שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע?
תשובה:
עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות.
ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה.
יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה.
אצל צדיק אמיתי באמת, שנכלל באין סוף לגמרי, אצלו התורה והתפילה הם בחינה אחת.
מדוע? כי אצלו התורה שלו היא תורת ה ממש והתפילה שלו היא תפילת ה ממש. ואצל הקב"ה אין חילוק בין תורה לתפילה.
התורה של הצדיק, היא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו התורה שקדמה לבריאת העולם, ושתתגלה לעתיד לבוא, והתורה הזאת היא אחת עם התפילה.
התפילה של הצדיק האמת היא כולה שתיקה מעל הדיבור ומעל המחשבה. תפילה שהיא כולה דבקות בלבד, ללא דיבור וללא מחשבה וכולי.
ואצל הצדיק האמת, גם לימוד התורה שלו, הוא כולו דבקות וכולי.
כי אצל הצדיק האמת אין חילוק בין תורה לבין תפילה.
יחד עם זאת, אצל מי שאינו צדיק אמת, העניין הוא כדלקמן:
עקרונית, התפילה היא השורש של התורה. פירוש: התפילה שורשה הוא לפני בריאת העולם. והתורה היא בחינת בריאת העולם.
ועל ידי תפילה זוכה לתורה. היינו ככל שהתפילה של האדם טובה יותר, כך הוא זוכה לתורה גבוהה יותר.
וגם אצל הצדיק האמת שזוכה להכלל בא"ס, גם הוא זוכה לכך רק על ידי תפילה! ז"א הוא גם לומד תורה, כדי לדעת על מה להתפלל. אך רק על ידי התפילה הוא זוכה להכלל בא"ס, ואז הוא זוכה לגלות תורה חדשה של עתיקא וכולי.
אצל אדם רגיל לעומת זאת, יש הרבה חילוקים שונים של תורה ושל תפילה.
לדוגמא:
תורה לשם שמים ותורה שלא לשם שמים. גם בתורה לשם שמים יש הרבה חילוקים וגם בשלא לשם שמים יש הרבה חילוקים.
כמו כן יש חילוקים בין תורה שבנגלה לתורה שבנסתר, ובין תורה הלכה למעשה לבין ספרי מוסר וקדושת המחשבה.
כמו כן יש חילוקים בין הקושי של האדם ללמוד בבקיאות או בעיון.
וגם בעניין תורה שבנסתר, יש להבהיר כי מה שנקרא תורה שבנסתר, גם זה עצמו בכלל בחינת נגלה ופשט ביחס לבחינת הסוד של הסוד, שהוא מעשה מרכבה, והתורה של האין סוף וכולי.
כמו כן גם בתפילה יש חילוקים רבים. לדוגמא:
תפילה על צרכי הגוף, תפילה על צרכי הנשמה. תפילה במסירות נפש. תפילה קבועה של יום יום. תפילה בשפה של האדם (התבודדות), תפילה מתוך נוסח ידוע מראש, תפילה ברציפות זמן ארוך, תפילה קצרה. וכיו"ב עוד המון חילוקים רבים.
כאשר באים להשוות בין תורה לבין תפילה, צריך לזכור שיש המון דרגות שונות של תורה ושל תפילה.
אז מה לעשות בפועל?
בפועל הלוגיקה היא די פשוטה.
התכלית היא להתקרב להשי"ת.
ולשם כך צריך להתפלל + ללמוד + להתפלל.
היינו כי תפילה לבד אינו מספיק, משום שאינו יודע על מה להתפלל.
ותורה לבד אינו מספיק, משום שצריך להתפלל שיזכה לקיים את מה שלמד.
לכן צריך קודם כל להתפלל, כי זאת התכלית לזכור את השי"ת וכולי.
אח"כ צריך גם ללמוד, כמה שיותר ללמוד ברמה המעשית, דהיינו גם ספרי מוסר נכללים בבחינת לימוד למעשה.
נגדיר: לימוד למעשה = לימוד שהאדם מבין מה לעשות איתו. היינו גם ספרי מוסר.
ואח"כ צריך להתפלל שוב פעם שיזכה לקיים את מה שלמד וכולי.
וכך האדם עולה מדרגה לדרגה, דהיינו בכל פעם לומד על מדרגות גדולות יותר וכולי, ואח"כ עושה עליהן התבודדות וכולי, עד שלבסוף זוכה להכלל בא"ס, וזוכה לגלות תורה חדשה וכולי, ואז אין אצלו חילוק בין תורה לתפילה.
וראה עוד בעניין הזה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132