ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מה - בענין בני אדם שרוצים לנסע לצדיק האמת בענין בני אדם שרוצים ומכינים עצמן כמה פעמים לנסע לצדיק האמת ואחר כך יש להם מניעות, ונמנעים דע, כי שבת היא נקדה הפנימית וממנה יונקים כל...הנקדה, בבחינת: "סביב רשעים יתהלכון" ואינם מניחים אותם להתקרב לפנים אל הנקדה הפנימית וכל זמן שהם עדין בתוך העגולים עדין יש להם תקוה להתקרב אפילו פושעי ישראל כל זמן שלא יצא מן העגולים לגמרי, חס ושלום עדין יש לו תקוה להתקרב אל הנקדה הפנימית אבל מי שכבר יצא לגמרי,

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש ברוך הוא לתן התורה לאלף דורות...שבדור' נמצא שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא...לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של...אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ איביהם" הינו אפילו בגלות המר, יכול

מהו סם המוות שיש בדברי הצדיק וכיצד להנצל ממנו? כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד ובעוד מקומות מובא כי בתורה ובעצות של הצדיק יש גם סם חיים וגם סם המוות. והדבר הזה...הייתה כולה שם החיים בלבד, לא היה קיום לעולם. והכרחי הדבר שהתורה של הצדיק יהיה בה גם סם חיים וגם סם המוות, כדי לתת חיות לעולם. והפירוש הוא כי כל העצות והתורות של הצדיק כולן מעורבות טוב ורע. דהיינו כל עצה ועצה וכל דיבור ודיבור וכל תורה ותורה וכל מילה ומילה של הצדיק, כולם מעורבים טוב ורע, דהיינו שלכולם יש פירוש...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תשעה תקונין יקירין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל מה דאתטמר ולא אתגליא, עלאה ויקרא אשתכח, והוא גנזיא יקירא: נימין...תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא, עלעין אתחפין מהאי גיסא ומהאי גיסא, בהו אתחזין תפוחין סמקין כורדא, בחד חוטא תלין אכמין תקיפין עד חדווי, שפון סומקי כורדא אתפנון, זעירין נחתין בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל י

שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים...כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו וצירו לעצמם אדם וחו

סיפורי מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה...אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד זמן מרבה מאד עד שמצאה [עתה מספר איך...

חיי מוהר"ן - צו - סיפורים חדשים אות צו ספר בימי אלול שחלם לו שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים...קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת וההיא רוחא נשב בשת פרקי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל...ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם ויש ששמח מן החתנה עצמה כגון המחתנים, שאינן משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתנה עצמה וכיוצא שאר חלוקים אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה גם יש אחד, שאין לו שום שמחה...