ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא...כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו, זכרונו ל

שיחות הר"ן - אות כג ענה ואמר: הרחמנות של העולם הזה הכל רואין ובשביל זה הכל רודפין אחר העולם הזה כי רואין כשהאדם רעב וצמא וכיוצא קשה לו מאד ויש רחמנות גדול עליו וכן מי שהולך ערם ויחף יש רחמנות גדול עליו...מי שיש לו עינים ורואה גדל הרחמנות שיש על הנשמות שבעולם הבא כי שם בעולם הבא נמצאים בני אדם שהולכים ערמים ממש ואי אפשר לרחם עליהם כלל כי בעולם הזה כשהאדם ערם בלא מלבוש אזי אפשר לקבץ נדבות עבורו ולעשות לו קאפטין אבל בעולם הבא מי שהולך ערם אי אפשר לרחם עליו כלל כי שם אין מועיל שום רחמנות כי איזה מלבוש הוא צריך ? הלא הוא רק מלבוש של תורה ומצוות ול

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות וכאלו אין שום דבר נמנע מהם, והכל בידם ויש מהם שהם מנהיגי הדור הנה עקר כחם ויניקתם הוא רק מהצדיקים...צדיקים אמתיים גדולים במעלה, ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבד ה' בכל דבר שבעולם. באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכונות 'שלפעמים ממתיקין דינים על ידי אכילה ושתיה' ויש צדיקים אמתיים, שיכולין לעשות פדיון על ידי אכילתם וכיוצא ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים שיוצא מפיהם הקדוש מזה בא, שנמצאים צבועים...

חיי מוהר"ן - תנט - עבודת השם אות תנט מכבר אמר לפעמים יוצא חולאת חס ושלום בעולם ואזי הולכת ומתפשטת מאחד לחברו שקורין אונטר גאנג. ויש חלוק בענין זה כי יש אחד שמגיע לו החולאת מן השמים אליו בעצמו ויש אחד...החולאת בעצמו רק שהוא מקבל חס ושלום החולאת מחברו. ויש חלוק ביניהם כי זה ששולחין לו בעצמו החולאת יש לו זאת החולאת עם כל הסימנים והדקדוקים של החולאת הזאת כי יש כמה סימנים לכל מין חולאת רחמנא לצלן כגון החולאת שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם ועטישות ועוד כמה סימנים וכל סימן וסימן של החולאת הוא גם כן...

חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות אות כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין...אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש לי רחמנות עלי ואלו הדבו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא...רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר, שהרחב הוא למעלה והקצר ה

חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות אות יד בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע...אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק נר ולא אמר קדיש ואז היתה שנה מעברת ש

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לפעמים בא לאדם הרהור תשובה לפעמים בא לאדם הרהור תשובה ונעשה באותו שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו...ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך כשרוצה לנ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צדקה היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על...זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה הוא תקון הברית.

שיחות הר"ן - אות קכו ליל מוצאי שבת של שבת תשובה שנת תק"ע לפ"ק דברו ממשיח כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו...אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא יניחו עצמם לפל ולטעות, חס ושל