֵחֲמַת שֶׁרָאָהוּ בְּאַכְזָרִיּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדּוֹ
וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יַכֶּה אוֹתוֹ הַכָּאָה אַחַת בְּמַקְלוֹ וְיָמוּת תֵּכֶף
[הַיְנוּ כִּי מֵרב דַּקּוּתוֹ כִּי הָיָה אִישׁ רַךְ מְאד עַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כָּל זֶה]
וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם הַבְּהֵמוֹת
וְהַסּוֹחֵר אֶצְלָם
וּבָאוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם
וְלָקְחוּ הַשַּׂק שֶׁמֻּנָּח בּוֹ הַלֶּחֶם שֶׁל הָרוֹעִים
וְנָתַן לָהֶם [הַסּוֹחֵר] לֶאֱכל
וְנָתְנוּ לוֹ גַּם כֵּן מִלֶּחֶם זֶה, וְאָכַל
אַחַר כָּךְ הָיוּ הוֹלְכִים אֵצֶל יַעַר עָב מְאד
[הַיְנוּ שֶׁהָאִילָנוֹת הֵם רְצוּפִים וּתְכוּפִים מְאד זֶה אֵצֶל זֶה]
וְהָלְכוּ וְתָעוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת
מֵהַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה הַבֵּן שֶׁנַּעֲשֶׂה רוֹעֶה אֵצֶל הַסּוֹחֵר כַּנַּ"ל
וְצָעַק עָלָיו הַסּוֹחֵר
וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם לְתָפְסָם
וְהֵם בָּרְחוּ יוֹתֵר
וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם
וּמֵחֲמַת שֶׁהַיַּעַר הָיָה רָצוּף וָעָב
תֵּכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַיַּעַר לא רָאוּ זֶה אֶת זֶה
וְנִתְעַלֵּם מֵעֵינֵי הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ מִיָּד
וְהוּא הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹדֵף אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת
וְהֵם בּוֹרְחִים
וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם הַרְבֵּה
עַד שֶׁבָּא לְתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר
וְנִתְיַשֵּׁב: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמוּת
כִּי אִם אָשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת, אָמוּת עַל יְדֵי הַסּוֹחֵר
כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ, מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַסּוֹחֵר
שֶׁיָּמִית אוֹתוֹ כְּשֶׁיָּשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת
וְאִם אֶהְיֶה כָּאן גַּם כֵּן אָמוּת עַל יְדֵי חַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר
וְלָמָּה לִי לָשׁוּב אֶל הַסּוֹחֵר?
כִּי אֵיךְ אוּכַל לָבוֹא אֵלָיו בְּלִי הַבְּהֵמוֹת
כִּי הָיָה לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
וְהָלַךְ וְרָדַף יוֹתֵר אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת
וְהֵם בּוֹרְחִים
בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה לַיְלָה
וְדָבָר כָּזֶה עֲדַיִן לא עָבַר עָלָיו
שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלוּן יְחִידִי בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר כָּזֶה
וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים כְּדַרְכָּם
וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ
וְעָלָה עַל אֵיזֶה אִילָן וְלָן שָׁם
וְשָׁמַע קוֹל הַחַיּוֹת שֶׁשּׁוֹאֲגִים כְּדַרְכָּם
בַּבּקֶר הִסְתַּכֵּל, וְרָאָה וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת עוֹמְדִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ!
וְיָרַד מִן הָאִילָן וְהָלַךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ לְהַלָּן
וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר, וּבָרְחוּ יוֹתֵר
וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת מוֹצְאִים שָׁם אֵיזֶה עֲשָׂבִים וְעָמְדוּ לִרְעוֹת וְלֶאֱכל
וְהָיָה הוֹלֵךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ
וְכֵן הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים
הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים
עַד שֶׁבָּא בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר מְאד
שֶׁהָיָה שָׁם חַיּוֹת שֶׁאֵינָם מִתְיָרְאִים מֵאָדָם כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מִן הַיִּשּׁוּב
וְשׁוּב נַעֲשָׂה לַיְלָה
וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת וְנִתְיָרֵא מְאד
וַיַּרְא וְהִנֵּה עוֹמֵד שָׁם אִילָן גָּדוֹל מְאד מְאד
וְעָלָה עַל אוֹתוֹ הָאִילָן
בְּבוֹאוֹ עַל הָאִילָן, וַיַּרְא וְהִנֵּה שׁוֹכֵב שָׁם בֶּן אָדָם
וְנִתְיָרֵא
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה, מֵאַחַר שֶׁמָּצָא כָּאן בֶּן אָדָם
וְשָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה: "מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם"
"מִי אַתָּה, בֶּן אָדָם מֵאַיִן בָּאתָ לְכָאן"
וְלא הָיָה רְצוֹנוֹ לְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו
וְהֵשִׁיב לוֹ: עַל יְדֵי הַבְּהֵמוֹת
שֶׁהָיִיתִי רוֹעֵה בְּהֵמוֹת, וְתָעוּ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת לְכָאן, וְעַל יְדֵי זֶה בָּאתִי לְכָאן כַּנַּ"ל
וְשָׁאַל הוּא אֶת הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן: מֵאַיִן בָּאתָ אַתָּה לְכָאן?
הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי בָּאתִי לְכָאן עַל יְדֵי הַסּוּס
שֶׁהָיִיתִי רוֹכֵב עַל הַסּוּס, וְעָמַדְתִּי לָפוּשׁ
וְהָלַךְ הַסּוּס וְתָעָה בְּתוֹךְ הַיַּעַר
וְהָיִיתִי רוֹדֵף אַחֲרָיו לְתָפְסוֹ וְהוּא בָּרַח יוֹתֵר, עַד שֶׁבָּאתִי לְכָאן
וְנִתְחַבְּרוּ שָׁם יַחַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צַוְתָּא חֲדָא
וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם
שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב, יִהְיוּ גַּם כֵּן בְּיַחַד בְּצַוְתָּא חֲדָא
וְלָנוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם
וְשָׁמְעוּ קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים וְשׁוֹאֲגִים מְאד
לִפְנוֹת בּקֶר שמַע קוֹל צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד, עַל פְּנֵי כָּל הַיַּעַר
שֶׁהָיְתָה מִתְפַּשֶּׁטֶת קוֹל הַצחוק עַל כָּל הַיַּעַר
כִּי הָיְתָה צחוק גְּדוֹלָה מְאד מְאד
עַד שֶׁהָיָה הָאִילָן מִזְדַּעְזֵעַ וּמִתְנַעְנֵעַ מִן הַקּוֹל
וְהוּא נִתְבַּהֵל וְנִתְפַּחֵד מְאד מְאד מִזֶּה
וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁנִי: [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁמָּצָא שָׁם עַל הָאִילָן שֶׁשָּׁכַב שָׁם מִקּדֶם]
שׁוּב אֵין אֲנִי מִתְפַּחֵד כְּלָל מִזֶּה
כִּי כְּבָר אֲנִי לָן כָּאן זֶה כַּמָּה לֵילוֹת
וּבְכָל לַיְלָה סָמוּךְ אֶל הַיּוֹם נִשְׁמָע קוֹל הַצחוק הַזֶּה
עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים
וְנִתְבַּהֵל מְאד וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ
הַדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם הַיְדוּעִים [של השדים]
כִּי בַּיִּשּׁוּב לא נִשְׁמַע קוֹל צחוק כָּזֶה, כִּי מִי שָׁמַע קוֹל צחוק עַל כָּל הָעוֹלָם?
וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה תֵּכֶף יוֹם וְהִסְתַּכְּלוּ
וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת שֶׁל זֶה עוֹמְדִים
וְגַם הַסּוּס שֶׁל זֶה עוֹמֵד
וְיָרְדוּ
וְהִתְחִילוּ לִרְדּף זֶה אַחַר הַבְּהֵמוֹת, וְזֶה אַחַר הַסּוּס
וְהַבְּהֵמוֹת הָיוּ בּוֹרְחִים לְהַלָּן יוֹתֵר, וְהוּא רוֹדֵף וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְכֵן הַשֵּׁנִי רָדַף אַחַר הַסּוּס וְהַסּוּס בּוֹרֵחַ, עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ וְנִתְעוּ זֶה מִזֶּה
בְּתוֹךְ כָּךְ מָצָא שַׂק עִם לֶחֶם
וְזֶה חָשׁוּב בְּוַדַּאי מְאד מְאד בַּמִּדְבָּר
וְלָקַח הַשַּׂק עַל כְּתֵפוֹ, וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת
בְּתוֹךְ כָּךְ פָּגַע בְּאָדָם אֶחָד וְנִתְבַּהֵל מִתְּחִלָּה
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לְנֶחָמָה קְצָת
מֵאַחַר שֶׁמָּצָא כָּאן אָדָם
וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָאָדָם: "אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן? "
חָזַר הוּא וְשָׁאַל אֶת הָאָדָם הַזֶּה: "אֵיךְ בָּאתָ אַתָּה לְכָאן? "
הֵשִׁיב לוֹ: "אֲנִי, אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי נִתְגַּדְּלוּ כָּאן
אַךְ אַתָּה אֵיךְ בָּאתָ לְכָאן, כִּי לְכָאן לא יָבוֹא כְּלָל שׁוּם אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב"
וְנִתְבַּהֵל
כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל
מֵאַחַר שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו נִתְגַּדְּלוּ כָּאן
וְאָדָם מִן הַיִּשּׁוּב אֵינוֹ בָּא לְכָאן
עַל כֵּן הֵבִין שֶׁבְּוַדַּאי אֵין זֶה אָדָם כְּלָל
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן לא עָשָׂה לוֹ כְּלָל וְקֵרְבוֹ
[הַיְנוּ שֶׁזֶּה הָאָדָם הַיַּעַר לא עָשָׂה שׁוּם רָעָה לָזֶה שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁנֶּחֱלַף כַּנַּ"ל]
וְאָמַר לוֹ: [הַיְנוּ אָדָם הַיַּעַר לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?
הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר הַבְּהֵמוֹת כַּנַּ"ל
אָמַר לוֹ הָאָדָם הַנַּ"ל: חֲדַל לְךָ לִרְדּף אַחֲרֵי הָעֲווֹנוֹת!
כִּי אֵין זֶה בְּהֵמוֹת כְּלָל
רַק הָעֲווֹנוֹת שֶׁלְּךָ הֵם מוֹלִיכִים אוֹתְךָ כָּךְ
דַּי לְךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ אֶת שֶׁלְּךָ
הַיְנוּ הָענֶשׁ שֶׁלְּךָ כְּבָר קִבַּלְתָּ
וְעַתָּה חֲדַל לְךָ מִלְּרָדְפָם עוֹד
בּוֹא עִמִּי וְתָבוֹא לְמַה שֶּׁיָּאוּת לְךָ
וְהָלַךְ עִמּוֹ וְנִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וּלְשָׁאֲלוֹ
כִּי אָדָם כָּזֶה פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנוּ
[הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַבֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת הָלַךְ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַזֶּה
וְהָיָה מִתְיָרֵא לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלִשְׁאל אוֹתוֹ דָּבָר
פֶּן יִפְתַּח פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ כִּי הֵבִין שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל]
וְהָלַךְ אַחֲרָיו
בְּתוֹךְ כָּךְ
פָּגַע אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁרָדַף אַחַר הַסּוּס כַּנַּ"ל
וְתֵכֶף כֶּשֶׁרָאָהוּ רָמַז לוֹ.
תֵּדַע, שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל, וְלא תִּשָּׂא וְתִתֵּן עִמּוֹ כְּלָל כִּי אֵין זֶה אָדָם כְּלָל!
וְהָלַךְ מִיָּד וְלָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנָיו כָּל זֶה שֶׁאֵין זֶה אָדָם כְּלָל, וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְהִסְתַּכֵּל חֲבֵירוֹ, [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס]
וַיַּרְא וְהִנֵּה שַׂק עִם לֶחֶם עַל כְּתֵפוֹ
וְהִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לוֹ.
אָחִי! זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁלּא אָכַלְתִּי, תֵּן לִי לֶחֶם!
הֵשִׁיב לוֹ: כָּאן בַּמִּדְבָּר אֵין מוֹעִיל שׁוּם דָּבָר
כִּי חַיַּי קוֹדְמִין וַאֲנִי צָרִיךְ הַלֶּחֶם בִּשְׁבִילִי
וְהִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ מְאד.
