ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨לדון לכף זכות - מהו שורש העניין?
שאלה:

מהו שורש העניין של לדון לכף זכות?

תשובה:

כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן:

והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש.

ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי. ועל ידי זה להעלות את מידת היראה לשורשה, כי אם אין רע אז אין ממה להתיירא. ועל ידי זה זוכה להתגלות סודות התורה וזוכה לתכלית הנצחית.

ולדון את חברו לכף זכות, היינו למצוא את שורש הטוב במה שעשה חברו. היינו לחפש ולנבור ולמצוא את הטוב שמלובש בדבר שנדמה לאדם כרע.

ומשה רבנו הייתה לו את הבחינה הזאת של פסול לך, היינו שבכל מקום שהוא ראה פסולת הוא תלה אותה בעצמו. היינו שהוא הבין שבאמת מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, ובאמת הכל טוב תמיד והכל אחד, אלא שרק בגלל הכלי של האדם, רק בגלל זה נצטייר בעיניו משהו רע. והכל זה רק מחמת האדם עצמו.

כי ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים וכולי, וזהו דייקא לפניכם, הכל לפי הכלי של האדם עצמו. אך אצל השי"ת הכל טוב תמיד.

וכאשר משה ראה פסולת היינו רע, הוא הבין שהבעיה נמצאת רק בו ולא בחברו.

וכן למשה היתה גם בחינה נוספת של כולו סג יחדיו, היינו שגם כאשר הוא היה רואה מישהו שהוא כולו סג מהשי"ת, הוא היה איתו יחדיו, היינו שהיה מוצא את הטוב שבו. כי עיקר עבודת משה הייתה לגלות את הבורא בעשרה כתרי דמסאבותא דייקא, כי שם יש את סודות התורה הגדולים ביותר.

וזו הייתה בקשת משה לדעת מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, משום שבוודאי הכל טוב. ואף על פי כן הטוב מלובש כאן במשהו שנראה כרע. ומשה רצה לגלות את העניין הזה.

והשי"ת אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני, היינו כי עליך לשתוק ולתקן את הדיבור ואת מידת המלכות שלך, היינו להגיע לשתיקה מוחלטת של המחשבות שלך, ולהכלל בא"ס לגמרי ועל ידי זה להבין איך הטוב מלובש בכל דבר.

וזה עניין מ"ש אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, כי רק מי שמגיע למקומו של עולם, היינו רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא יכול לדון את כל העולם כולו לכף זכות, כי הוא רואה את התלבשות הטוב בכל דבר.

וזה עניין ראש השנה של רבי נחמן מברסלב, כי הוא נכלל בא"ס לגמרי ולכן הוא דן את כולם לכף זכות תמיד. ובאמת שורש העניין של להיות אצלי על ראש השנה, בשורשו הפירוש הוא שעל האדם להכלל בא"ס ששם אין חילוק בין רבי נחמן מברסלב אליו, ושם ורק שם הוא אצל רבי נחמן מברסלב ממש, כי הנשמות שלהם מתאחדות בשורשם.

ומי שיכול לדון את כולם לכף זכות, הוא דייקא יכול לנגן ולהיות חזן. כי הניגון הוא בירור הרוח הטובה מהרוח הרעה, שזו בחינת קטורת. וכאשר האדם רואה את התורה ואת הטוב שמלובש בכל דבר, הרי שזהו ניגון.

כי באמת גן עדן זה כאן, וכל העולם הזה הוא ניגון אחד גדול.

אך אצל מי שאינו צדיק, אצלו הניגון הזה מצטייר כמו מלחמה וכמו צעקות של חיות טורפות, כמו שהניגון הזה הצטייר אצל בן המלך במעשה של בן מלך ובן שפחה שהתחלפו. אך הצדיק נותן לאדם שכל וכלי כזה, שבאמצעותו הוא רואה שכל מה שנדמה לו כצעקות של החיות הטורפות בלילה, הוא בכלל ניגון יפה, עיי"ש במעשה.

ומי שהוא צדיק אמת יש לו את 2 הבחינות הבאות:

1 - הוא מקשר את כל השבחים שמשבחים אותו אל המלך, ולכן הוא יכול לקבל הרבה שבחים ואפילו לשבח את עצמו.

2 - הוא מקשר והופך את כל הבזיונות שמבזים אותו, ומצרף אותם לשבחים של המלך. ולכן הוא יכול לקבל הרבה בזיונות ולא יחליש את דעתו כלל.

כי אצל הצדיק האמת שהוא רואה את התלבשות השי"ת בכל דבר והוא יודע איך התורה שבעל פה מלובשת בכל דבר, על ידי זה הוא הופך את הדיבורים של הבזיונות שמבזים אותו לשבחים למלך.

והכל עניין אחד כמובן, שהוא לקשר את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו למצוא את הטוב שיש בכל רע וכולי כנ"ל.

בעניין לדון לכף זכות, ראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת breslev.eip.co.il/?key=406 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ breslev.eip.co.il/?key=544 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

*

תוספת:

לשון רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

מבואר שרק צדיק גמור שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא באמת יכול ויודע לדון לכף זכות באמת את כל העולם...

