ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... משכן הרוח דנשיב בשית פרקין דדרועין ושית פרקין דרגלין הינו בנגלה ובנסתר ח. וזה בחינת מרדכי ואסתר, והמן בחינות פורים בחינת גורל שהפיל המן בחינת עמר שעורים כי המן בחינת העבודת אלילים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה, שעשה עצמו עבודת אלילים ובשביל זה הפיל פור הוא הגורל בחדש ... חשב כי כבר מת משה המבטל כח העבודת אלילים ואין עוד מי שיוכל לבטל כח העבודת אלילים אבל מרדכי ואסתר היה להם כח לבטל העבודת אלילים של המן ובשביל זה בימיהם קבלו ישראל התורה מחדש כמאמר חכמינו ז"ל "קימו וקבלו" 'קימו מה שקבלו כבר' וזה 'קימו וקבלו' קימו, זה בחינת רגלין וקבלו, זה בחינת ידין והוא בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות זה בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" כנ"ל ואסתר הוא בחינת שוקין מה ירך בסתר כנ"ל וזה לשון פורים הינו ביטול העבודת אלילים כמו שכתוב: "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי" ועל ידי הארת מרדכי ואסתר הינו בחינת הידין ורגלין נתבטלו הכפירות ונתרבה אמונה בעולם על ידיהם כמו שכתוב: "ויהי אמן את הדסה" ובה כתיב: "כאשר היתה באמנה אתו" כי שניהם הם בחינת אמונה וזה נעשה על ידי הרוח כנ"ל וזה בחינת 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' הינו בחינת "לבו נשא את רגליו" כי עקר העכו"ם תלוי בה שהיא בחינת רגלין כמו שכתוב: "רגליה יורדות מות" ועל כן עקר תקון העבודת אלילים על ידה ועל כן דיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' אף שבאמת תקון העבודת אלילים הוא גם כן על ידי מרדכי כנ"ל רק מחמת שעקר העבודת אלילים תלויה בה ועל כן על ידה עקר התקון ועל כן נקראת המגלה על שם אסתר והינו דדיקא 'אסתר ברוח הקדש נאמרה' כי הרוח הוא בלב ועל ידו נתגלה הארת הידים והרגלים רק העקר תלויה ברגלים, בחינת אסתר וזה בחינות עמר שעורים עמר זה בחינת מרדכי עין מר מר דרור דרור לשון חרות הינו בחינת חרות על הלחת [כמו שאמרו רבותינו ז"ל אל תקרי חרות אלא חרות] שהוא בחינת התורה בנגלה שהוא בחינת "עין בעין" שעורים זה בחינת אסתר ברוח הקדש כמו שכתוב:"כשעירים עלי דשא" שהוא לשון רוח ובשביל זה כשבא המן למרדכי מצאו עוסק בעמר שעורים אמר להם: עמר שעורים דידכו אתי ונצח אותו ואת בניו, כמבאר במדרש כי על ... צוה המן לעשות עץ גבה חמשים אמה כי רצה לבטל כח של חמשים יום של ספירת העמר שהוא הכח של מרדכי ואסתר ט. וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנה: אמר לי ההוא טיעא: תא ואחוי לך בלועי דקרח. אזלי וחזאי תרי בזעי דהוי נפיק מניהו קטרא. שקל גבבא דעמרא ומשיה במיא. ואנחה ברישה דרמחה ועילה ... כמו שכתוב: "עלה עשן באפו" ושקיל גבבא דעמרא זה בחינת עמר כנ"ל ומשיה במיא זה בחינת שעורים בחינת אסתר ברוח הקדש שהוא בחינת רגלין כנ"ל כי הרגלין הם אפיקי מים כי הם בחינת ערבי נחל כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'רגלוהי דבר נש אנון ערבין לה' 'ערבין' זה בחינת ערבי נחל, אפיקי מים הינו בחינת מרדכי ואסתר בחינת ידים ורגלים בחינת המחאת כף ורקודין כנ"ל ואנחה ברישה דרמחא רמח, דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי המ"ם היא ארבע רוחות שהיא בחינת רוח הצדיק דנשב בידין ורגלין ... שצריך להמתיקם צריך להשוות, הינו ליחד, קדשא בריך הוא ושכינתה שהוא בחינת אשה ואיש בחינת מרדכי ואסתר וזה פרוש: ואלה 'כל מקום שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים' בחינת תוספת ורבוי בחינת גאוה, עבודה זרה כמו שכתוב: "לא מרבכם חשק ה'" שפרושו גאוה וזה בחינת: 'מוסיף על הראשונים' ... כנ"ל והנה, מכלל הדברים אתה שומע שנגלה הוא בחינת ידים ונסתר הוא בחינת רגלין בחינת מרדכי ואסתר ואף שנסתר הוא למעלה מנגלה עם כל זה התגלות הנגלה הוא במקום גבוה, דהינו הידים והנסתר ברגלין, שהיא למטה מידים והענין עמק אך הוא ענין שכתוב בזוהר, תנאים בשוקין ואמוראים ...