חיי מוהר"ן - פו - סיפורים חדשים אות פו תקס"ט חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אמן וגלח...הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל. כמה בושה הגיע לאותו מנהיג בודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והצרך לעקר ולברח. ואיך יוצאין מן הפתח ואיך שוכרין עגלה וכיוצא בזה בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו. זה הראו לו וכו' אות פז תקס"ד ליל שבת קדש אחר הקד

חיי מוהר"ן - צו - סיפורים חדשים אות צו ספר בימי אלול שחלם לו שהיה רוצה לכנס בבית לשמע קול שופר ועבר לפני בית אחד ושמע ששם מזמרין ומכין כף אל כף ומרקדין מאד ושמחין בקפיצות ורקודין גדולים כדרך השמחים והשוחקים...הלא לכאן בודאי טוב לכנס לשמע קול שופר [והשאר איני זוכר] וענה אחד שגם מרמז בספרו שמצות שופר היא בחינת המחאת כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת וההיא רוחא נשב בשת פרקי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני...אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם כי אינם משתמשין עם זה השכל החדש רק לבזו

חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב...שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום אחד לבד. ו

שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו

ספר המידות - חדושין דאוריתא חלק שני א. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ב. על ידי אסמכתות נשפע פרנסה גדולה לעולם. וזה כי יש כמה דברים, שלא מצינו לו מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו...אסמכתא בעלמא. ג. על ידי חדושין דאוריתא נתגלה השגחת השם יתברך יותר לבני אדם. ד. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ה. על ידי חדושין דאוריתא נתוסף גרים. ו. כשאדם רוצה להשיג איזהו השגה בתורה, אזי נתעורר עליו קטרוג גדול, ואז הוא בסכנה גדולה וצריך להתלבש את ע

גן עדן וגהנום - לפני גן עדן יש גהנום איפה רבי נחמן מברסלב אומר שלפני שאדם מגיע לגן עדן, הוא צריך לעבור בגהנום? מה פשר העניין? איך זה קשור לכך שארץ ישראל נקנית ביסורים? איך זה קשור לכך שצריך שתהיה ירידה...נחמן מברסלב בדרך לארץ ישראל? תשובה: ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם לגבי זה שלפני שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום. והעניין הוא: כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות הבורא, והיא כולה טוב, וכולה ניסים וכולי. והייסורים הא

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר...כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו...

גם לגן עדן צריך להתרגל איפה רבי נחמן מברסלב כותב כי גם לגן עדן צריך להתרגל? פירוש: כאשר האדם עובר מגהנום לגן עדן, לא כ"כ קל לו להתרגל לגן עדן ויש קשיי הסתגלות גם לגן עדן. איפה רבי נחמן מברסלב כותב משהו...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל צדיק אף על פי כן קשה לו מאד להתפלל שם כי אינו מרגל באוירא של מקום היינו, כי גם לא

שיחות הר"ן - אות עב כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו...שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבל כלל את גדל עצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי אבל על ידי שהתפילה מלבשת במחשבות זרות על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך ועל ידי זה יכול התפילה לעלות ובוחן לבבות הוא יודע האמת לאמתו שאף על פי