אֶתֵּן לְךָ מַה שֶּׁאֶתֵּן [אַךְ בְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל שׁוּם מהַר וּמַתָּן בְּעַד לֶחֶם בַּמִּדְבָּר]
הֵשִׁיב לוֹ: מַה תִּתֵּן לִי, כִּי מַה תּוּכַל לָתֵת לִי בְּעַד לֶחֶם בַּמִּדְבָּר
הֵשִׁיב לוֹ: [הַיְנוּ זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, הֵשִׁיב לָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת]
אֶתֵּן לְךָ כָּל עַצְמִי, שֶׁאֶמְכּר אֶת עַצְמִי לְךָ בְּעַד לֶחֶם
וְנִתְיַשֵׁב: [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת נִתְיַשֵּׁב בְּעַצְמוֹ] לִקְנוֹת אָדָם, כְּדַאי לִתֵּן לוֹ לֶחֶם!
וְקָנָה אוֹתוֹ לְעֶבֶד עוֹלָם
וְנִשְׁבַּע לוֹ בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד עוֹלָם גַּם כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְיִשּׁוּב
וְהוּא יִתֵּן לוֹ לֶחֶם
דְּהַיְנוּ, שֶׁיּאכְלוּ יַחַד מִן הַשַּׂק עַד שֶׁיִּכְלֶה הַלֶּחֶם
וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
וְזֶה הָעֶבֶד הוֹלֵךְ אַחֲרָיו
[הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לְעֶבֶד לְהָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת
הָלַךְ אַחֲרָיו אַחֲרֵי הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת
וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר]
וְעַל יְדֵי זֶה הֵקֵל עָלָיו קְצָת
כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר
הָיָה מְצַוֶּה עַל עַבְדּוֹ [הַיְנוּ עַל זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לוֹ לְעֶבֶד] שֶׁיַּגְבִּיהַּ לוֹ וְשֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ
וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
וּבָאוּ לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְנִתְפַּחֵד מְאד
וּמֵחֲמַת הַפַּחַד שָׁאַל אֶת הָאָדָם הַיַּעַר: אֵיךְ נַעֲבר כָּאן?!
הֵשִׁיב לוֹ הֲלא גַּם זֶה יִפָּלֵא
[אֶלָּא מַאי] אֵיךְ תִּכָּנֵס וְתָבוֹא לְבֵיתִי?!
וְהֶרְאָהוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁעוֹמֵד בָּאֲוִיר
וְאֵיךְ תִּכְנס בְּבֵיתִי?!
וְהָלְכוּ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בְּשָׁלוֹם
וְהִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהָלַךְ לוֹ
וְזֶה [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת]
הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם עַבְדּוֹ הַנַּ"ל כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה צָרִיךְ
וְחָרָה לְהָעֶבֶד מְאד
עַל אֲשֶׁר נִמְכַּר לְעֶבֶד בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֶחֶם לֶאֱכל
כִּי עַתָּה יֵשׁ לָהֶם מַה לֶּאֱכל
וְרַק בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת יִהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם
וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ וְגוֹנֵחַ: אֵיךְ בָּאתִי לְמִדָּה כָּזוֹ, לִהְיוֹת עֶבֶד
שָׁאַל לוֹ: [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָאָדוֹן שֶׁלּוֹ שָׁאַל אוֹתוֹ]
וּבְאֵיזֶה גְּדֻלָּה הָיִיתָ, שֶׁאַתָּה מִתְאַנֵּחַ עַל שֶׁבָּאתָ לְמִדָּה זוֹ?
הֵשִׁיב לוֹ וְסִפֵּר לוֹ
אֵיךְ שֶׁהוּא הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיוּ מְרַנְּנִים עָלָיו שֶׁנֶּחֱלַף וְכוּ' כַּנַּ"ל
[כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, הוּא הוּא הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל
אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה כַּנַּ"ל] וְגֵרֵשׁ אֶת חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל
וּפַעַם אַחַת בָּא עַל דַּעְתּוֹ שֶׁלּא טוֹב עָשָׂה וְנִתְחָרֵט וְכוּ'
וְהָיוּ בָּאִים עָלָיו חֲרָטוֹת תָּמִיד עַל הַמַּעֲשֶׂה הָרָעָה וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשָׂה נֶגֶד חֲבֵרוֹ
פַּעַם אַחַת חָלַם לוֹ
שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁיַּשְׁלִיךְ אֶת הַמְּלוּכָה
וְיֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁעֵינָיו יִשְּׂאוּ אוֹתוֹ, וּבָזֶה יְתֻקַּן חֶטְאוֹ
וְלא רָצָה לַעֲשׂוֹת כָּזאת
אַךְ הָיוּ מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ תָּמִיד חֲלוֹמוֹת הַלָּלוּ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּנַּ"ל
עַד שֶׁנִּגְמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ
וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַמְּלוּכָה
וְהָלַךְ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ, עַד שֶׁבָּא לְכָאן
וְעַתָּה יִהְיֶה עֶבֶד
וְזֶה שָׁמַע אֶת כָּל זֶה וְשָׁתַק
[הַיְנוּ זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת
שָׁמַע כָּל זֶה שֶׁסִּפֵּר לוֹ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס, שֶׁהוּא עַכְשָׁו עַבְדּוֹ
וְשָׁתַק] וְאָמַר: אֶרְאֶה וְאֶתְיַשֵּׁב אֵיךְ לִנְהג עִם זֶה
בַּלַּיְלָה בָּא הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
וְנָתַן לָהֶם לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת, וְלָנוּ שָׁם
לִפְנוֹת בּקֶר שָׁמְעוּ קוֹל הַצחוק הַגְּדוֹלָה מְאד כַּנַּ"ל, עַד שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת הָיוּ רוֹעֲשִׁים וּמִזְדַּעְזְעִים כַּנַּ"ל
וְהֱסִיתוֹ [הַיְנוּ הָעֶבֶד הֵסִית אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אֲדוֹנוֹ] לִשְׁאל אֶת אָדָם הַיַּעַר מַה זּאת
וּשְׁאָלוֹ: מַה קּוֹל הַצחוק הַגְּדוֹלָה הַזּאת סָמוּךְ לַבּקֶר?
הֵשִׁיב לוֹ: זֶהוּ צחוק, שֶׁהַיּוֹם שׂוֹחֵק מִן הַלַּיְלָה
שֶׁהַלַּיְלָה שׁוֹאֶלֶת אֶת הַיּוֹם: מַדּוּעַ כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֵין לִי שֵׁם?
