שיחות הר"ן - אות סא ענין הדרי בי הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי ותכף ומיד שהקשה אותו חברו הבין מיד שפגם ושב בתשובה מיד כי יש תשובה שהיא בכח ועדין לא יצאה לפעל ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה...מכח אל הפעל כנזכר לעיל וזה בחינת הדרי בי הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל [כי על ידי שהשיג למעלה ממדרגתו על ידי זה פגם לומר שלא כענין ואזי חברו מקשה עליו ואז הוא מתעורר מיד ומבין שפגם ושב בתשובה מיד נמצא שעל ידי זה יצאה התשובה מכח אל הפעל]

שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ויש לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם...ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות יותר עד שהוצאתם מרבה ואומרים שעתה אינם שנים

שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד

שיחות הר"ן - אות צב כשבאה נשמה לעולם אזי אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות כגון אם הנשמה של חכם אזי החכמה מתחלת לעלות ועולה למעלה למעלה מיום הולדו עד יום הסתלקותו וכן אם היא נשמה של מלכות אזי תכסיסי מלחמה ועסקי המלכות מתעלין ולפי מהות החכמה איזה...וכן לפי מהות המלכות אם הוא מלכות הרשעה או מלכות טובה הכלל, אותה הפעלה של אותה הנשמה מתחלת להתעלות מיום ביאת אותה הנשמה לעולם ויש בימי חייו של האדם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה כגון אם ימי חייו שבעים שנה או שמונים שנה אזי שליש ימיו הם ימי עליה ושליש

שיחות הר"ן - אות קיב איתא אם התורה היתה נכתבת כסדר היו יודעין כל ענש ושכר של כל לא תעשה ועשה הנה יש עברה שענשה של עברה ההיא שיהא בעל חוב תמיד ואפילו יעשה כל טצדקי דאפשר והתפעלות לא יועיל כלל ויהיה בעל חוב תמיד ולפעמים גורם העברה שמפיל גם אחרים להיותם...חובות בעולם זהו מחמת העברה הנ"ל שנתגברה בעולם חס ושלום ועצה לזה לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני השם יתברך להצילו מעברה זו ולהתחרט בכלליות על עברה זו ועת לשוב על זה הוא כשהוא במחין דגדלות אזי טוב להתחרט ולבקש מאת הבורא יתברך על זה ולשוב בתשובה כי מחין דקטנות הוא

שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר...אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים והמלכים שכבודם מרבה מאד, כבודם רחוק מה

שיחות הר"ן - אות קמח וכשספר המעשה של הבעל תפילה הנדפסת בספורי המעשיות מעשה יב שאל אותנו אחר כך: מי ספר המעשה שהיה כתוב בהקראויניקוס [כרוניקות] שלהם מענין הכתות שנעשו בעת שהיה רוח סערה בעולם וכו' ? השבנו לו שזה ספר אחד מהגבורים של הגבור להבעל תפילה כמבאר שם ונענע בראשו שכן הוא והבנו מדבריו שיש בזה מכון גדול מאד מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות יש מכון גדול מאד מאד מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב

שיחות הר"ן - אות ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה,...כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז ל

שיחות הר"ן - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שאמר העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה מחמת זה זכיתי למדרגתי לא כן הוא רק עם דבר אחד הצלחתי ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: מיט איין זאך איז מיר גיראטין

שיחות הר"ן - אות מז צריך לזה זכיה גדולה שיזכה לישב עצמו שעה אחת ביום ושיהיה לו חרטה על מה שצריכין להתחרט כי לאו כל אחד זוכה לישב הדעת איזה שעה ביום כי היום הולך וחולף ועובר אצלו ואין לו פנאי לישב עצמו אפילו פעם אחת כל ימי חייו על כן צריכין להתגבר לראות...בעולם אם כך הוא ראוי לו לבלות ימיו במעשים כאלו ומחמת שאין האדם מישב עצמו ואין לו דעת ואפילו אם יש לו לפעמים איזה ישוב הדעת אין הדעת המישב מאריך זמן אצלו ותכף ומיד חולף ועובר הדעת ממנו וגם אותו המעט הדעת שיש לו אינו חזק ותקיף אצלו מחמת זה אין מב