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה

כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ

זֶה בְּחִינַת ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא דְדִינָא, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ

וְצָרִיך לִזָּהֵר מִזֶּה מְאד

וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב

אִם הוּא רָאוּי לָזֶה לִשְׁפּט אֶת חֲבֵרוֹ

"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאֱלהִים הוּא"

כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַך לְבַדּוֹ רָאוּי לִשְׁפּט אֶת הָאָדָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ'

וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לְמָקוֹם חֲבֵרוֹ

כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך

וְעַל כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך יָכוֹל לָדוּן אֶת הָאָדָם

כִּי הוּא יִתְבָּרַך בַּעַל הָרַחֲמִים

וּבְוַדַּאי הוּא מְקַיֵּם בָּנוּ 'הֲוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת'

וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ

בַּמֶּה שֶׁקָּבַע לָנוּ ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, בְּראשׁ חֹדֶשׁ

כִּי זֶה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל

כִּי אֵיך הָיִינוּ מְרִימִין פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַך

עַל כֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וְקָבַע יוֹם הַדִּין ראשׁ הַשָּׁנָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ

שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה

בִּבְחִינַת: 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה', הַנֶּאֱמָר בְּראשׁ חֹדֶשׁ

וְעַל כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה בַּיּוֹם הַדִּין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה

מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָז כַּפָּרָה, כַּנַּ"ל

גַּם עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל

בָּא לִידֵי זֶה שֶׁיִּצְטָרֵך לוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה

הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַך לְהִתְחָרֵט עָלָיו וְלוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי וְכוּ'

עַל כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה לָבוֹא לְפָנָיו בַּחֲטָאֵינוּ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּפָּרָה וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם

כִּי גַּם הוּא יִתְבָּרַך עָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַך לְהִתְחָרֵט עָלָיו כַּנַּ"ל

נִמְצָא, שֶׁאָנוּ רוֹאִין גּדֶל רַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ

עַל כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך רָאוּי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם

כִּי הוּא יִתְבָּרַך יוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד

כִּי כָל הַמְּקוֹמוֹת הֵם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל

...

וְעַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַך יָכוֹל לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין

כִּי הוּא מְקַיֵּם: 'אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ'

כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל

...

וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת

הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת: "וְכִסֵּא כָּבוֹד יַנְחִילֵם, כִּי לַה' מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל"

דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת

עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת: 'וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל'

וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ"ל

שזה בחינת מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=406 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת'

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל אָדָם

צָרִיך לַחֲקר לִמְצא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ, בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו

כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת

כִּי הַמַּחֲלקֶת לא יִמְנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים

אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵירוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּמַעֲלָה

וְעַל כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ

וַאֲזַי צָרִיך לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים

וַאֲזַי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת

אוֹ לִפְעָמִים לְהֵפֶך שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ

וְהַמַּחֲלקֶת מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ, עַל שֶׁלּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ

וְעַל כֵּן צָרִיך לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת

וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת

וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת

וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת

כִּי הַמַּחֲלקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה

אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל

אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּמַדְרֵגָה אַחַת

בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת

כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּך מַחֲלקֶת

וְזֶהוּ: 'אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ'

הַיְנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת

מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ"ל

וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת

כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּך מַחֲלקֶת

וכידוע אצל רבי נחמן מברסלב, אחדות היא בחינת לפני בריאת העולם, והיא אותה הבחינה ממש של לאחוז בשורשי הנשמות הנ"ל.

כי לאחוז בשורשי הנשמות, היא בחינה אחת עם להכלל בא"ס. שאז הכל אחד ואז דן את חברו לכף זכות באמת.

*

בעניין לדון לכף זכות, מצו"ב מאמר שעוסק בנ"ל www.eip.co.il/?key=198 - סליחה. לדון לכף זכות. איך לסלוח וללמד זכות?

ועולה גם בקנה אחד עם מ"ש עם רבי נחמן מברסלב שאחרי שהוא חזר מארץ ישראל, הוא אהב גם את מי שעשה לו את כל הרעות שבעולם.

וזה גם בחינת מ"ש שצריך לדון את השונאים ולעשות להם טובות, כמו הארץ שכולם דורכים עליה והיא מצמיחה וכולי...

וזה גם סוד העניין של המתקת הכעס ברחמים שהביא רבי נחמן מברסלב, שהוא בחינת שעשוע העולם הבא וכולי...

*

עוד מאמר בעניין לדון לכף זכות. www.eip.co.il/?key=379 - תחיית המתים. מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים?

המאמר הזה מבוסס על הדיבור של רבי נחמן מברסלב על הכת של הרציחה שהם בחינת קץ כל בשר שהם מלמדים חובה ולא זכות וכולי...

וגם המאמר מבוסס על מספר דיבורים של רבי נחמן מברסלב לגבי עניין תחיית המתים וכולי...