וַאֲזַי הַיּוֹם שׂוֹחֵק וְעוֹשֶׂה צחוק גְּדוֹלָה
וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה יוֹם
וְזֶהוּ קוֹל הַצחוק הַנַּ"ל
וְנִפְלָא בְּעֵינָיו
כִּי זֶהוּ עִנְיַן פֶּלֶא, שֶׁהַיּוֹם שׂוֹחֵק מִן הַלַּיְלָה
בַּבּקֶר חָזַר הָאָדָם הַיַּעַר וְהָלַךְ לוֹ
וְהֵם הָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים שָׁם
בַּלַּיְלָה חָזַר וּבָא, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ
בַּלַּיְלָה שָׁמְעוּ קוֹל הַחַיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹאֲגִים וְהוֹמִים בְּקוֹלוֹת מְשֻׁנּוֹת
שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת כֻּלָּם נָתְנוּ בְּקוֹלָם
הָאַרְיֵה הָיָה שׁוֹאֵג
וְהַלָּבִיא הוֹמֶה בְּקוֹל אַחֵר
וְהָעוֹפוֹת מְצַפְצְפִים וּמְקַשְׁקְשִׁים בְּקוֹלָם
וְכֵן כֻּלָּם הוֹמִים בְּקוֹלוֹת
וּבִתְחִלָּה נִזְדַּעְזְעוּ מְאד, וְלא הִטּוּ אָזְנָם אֶל הַקּוֹל מֵחֲמַת הַפַּחַד
אַחַר כָּךְ הִטּוּ אָזְנָם וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל נְגִינָה וְזִמְרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה מְאד
וְהִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ, שֶׁהוּא קוֹל זִמְרָה וּנְגִינָה נִפְלָא מְאד מְאד
שֶׁהוּא תַּעֲנוּג נִפְלָא וְעָצוּם מְאד לִשְׁמעַ זאת
שֶׁכָּל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלָּם כְּאַיִן, וְאֵינָם נֶחֱשָׁבִים, וּבְטֵלִים לְגַמְרֵי
נֶגֶד הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא הַזֶּה שֶׁל הַנְּגִינָה הַזּאת
וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כָּאן
כִּי יֵשׁ לָהֶם לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת
וּמִתְעַנְּגִים בְּתַעֲנוּג נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁכָּל מִינֵי תַּעֲנוּגִים בְּטֵלִים כְּנֶגֶד זֶה
וְהֵסִית הָעֶבֶד אֶת הָאָדוֹן [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת]
לִשְׁאל אוֹתוֹ [אֶת אָדָם הַיַּעַר] מַה זּאת
וּשְׁאָלוֹ
הֵשִׁיב לוֹ, שֶׁזֶּהוּ אֵיךְ שֶׁהַחַמָּה עוֹשָׂה מַלְבּוּשׁ לְהַלְּבָנָה
וְאָמְרוּ כָּל הַחַיּוֹת שֶׁל הַיַּעַר
הֱיוֹת שֶׁהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת
כִּי עִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם הוּא בַּלַּיְלָה
כִּי לִפְעָמִים הֵם צְרִיכִין לִכָּנֵס בַּיִּשּׁוּב
וּבַיּוֹם אֵין יְכוֹלִים
וְעִקַּר מֶמְשַׁלְתָּם בַּלַּיְלָה
וְהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לָהֶם טוֹבָה כָּזוֹ, שֶׁמְּאִירָה לָהֶם
עַל כֵּן הִסְכִּימוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה
וְזֶהוּ קוֹל הַנְּגִינָה שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים
[דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת מְנַגְּנִים נִגּוּן חָדָשׁ לִכְבוֹד הַלְּבָנָה
שֶׁקִּבְּלָה מַלְבּוּשׁ מִן הַחַמָּה]
וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁזֶּהוּ נִגּוּן
הִטּוּ אָזְנָם יוֹתֵר וְשָׁמְעוּ שֶׁהוּא נִגּוּן נִפְלָא וְנָעִים מְאד מְאד
וְאָמַר לָהֶם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
מַה זֶּה חִדּוּשׁ אֶצְלְכֶם
הֲלא יֵשׁ אֶצְלִי כְּלִי, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹתַי, שֶׁהֵם יָרְשׁוּ מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם
שֶׁהַכְּלִי עֲשׂוּיָה עִם עָלִים וְצִבְעוֹנִים כָּאֵלּוּ
שֶׁכְּשֶׁמַּנִּיחִים הַכְּלִי הַזּאת עַל אֵיזֶה בְּהֵמָה אוֹ עוֹף
אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל לְנַגֵּן הַנִּגּוּן הַזֶּה
אַחַר כָּךְ חָזַר וְנַעֲשָׂה הַצחוק הַנַּ"ל, וְנַעֲשָׂה יוֹם
וְהָלַךְ לוֹ הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל
וְהוּא [הַיְנוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר הַכְּלִי הַנַּ"ל
וְחִפֵּשׂ בְּכָל אוֹתוֹ הַחֶדֶר וְלא מָצָא
וּלְהַלָּן יוֹתֵר הָיָה מִתְיָרֵא לֵילֵךְ
וְהֵם, הַיְנוּ הָאָדוֹן [שֶׁהוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת] וְהָעֶבֶד [שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מֶלֶךְ כַּנַּ"ל]
הָיוּ מִתְיָרְאִים לוֹמַר לְאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל שֶׁיּוֹלִיכֵם לְיִשּׁוּב
אַחַר כָּךְ בָּא אָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְאָמַר לָהֶם, שֶׁיּוֹלִיכֵם לְיִשּׁוּב
וְהוֹלִיךְ אוֹתָם לְיִשּׁוּב
וְלָקַח אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל וּנְתָנָהּ לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֲמִתִּי
וְאָמַר לוֹ.
הַכְּלִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ
וְעִם הָאָדָם הַזֶּה [הַיְנוּ הָעֶבֶד שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ תְּחִלָּה מֵחֲמַת הַחִלּוּף, כַּנַּ"ל] תֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְהֵיכָן נֵלֵךְ?
אָמַר לָהֶם
שֶׁיִּשְׁאֲלוּ וְיִדְרְשׁוּ אַחַר הַמְּדִינָה, שֶׁנִּקְרֵאת בַּשֵּׁם הַזֶּה
הַמְּדִינָה טִפְּשִׁית וְהַמֶּלֶךְ חָכָם
שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְהֵיכָן וּלְאֵיזֶה צַד נַתְחִיל לִשְׁאל אַחַר הַמְּדִינָה הַזּאת?
