ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סא - השם יתברך הוא למעלה מהזמן השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כמובא וזה הענין הוא באמת דבר נפלא ונעלם מאד ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי אך דע, שעקר הזמן הוא רק מחמת שאין מבינים דהינו...נקטן ונתבטל ביותר כי בחלום, שאז השכל נסתלק, ואין לו [אלא] רק [את] כח המדמה אזי ברבע שעה יכולים לעבר כל השבעים שנה כאשר נדמה בחלום, שעובר והולך כמה וכמה זמנים בשעה מעטת מאד ואחר כך כשנתעוררים מהשנה אזי רואים, שכל אלו הזמנים והשבעים שנה שעברו בחלום הוא זמן מעט מאד באמת וזה מחמת שאחר כך בהקיץ אז חוזר

שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון

שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל...כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע דרך להשם יתברך כאלו לא חסר לו כי אם לידע...

הינדיק - בן המלך שהשתגע breslev.eip.co.il/?key=2561 - סיפורי מעשיות - מעשה מהינדיק - בן המלך שהשתגע וחשב שהוא הינדיק (תרנגול הודו) פעם אחת, בן מלך אחד נפל לשיגעון [השתגע וחשב] שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו...הודו. [בעקבות כך חשב בן המלך כי הוא] צריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזור לו ולרפאו מזה והמלך היה בצער גדול עד שבא חכם אחד ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאו. [מה עשה החכם? ] הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות. ושאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עו

שיחות הר"ן - אות קלט ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה, שדברו לו איזה שדוך ואמר האיש הנ"ל לפניו זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]

שיחות הר"ן - אות יח פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר...אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על ידי זה אבל זה אין יוד

שיחות הר"ן - אות קכה בחג הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה...וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו, זכר צדיק לברכה והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה ואמר להביא לו כלי זמר מגדל השמחה ושלשה ימים רצופים היה לו חיות גדול מן...

שיחות הר"ן - אות רלד - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי בשמו לענין התחזקות בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו אמר שאפילו אם עוברים ימים ושנים הרבה ונדמה לו שלא פעל עדין בשיחתו ודבוריו כלום אף על פי כן אל יפל מזה...כי באמת בודאי עושים הדבורים רשם והביא משל כמו מים היורדים על האבן אף על פי שנדמה לנו שאין להמים כח כנגד האבן הקשה ואין נכר רשם המים באבן אף על פי כן כשהמים יורדים על האבן כמה וכמה זמנים רצופים הם עושים נקב בהאבן כנראה בחוש כמו כן, אפילו אם לבו לב האבן ואין נכר בו רשם דבוריו ותפילתו אף על פי כן ברבות הימים והשנים ינקב לבו האבן על ידי שיחתו כמו

לעלות מדרגה לדרגה ללא מאמץ בעניין מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ו - אות...על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות .. והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח" שהוא כמו ממצע דהינו שאין להם אמונה שלמה

שיחות הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו [כמנהג העולם בשעת נתינת שלום] אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש ואמר רמז על זה "יד ליד...ינקה רע" שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל גם כבר שמעתי קצת מזה ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין מדבריו של האיש גם יש כמה סימנים ואמר כי בהחט