ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שכתוב: "בה'...הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו' והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד ? ותרצו חכמינו, זכרונם לברכה. האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דין אמת ולעתיד כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדשה מהגלות מ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול האדרא רבא קדישא פתח רבי שמעון ואמר, עת לעשות לה'. אמאי עת לעשות לה', משום דהפרו תורתך. מאי הפרו תורתך, תורה דלעלא דאיהי מתבטלא, אי...יומין אתמר כתיב: "אשריך ישראל מי כמוך", וכתיב "מי כמוך באלים ה'". קרא לרבי אלעזר ברה אותבה קמה, ולרבי אבא מסטרא אחרא, ואמר: אנן כללא דכלא. עד כאן אתתקנו קימין אשתיקו, שמעו קלא, וארכבתן דא לדא נקשן א. דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות וצריך שיהיה לו על כל פנים

שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה...לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד ושאל אותו כמה יש לך

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני...והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא יתפלל ת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמו - עדות ה' נאמנה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עדות ה' נאמנה וכו' כי הדבר קשה איך התורה הנקראת אשה יכולה להעיד הלא אשה פסולה לעדות מחכימת פתי בשביל זה יכולה להעיד כמו שמובא, 'תקנת...נשים נאמנות' וזה ידוע, שעקר תאוות הם בסתר, בבחינת "מים גנובים ימתקו" וכו' ואין בני אדם רגילים שם אבל התורה היא עומדת שם וקוראת אותו מי פתי יסור הנה וכו' ומחמת תשוקת תאוותו אינו שומע קריאתה ואחר גמר תאוותו הוא מרגיש תכף קריאתה ומתחרט תכף על העברה וזאת החרטה זה בחינת "מחכימת פתי" כי בשעת העברה היה בו רו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קב - אתה תהיה על ביתי [לשון החברים] אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות...תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין יוכל לעורר השפע בעולם ? ביראה כמו ש

מהו סוד העיבור? כיצד הוא אפשרי? אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי...צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן יודעין

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ז ואמר: "על כל פסיעה ופסיעה של נסיעת ארץ ישראל יהיה לי מסירת נפש" ואמר: "אני רוצה לנסע מיד איך שיהיה אפילו בלי מעות אך מי שירצה לרחם עלי יתן לי מעות על הוצאות" ותכף נסעו אנשי שלומנו בעירות הסמוכים וקבצו מיד איזה סך למען יהיה לו על כל פנים על הוצאות לנסע מביתו כי הנסיעה היתה בנחיצות גדולה וראו שאי אפשר לעכבו בשום אפן איזה זמן כלל ונסע מיד בזריזות מביתו בח"י איר והמתיק סוד יחדו עם איש אחד מאנשיו שיסע עמו בצותא חדא

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם

ספר המידות - הרהורים חלק א' א. על ידי ענווה ינצל מהרהורי עבודה זרה. ב. כשאתה מתפלל ונופל לך הרהורי עבודה זרה תכון בשם "אלקינו". ג. מחשבות טובות באים על ידי ודוי, שמתודים לפני התלמיד חכם. ד. מי שמספר מעשיות...נמשכין לו מחשבות טובות. ה. מי שיש לו מחשבות רעות, ידין את כל בני אדם לכף זכות תמיד. ו. על ידי דמעה נמאסים כל התאוות. ז. מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך. ח. החגורה שחגור בה איזה צדיק כשתחגר בה הוא סגלה לבטל הרהורים. ט. על ידי שקר נתחלל הברית קדש. י. מי שמקדש את עצמו ועולה על מחשבתו התפארות, כש