הֶרְאָה לָהֶם בְּיָדוֹ לְצַד פְּלוֹנִי [כְּמַרְאֶה בְּאֶצְבַּע]
וְאָמַר הָאָדָם הַיַּעַר לְהַבֶּן מֶלֶךְ הָאֲמִתִּי
לֵךְ לְשָׁם, אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, וְשָׁם תָּבוֹא אֶל הַגְּדֻלָּה שֶׁלְּךָ
וְהָלְכוּ לָהֶם
וְהָיוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם
וְהָיוּ מִתְאַוִּים מְאד לִמְצא אֵיזֶה חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה לְנַסּוֹת אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל אִם תּוּכַל לְנַגֵּן כַּנַּ"ל
אַךְ עֲדַיִן לא הָיוּ רוֹאִים שׁוּם מִין חַיָּה
אַחַר כָּךְ בָּאוּ יוֹתֵר לַיִּשּׁוּב וּמָצְאוּ אֵיזֶה בְּהֵמָה
וְהִנִּיחוּ הַכְּלִי עָלֶיהָ וְהִתְחִילָה לְנַגֵּן כַּנַּ"ל
וְהָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל
וְאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיָה חוֹמָה סָבִיב לָהּ
וְאֵין נִכְנָסִין אֵלֶיהָ כִּי אִם בְּשַׁעַר אֶחָד
וּצְרִיכִים לְסַבֵּב כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, עַד שֶׁבָּאִין אֶל הַשַּׁעַר לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה
וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַשַּׁעַר
בְּבוֹאָם אֶל הַשַּׁעַר, לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָם לִכָּנֵס
הֱיוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּדִינָה מֵת
וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ
וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה
בַּאֲשֶׁר שֶׁעַד עַכְשָׁו הָיוּ קוֹרְאִין אֶת הַמְּדִינָה, מדינה טפשית ומלך חכם
עַכְשָׁו יְהֵא קוֹרְאִין אוֹתָהּ לְהֵפֶךְ, מדינה חכמה ומלך טיפש
וּמִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה, שֶׁיַּחֲזר הַשֵּׁם לְקַדְמוּתוֹ
דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אֶת הַמְּדִינָה בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן
דְּהַיְנוּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמִמֶּלֶךְ חָכָם הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ
עַל כֵּן אֵין מַנִּיחִין שׁוּם אָדָם לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה
כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה
עַל כֵּן לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס
וְאָמְרוּ לוֹ
הַאַתָּה יָכוֹל לַחֲגר מָתְנֶיךָ לָזֶה, לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן?
וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְדָבָר כָּזֶה
וְלא יָכְלוּ לִכְנס
וֶהֱסִיתוֹ הָעֶבֶד הַנַּ"ל, שֶׁיַּחְזְרוּ לְבֵיתָם
אַךְ הוּא לא רָצָה לַחֲזר
מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הַיַּעַר אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ, וְשָׁם יָבוֹא לַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא לְשָׁם עוֹד אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּס וְרָצָה לִכָּנֵס
וְלא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן לִכָּנֵס מֵחֲמַת הַנַּ"ל
בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁעוֹמֵד הַסּוּס שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם
וְלָקַח הַכְּלִי הַנַּ"ל וְהִנִּיחָהּ עַל הַסּוּס וְהִתְחִיל לְנַגֵּן הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא מְאד כַּנַּ"ל
וּבִקֵּשׁ מְאד הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס
שֶׁיִּמְכּר לוֹ הַכְּלִי הַזּאת וְלא רָצָה לְמָכְרָהּ
וְהֵשִׁיב לוֹ מַה תּוּכַל לִתֵּן לִי בְּעַד כְּלִי נִפְלָאָה כָּזוֹ?
אָמַר לוֹ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל
מַה תּוּכַל לִפְעל עִם הַכְּלִי הַזּאת?
[הֲלא הוּא רַק] שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּהּ קָאמֶעדְיֶא [משחק הצגה], וּתְקַבֵּל דִּינָר
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁהוּא טוֹב יוֹתֵר מֵהַכְּלִי שֶׁלְּךָ
דְּהַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי
לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
הַיְנוּ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר כָּזֶה, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֲבוֹת אֲבוֹתַי
שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
שֶׁכְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר בְּעָלְמָא
יְכוֹלִים עַל יְדֵי הַקַּבָּלָה הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לִי, לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
וַעֲדַיִן לא גִּלִּיתִי זאת לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם
בְּכֵן אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתְךָ הַדָּבָר הַזֶּה
וְאַתָּה תִּתֵּן לִי הַכְּלִי הַזּאת הַנַּ"ל
וְנִתְיַשֵּׁב [הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁהָיָה לוֹ הַכְּלִי הַזּאת כַּנַּ"ל]
שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא דָּבָר נִפְלָא לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
וְנָתַן לוֹ הַכְּלִי הַנַּ"ל
וְהוּא [הַיְנוּ הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס הַנַּ"ל] הָלַךְ וְלִמְּדוֹ הַדָּבָר הַנַּ"ל לִהְיוֹת מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת
מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
הָיָה הוֹלֵךְ שָׁם אֵצֶל שַׁעַר הַמְּדִינָה הַנַּ"ל
וְהֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן
כִּי כְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
עַל כֵּן הֵבִין שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר
אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ וּמָה, אֵיךְ יוּכַל לַעֲשׂוֹת זאת
אַף עַל פִּי כֵן, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
עַל כֵּן הֵבִין, שֶׁהוּא בְּאֶפְשָׁר
וְנִתְיַשֵּׁב, שֶׁיְּצַוֶּה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס, וְהוּא יַכְנִיס עַצְמוֹ לָזֶה [הַיְנוּ לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן]
וּמַה יַּפְסִיד בָּזֶה?
וְאָמַר [לְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁלּא רָצוּ לְהַנִּיחַ לִכְנס שָׁם שׁוּם אָדָם, כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל]
שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס
וְהוּא יַחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן
וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס
וְהוֹדִיעוּ אֶל הַשָּׂרִים
שֶׁנִּמְצָא אִישׁ כָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לַחֲגר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן
וְהֱבִיאוּהוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁל הַמְּדִינָה
וְאָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים.
