ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם...עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר פניו ממנו נמצא הוא אחור באחור וצריך להב

שיחות הר"ן - אות ריט - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אחר שבא מלמברג שחי אחר כך שתי שנים היה מדבר בכל פעם הרבה מאמונה והבנו מדבריו שכל דבוריו שמדבר כל כונתו היה הכל בשביל להכניס אמונותינו האמתיות בלב כל...כמה פעמים גדל עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום שנתן לנו את התורה ופתח בה "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות וגנה הרבה את ספרי המחקרים והפילוסופים והתלוצץ מהם בכמה מיני ליצנות וברר לעינינו שאינם יודעים כלום והאריך בשיחות כאלו הרבה מאד בכמה וכמה מיני לשונות

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יג - כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך כשחולקין על האדם נמצא שרודפין אותו והוא בורח בכל פעם להשם יתברך וכל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך כי השם יתברך בכל מקום בבחינת: "אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך" נמצא שבכל מקום בורח להשם יתברך וזה בחינת: "ופרעה הקריב" 'שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים' שעל ידי רדיפתו אותם נתקרבו יותר להשם יתברך כנ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קב - אתה תהיה על ביתי [לשון החברים] אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות...השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין יוכל לעורר השפע בעולם ? ביראה כמו ש

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא, ומישרא דסכינא מי הוי איתו לה תרי ביעי, אמרו לה, הי זוגתא חורתא והי זוגתא אכמתא איתי איהו תרי גביני...והי דעזא אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון כמו המלמד כשרוצה להסביר שכל גדול להתלמיד הוא צריך לה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת כשהאדם הוא מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה כי מאמונה לבד אפשר לפל אבל אם יש לו גם דעת שמבין גם בהדעת אזי אי אפשר לו לפל

שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ספרו לי שאמר, שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם...ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר במקום אחר

סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד...היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו היו

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יג ואמר רבנו זכרונו לברכה שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל כך עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך...עניני קטנות הנ"ל כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חדוש נפלא בענין זה ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו' ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו' והוא זכרונו לברכה מח