בעניין הכת של הרציחה שהם הבחינה של קץ כל בשר שהוא לימוד חובה, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=310 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה

*

בעניין המתקת הכעס ברחמים ולדון את כולם לכף זכות, גם את מי שעושה לו את כל הרעות שבעולם. breslev.eip.co.il/?key=1807 - שבחי הר"ו - אות כב

וּבְעִנְיַן שְׁבִירַת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

הָיָה מֻפְלָג בִּקְדֻשָּׁה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד

וּקְצָת סִפֵּר מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס

וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד

וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ

הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס

אֲבָל תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם

זֶה זָכָה רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

שָׁם זָכָה לָזֶה שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּיטּוּל

וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא

עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִילּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו

אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּשׁ

וְגדֶל עצֶם הַפְלָגַת מִדַּת טוּבוֹ הָיָה מְפֻרְסָם לְכָל מַכִּירָיו

כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפֵדָה וָכַעַס כְּלָל רַק כֻּלּוֹ טוֹב

וְזֶה זָכָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל

וּכְבָר מְבאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים תּוֹרָה עַל זֶה

שֶׁדַּיְקָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת זוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם הֶפֶךְ כַּעַס וַחֲרוֹן אַף

וְשֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְאַוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקּד אַרְצָה"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מָה רָאָה? אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה' וְכוּ' עַיֵּן שָׁם
בחירה חופשית. יש או אין?
...שאלה: שמועה שמעתי כי רבי נחמן מברסלב אמר כי אין לאדם בחירה חופשית. האם נכון הוא הדבר? מה המקור של השמועה הזאת? ומהי דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי בחירה חופשית? תודה. תשובה: העניין הזה של הבחירה החופשית הוא די מורכב. וכאן לא נשיב עליו לשורשו האמיתי והראשון. כי כדי להבין את עניין הבחירה החופשית בשלמות, לשם כך צריך להגיע לשכל על אנושי ששם כבר אין בחירה וכולי. יחד עם זאת, נביא כאן מספר ציטוטים של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה של בחירה חופשית. וכמובן שעל הקורא להעמיק את דעתו בכל אחד מהציטוטים האלו, ולנסות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...תורה צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך
שיחות הר"ן - אות כב
שיחות הר"ן - אות כב טוב מאד מי שזוכה להיות מקרב לצדיק אמתי כי לעתיד לבוא כתיב: "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" שיאחז בכנפות הארץ וינער את הרשעים אבל מי שהוא מקרב לצדיק אמתי אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק
שיחות הר"ן - אות רל - מדבר ממעלת ההתבודדות
...הר"ן - אות רל - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי מרבי נפתלי נרו יאיר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שטוב כשהלב של איש הישראלי נמשך כל כך להשם יתברך עד שבכל עת ועת שידפקו על הלב יתחיל תכף להתלהב ולהשתוקק להשם יתברך בכלות הנפש כראוי ועשה אז תנועות בידיו על ענין זה ואמר שאפילו כשיושבין בין אנשים ישא ידיו ולבו לה' ויצעק אליו בכלות הנפש והרים אז ידיו בהתעוררות נפלא ואמר הפסוק "אל תעזבני ה' אלוקי" בקול נעים של תחנה וגעגועים נפלאים להשם יתברך ותפס זאת לדגמא שכך ראוי לאיש ישראלי שאפילו כשהוא בין אנשים יתעורר בכל פעם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
...ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור אמר רבי עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש] כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים נעשו כהות מן הדמעות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי' ודמעות הן ממותרי המרה שחורה שהטבע...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכג - מִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל
...תורה קכג - מקוה אינה מזקת כלל אמר: שמקוה אינה מזקת כלל והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם והם צריכין לפתח כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום ועל ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה וזה טוב מאד לבריאות הגוף רק שלא יהיו המים קרים ביותר כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל אבל כשאין המים קרים מאד אזי הטבילה בהם טובה מאד גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני...
חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
...תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא, ויצאו כל...
שבחי הר"ן - אות טו
שבחי הר"ן - אות טו והיה רגיל בנדרים מאד מאד שכמה פעמים כשבא היום קבל עליו בנדר כל סדר העבודה שהיה רוצה לעשות באותו היום ואחר כך אף על פי שהיה קשה עליו מאד היה מכרח לעשות מחמת הנדר וכן עשה כמה וכמה פעמים וכן בכל מיני גדרים וסיגים של פרישות מאיזה תאוה ומאיזה מדה היה רגיל הרבה בנדרים כמה וכמה פעמים וכמה וכמה פעמים נשבע על איזה דברים בנקיטת חפץ כדי שיהיה חזק לפרש מאותו הדבר שהיה רוצה לפרש עצמו
אחדות שבין הצדיקים - מסירות נפש וממון
...וממון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=522 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים נשאל: 1 - מהי האחדות שבין הצדיקים הזו? 2 - כיצד זה גורם לכך שיוכל לתת צדקה ולא יחסר ממונו? 3 - מהו ואיך הוא עניין המסירות נפש שמוסר את נפשו ונשאר בחיים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1992 שניות - עכשיו 04_03_2026 השעה 16:59:44 - wesi2