תֵּדַע, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ טִפְּשִׁים, חַס וְשָׁלוֹם
רַק שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, הָיָה חָכָם גָּדוֹל מֻפְלָג מְאד, אֲשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ הָיִינוּ כֻּלָּנוּ נֶחֱשָׁבִים טִפְּשִׁים
וְעַל כֵּן הָיְתָה הַמְּדִינָה נִקְרֵאת מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמֶלֶךְ חָכָם
וְאַחַר כָּךְ נִפְטַר הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ
וְגַם הוּא חָכָם, אֲבָל כְּנֶגְדֵּנוּ אֵינוֹ חָכָם כְּלָל
עַל כֵּן נִקְרֵאת הַמְּדִינָה [עַכְשָׁו] לְהֵפֶךְ: מְדִינָה חֲכָמָה וּמֶלֶךְ טִפֵּשׁ
וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה
שֶׁמִּי שֶׁיִּמְצָא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן
הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ
וְצִוָּה לִבְנוֹ
שֶׁכְּשֶׁיִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה יִסְתַּלֵּק הוּא מִן הַמְּלוּכָה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ
הַיְנוּ כְּשֶׁיִּמָּצֵא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאד מְאד
עַד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יִהְיוּ כֻּלָּם טִפְּשִׁים
הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ
כִּי זֶה הָאִישׁ יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן
כִּי יִהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרִין אוֹתָהּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמֶלֶךְ חָכָם
כִּי הֵם כֻּלָּם טִפְּשִׁים כְּנֶגְדּוֹ
עַל כֵּן תֵּדַע לְאֵיזֶה דָּבָר אַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ
[כָּל זֶה אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל]
וְאָמְרוּ לוֹ
[הַיְנוּ גַּם כֵּן הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, כִּי כָּל זֶה הוּא הֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵיהֶם].
הַנִּסָּיוֹן יִהְיֶה, אִם אַתָּה חָכָם כָּזֶה.
הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן גַּן, שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, שֶׁהוּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל מְאד
וְהַגָּן הוּא נִפְלָא מְאד מְאד
שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב
וְהוּא נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בּוֹ
כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס בּוֹ אָדָם
אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִילִין שָׁם לְרָדְפוֹ
וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק
וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְאֵינוֹ רוֹאֶה מִי רוֹדֵף אוֹתוֹ
וְכָךְ הֵם רוֹדְפִין אוֹתוֹ
עַד שֶׁמַּבְרִיחִין אוֹתוֹ מִן הַגָּן
עַל כֵּן נִרְאֶה אִם אַתָּה חָכָם
אִם תּוּכַל לִכָּנֵס אֶל הַגָּן הַזֶּה
וְשָׁאַל אִם מַכִּים אֶת הָאָדָם הַנִּכְנָס
אָמְרוּ לוֹ
שֶׁהָעִקָּר שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ
וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִי וָמִי רוֹדֵף אוֹתוֹ, וּבוֹרֵחַ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה מְאד
כִּי כֵן סִפְּרוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם
וְהָלַךְ אֶל הַגָּן [הַיְנוּ זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת]
וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹמָה סָבִיב, וְהַשַּׁעַר פָּתוּחַ, וְאֵין שָׁם שׁוֹמְרִים
כִּי בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִים שׁוֹמְרִים לְזֶה הַגָּן
וְהָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגָּן
וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה, שֶׁעוֹמֵד שָׁם אֵצֶל הַגָּן אָדָם
הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְצֻיָּר שָׁם אָדָם
וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה
שֶׁלְּמַעְלָה, מֵעַל הָאָדָם, יֵשׁ דַּף, [שֶׁקּוֹרִין לוח]
וְכָתוּב שָׁם, שֶׁזֶּה הָאָדָם הָיָה מֶלֶךְ לִפְנֵי כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים
וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה שָׁלוֹם
כִּי עַד אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הָיָה מִלְחָמוֹת
וְכֵן אַחֲרָיו הָיָה מִלְחָמוֹת
וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה שָׁלוֹם
וְהִתְבּוֹנֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל
שֶׁהַכּל תָּלוּי בְּזֶה הָאָדָם
שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָסִין לַגָּן וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ
אֵין צְרִיכִין לִבְרחַ כְּלָל, רַק לַעֲמד עַצְמוֹ אֵצֶל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל
וְיוֹתֵר מִזֶּה
שֶׁאִם יִקְּחוּ אֶת הָאָדָם הַזֶּה וְיַעֲמִידוּ אוֹתוֹ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן הַזֶּה
אֲזַי יוּכַל כָּל אָדָם לִכָּנֵס בְּשָׁלוֹם אֶל הַגָּן הַזֶּה
[כָּל זֶה הֵבִין זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל]
וְהָלַךְ וְנִכְנַס אֶל הַגָּן
וְתֵכֶף כְּשֶׁהִתְחִילוּ לְרָדְפוֹ
הָלַךְ וְעָמַד אֵצֶל הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁעוֹמֵד אֵצֶל הַגָּן מִבַּחוּץ
וְעַל יְדֵי זֶה יָצָא בְּשָׁלוֹם, בְּלִי פֶּגַע כְּלָל
כִּי אֲחֵרִים, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַגָּן וְהִתְחִילוּ לְרָדְפָם
הָיוּ בּוֹרְחִים בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה מְאד, וְהָיוּ מֻכִּים וְנִלְקִים עַל יְדֵי זֶה
וְהוּא יָצָא בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עַל יְדֵי שֶׁעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל הָאָדָם הַנַּ"ל
וְהַשָּׂרִים רָאוּ וְתָמְהוּ עַל שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם
וַאֲזַי צִוָּה [זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת]
לִקַּח אֶת הָאָדָם הַנַּ"ל וּלְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן
וְכֵן עָשׂוּ
וַאֲזַי עָבְרוּ כָּל הַשָּׂרִים בְּתוֹךְ הַגָּן וְנִכְנְסוּ וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, בְּלִי פֶּגַע כְּלָל
אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים
אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁרָאִינוּ מִמְּךָ דָּבָר כָּזֶה
אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד אֵין רָאוּי לִתֵּן לְךָ הַמְּלוּכָה
נְנַסֶּה אוֹתְךָ עוֹד בְּדָבָר אֶחָד
אָמְרוּ לוֹ.
הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן כִּסֵּא מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה
וְהַכִּסֵּא גָּבוֹהַּ מְאד
וְאֵצֶל הַכִּסֵּא עוֹמְדִים כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁל עֵץ [הַיְנוּ שֶׁהֵם חֲתוּכִים וּמְתֻקָּנִים מִן עֵץ]
וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא עוֹמֵד מִטָּה
וְאֵצֶל הַמִּטָּה עוֹמֵד שֻׁלְחָן
וְעַל הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד מְנוֹרָה
וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים דְּרָכִים כְּבוּשִׁים
וְהַדְּרָכִים הֵם בְּנוּיִים בְּבִנְיַן חוֹמָה
וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים יוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא לְכָל צַד
וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מָה עִנְיַן הַכִּסֵּא הַזֶּה עִם הַדְּרָכִים הַלָּלוּ
וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים
כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים לְהַלָּן אֵיזֶה שִׁעוּר
עוֹמֵד שָׁם אַרְיֵה שֶׁל זָהָב
וְאִם יֵלֵךְ וְיִתְקָרֵב אֶצְלוֹ אֵיזֶה אָדָם
אֲזַי יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ
וּלְהַלָּן מִן אוֹתוֹ הָאַרְיֵה מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר
וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים, הַיּוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא
הַיְנוּ שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, הַיּוֹצֵא מִן הַכִּסֵּא לְצַד אַחֵר, הוּא גַּם כֵּן כָּךְ
כְּשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וְנִמְשָׁךְ הַדֶּרֶךְ אֵיזֶה שִׁעוּר
עוֹמֵד שָׁם מִין חַיָּה אַחֵר
כְּגוֹן לָבִיא שֶׁל מִינֵי מַתָּכוֹת
וְשָׁם גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ"ל
וּלְהַלָּן מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ יוֹתֵר
וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים
וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הֵם מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים בְּכָל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ
וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ עִנְיַן הַכִּסֵּא הַנַּ"ל עִם כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל עִם הַדְּרָכִים הַנַּ"ל
עַל כֵּן תִּתְנַסֶּה בָּזֶה
אִם תּוּכַל לֵידַע עִנְיַן הַכִּסֵּא עִם כָּל הַנַּ"ל
וְהֶרְאוּ לוֹ הַכִּסֵּא
וְרָאָה, שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מְאד וְכוּ'
וְהָלַךְ אֵצֶל הַכִּסֵּא וְהִסְתַּכֵּל וְהִתְבּוֹנֵן
שֶׁזּאת הַכִּסֵּא עֲשׂוּיָה מִן הָעֵץ שֶׁל הַתֵּבָה הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַכְּלִי הַנַּ"ל, שֶׁנָּתַן לוֹ אָדָם הַיַּעַר כַּנַּ"ל]
וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה
שֶׁחָסֵר מִן הַכִּסֵּא לְמַעְלָה אֵיזֶה שׁוֹשַׁנָּה
וְאִם הָיָה לְהַכִּסֵּא זאת הַשּׁוֹשַׁנָּה, הָיָה לָהּ הַכּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַתֵּבָה הַנַּ"ל
[הַיְנוּ הַכְּלִי הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה לָהּ כּחַ לְנַגֵּן כְּשֶׁהָיוּ מַנִּיחִין אוֹתָהּ עַל אֵיזֶה מִין חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה אוֹ עוֹף כַּנַּ"ל]
וְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר וְרָאָה
שֶׁזּאת הַשּׁוֹשַׁנָּה, שֶׁחָסֵר לְמַעְלָה מִן הַכִּסֵּא, הִיא מֻנַּחַת לְמַטָּה בַּכִּסֵּא
וּצְרִיכִין לִקַּח אוֹתָהּ מִשָּׁם וּלְהַנִּיחָהּ לְמַעְלָה
וַאֲזַי יִהְיֶה לְהַכִּסֵּא הַכּחַ שֶׁל הַתֵּבָה הַנַּ"ל
כִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, עָשָׂה כָּל דָּבָר בְּחָכְמָה
בְּאפֶן שֶׁלּא יָבִין שׁוּם אָדָם אֶת הָעִנְיָן
עַד שֶׁיָּבוֹא חָכָם מֻפְלָג, שֶׁיָּבִין אֶת הַדָּבָר
וְיוּכַל לְכַוֵּן לְהַחֲלִיף וּלְסַדֵּר כָּל הַדְּבָרִים כָּרָאוּי
וְכֵן הַמִּטָּה
הֵבִין, שֶׁצְּרִיכִין לְנַתְּקָהּ קְצָת מִן הַמָּקוֹם שֶׁעוֹמֶדֶת
וְכֵן הַשֻּׁלְחָן, צְרִיכִין גַּם כֵּן לְנַתְּקוֹ קְצָת, לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָם קְצָת
וְכֵן הַמְּנוֹרָה, צְרִיכִין גַּם כֵּן לְנַתְּקָהּ קְצָת מִמְּקוֹמָהּ
וְכֵן הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת, צְרִיכִין גַּם כֵּן לְשַׁנּוֹתָם כֻּלָּם מִמְּקוֹמָם
לִקַּח זֶה הָעוֹף מִמָּקוֹם זֶה וּלְהַעֲמִידוֹ בְּמָקוֹם זֶה
וְכֵן כֻּלָּם
כִּי הַמֶּלֶךְ עָשָׂה הַכּל בְּעָרְמָה וּבְחָכְמָה
בְּאפֶן שֶׁלּא יָבִין שׁוּם אָדָם
עַד שֶׁיָּבוֹא הֶחָכָם, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן לְסַדְּרָם כָּרָאוּי
וְכֵן הָאַרְיֵה שֶׁעוֹמֵד שָׁם [אֵצֶל הִתְפַּשְּׁטוּת הַדֶּרֶךְ], צְרִיכִין לְהַעֲמִידוֹ כָּאן
וְכֵן כֻּלָּם
וְצִוָּה לְסַדֵּר הַכּל כָּרָאוּי
לִקַּח הַשּׁוֹשַׁנָּה מִלְּמַטָּה וּלְתָחְבָהּ לְמַעְלָה
וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל לְסַדֵּר כֻּלָּם בַּסֵּדֶר הָרָאוּי כַּנַּ"ל
וְאָז הִתְחִילוּ כֻּלָּם לְנַגֵּן נִגּוּן הַנִּפְלָא מְאד
וְעָשׂוּ כֻּלָּם הַפְּעֻלָּה הָרְאוּיָה לָהֶם
וְאָז נָתְנוּ לוֹ הַמְּלוּכָה
עָנָה וְאָמַר הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁנַּעֲשָׂה עַתָּה מֶלֶךְ
אֶל בֶּן הַשִּׁפְחָה הָאֱמֶת הַנַּ"ל
עַתָּה אֲנִי מֵבִין, שֶׁאֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְאַתָּה בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת!
[גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י אַחַר שֶׁסִּפֵּר זאת הַמַּעֲשֶׂה, עָנָה וְאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה]
בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים קַבָּלָה, הָיוּ מְשִׂיחִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה
כִּי עַד רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לא הָיוּ מְדַבְּרִים קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא
רַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי גִּלָּה קַבָּלָה בְּאִתְגַּלְיָא
וּמִקּדֶם, כְּשֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים מְדַבְּרִים קַבָּלָה, הָיוּ מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן כָּזֶה כְּשֶׁהִנִּיחוּ הָאָרוֹן עַל הַפָּרוֹת, הִתְחִילוּ לְשׁוֹרֵר, וְהָבֵן
כִּי יֵשׁ חֲדִתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא [חידוש הלבנה], כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת חִדּוּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין הָאָרוֹן אֶל בֵּית שֶׁמֶשׁ, וַאֲזַי כָּל הַחַיּוֹת נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא עוֹשִׂין נִגּוּן חָדָשׁ בְּחִינַת: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ", שֶׁזֶּהוּ הַשִּׁיר, שֶׁשָּׁרוּ פָּרוֹת הַבָּשָׁן
וְזֶה בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, הֵם תִּיקּוּנְהָא דִּשְׁכִינְתָּא וּבְחִינַת הַגָּן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְגָּרֵשׁ מִן הַגָּן, וְשַׁבָּת אֵגִין עֲלוֹהִי, כַּמּוּבָא וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בְּחִינַת הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בְּיָמָיו, וְעַל כֵּן עָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת, וְהַשְּׁאָר לא בֵּאֵר
[עָנָה וְאָמַר אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן]
הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת הִיא הַפְלֵא גָּדוֹל, וְהַכּל אֶחָד הַבְּהֵמוֹת וְכוּ' וְהַכִּסֵּא וְכוּ' וְהַגָּן הַכּל אֶחָד
פַּעַם נִקְרָא [הַבְּחִינָה הַמְרֻמֶּזֶת בְּהַסִּפּוּר] בְּשֵׁם זֶה, וּפַעַם בְּשֵׁם זֶה, הַכּל לְפִי הָעִנְיָן
וְהַבְּחִינָה וְהַדְּבָרִים עֲמֻקִּים, נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאד מְאד [גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר], וְיֵשׁ עוֹד, וְאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת לָכֶם.
גַּם יֵשׁ עוֹד מַה שֶּׁהַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּהַמְּדִינָה הַנַּ"ל, עָשָׂה דָּבָר כְּנֶגֶד הַחַמָּה, וְדָבָר כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה [הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ מְרַמְּזִים עַל חַמָּה וּלְבָנָה], וְהַלְּבָנָה הָיְתָה אוֹחֶזֶת נֵר בְּיָדָהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם אֲזַי אֵין הַנֵּר מֵאִיר, כִּי שְׁרָגָא בְּטִיהַרָא [נר בצהרים אינו מועיל] וְכוּ', וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה הַלַּיְלָה אֶל הַיּוֹם: מִפְּנֵי מָה, כְּשֶׁאַתָּה בָּא, אֵין לִי שֵׁם [כַּמְבאָר לְעֵיל], כִּי בַּיּוֹם אֵין מוֹעִיל הַנֵּר כְּלָל
פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּמוֹ הַכִּסֵּא, שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הַחָכְמָה שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְסַדֵּר הַדְּבָרִים. כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁבָּקִי בַּסְּפָרִים, וְלִבּוֹ שָׁלֵם יוּכַל לְהָבִין הַפֵּרוּשׁ, אַךְ צְרִיכִין לְסַדֵּר הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי פַּעַם נִקְרָא כָּךְ, וּפַעַם נִקְרָא כָּךְ, וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, הַיְנוּ בַּפֵּרוּשׁ שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה לִפְעָמִים נִקְרָא הָאָדָם שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל בְּשֵׁם זֶה, וְלִפְעָמִים בְּשֵׁם אַחֵר, וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ לַאֲמִתָּתָן בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן
[כָּל זֶה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה]



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות יח
שיחות הר"ן - אות יח פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר רבנו, זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על ידי זה אבל זה אין יוד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך" אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא 'תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח' ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעו... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם ב... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מאוצר תחת הגשר / מעשה האוצר מתחת לגשר
סיפורי מעשיות - מעשה מאוצר תחת הגשר פעם אחת חלם לאיש אחד מעיר אחת שבעיר ווינה תחת הגשר נמצא שם אוצר ונסע לשם ונעמד אצל הגשר וחפש עצות איך לחפור שם כי ביום אינו יכול מחמת העוברים ושבים ועבר שם איש חיל ושאל אותו מה אתה עומד וחושב? וחשב בדעתו שטוב שיספר לו חלומו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו וספר לו ענה ואמר לו אוי יהודי טפש מה אתה שם לב לחלומות [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן] [והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה] היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר? השתומם היהודי ונסע לביתו וחפר בהמגיזאן [תחת התנור] שלו ו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כשיש מחלקת על האדם כשיש מחלקת על האדם יכולים להטות אותו מדרך השם יתברך ולהפילו ממדרגתו, חס ושלום וזה שהתפאר דוד המלך, עליו השלום . "רבים רודפי וצרי, מעדותיך לא נטיתי" שאף שהיה עליו מחלקת רבים עם כל זה לא נטה מדרך השם יתברך... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי השכינה ממש בבחינת "העמסים מני בטן" וכשהם חוזרים להשכינה אזי השכינה מתפא... לחץ להמשך...
ספר המידות - פידיון שבויים
ספר המידות - פידיון שבויים א. על ידי גבהות הלב נופל לתפיסה. ב. דמודה לנכרים נופל בידיהון, אלא כל דבריהם תסתר. ג. האומר דבר בשם אומרו, מביא גאלה לעולם. ד. על ידי פדיון שבויים נתקבץ נדחיו של הפודה. ה. מי שאינו יוצא מביתו חשוב, כתפיסה. ו. בעוון משכב זכר נתפס בתפיסה. ז. מי שמרחם על השבויים, הקדוש ברוך הוא מצילו ממיתה. ח. מי שהוא בתפיסה, בידוע שגם נשמתו למעלה בתפיסה. ט. מי שבא לצדיק ושואל את הצדיק עצה ומפר עצתו אחר כך, על ידי זה נתפס בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא תקן חטאות נעורים, על ידי זה בא לבי... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר הז... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם" ממצרים ול... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0156 שניות
עכשיו 14_11_2019 השעה 10:12:31
wesi2