... פרוש דברים אלו כי האנשים הנ"ל היו יקרים בעיניו מאד מגדולי מקרביו. וביום שמיני עצרת דבר עמהם מענין רקודין והמחאת כף ומה שמהפכין את עצמו שזה בחינת ומשה עלה אל האלהים וירד ... אחר כך התחילו לכנס המון עם מאנשי העיר שבאו אליו בנגון ושמחה כנהוג ביום שמיני עצרת ואז אמר לרבי יודל ולרבי שמואל אייזיק לכו לכם כי אני צריך לעסק עמהם ואין זה שיך לכם ... מימיו. וכבר מבאר במקום אחר שבאותה השנה רקד רבנו זכרונו לברכה הרבה. הינו בשמיני עצרת הנ"ל ובשבת חנוכה בהסעדה שלישית אחר שאמר התורה הנוראה ראיתי מנורת זהב בלקוטי א' סימן ...

... תבות שדכן כי על ידי הכסא נעשין שדוכין כנ"ל גם כרסיה ראשי תבות ראש השנה יום כפור סוכות. ועל כן בשמיני עצרת זווגא דמטרוניתא. ושאלתי מה יהיה פרנסתי ואמרו לי שאהיה שדכן והאש הקיף סביבו. כי באמת ראש השנה היא טובה גדולה כי הוא מועד ...

... לב נשבר, בחינת: "ישברו פראים צמאם" דהינו שהלב נשקה, ונכבה חמום הנ"ל, שזה בחינת תקון המשפט. יד. וזה בחינת: ראש השנה, יום כפור, סוכות, שמיני עצרת ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה בבחינת: "אף אמונתך בקהל קדשים" כי אז ... כי סוכות הוא חג האסיף, שאוסף כל מיני מאכל ועל כן אז צריכין שמחה לחזק את המלאך, שזהו תקון המאכלים כנ"ל ועל כן הוא זמן שמחתנו כנ"ל שמיני עצרת זה בחינת מלכות בחינת: "זה יעצר בעמי", הנאמר במלך שזה בחינת תקון המשפט, בבחינת: "משפטיך למלך תן" הינו בחינת תקון המשפט המבאר למעלה שעל ידי זה נתבטל טמאה הנ"ל, כנ"ל וזהו בחינת מה שמובא בכתבים שבשמיני עצרת הנקבא עוצרת הטפה, הינו בחינת תקון טמאה הנ"ל שנתתקן בחינת החתים בשרו ...

... אזי גוברים אמות העולם גובר ימין שקר ונעשה מרב"י רי"ב אזי איהי ריב על בנהא שגלו משלחן אביהם ומארצם יצאו ובשביל זה, סכה, הינו תפילה בכח, היא סגלה לבנים ובשביל זה, תכף אחר סוכות שמיני עצרת שהנוקבא עוצרת וקולטת הטפה שלא תפיל וזה בחינת "תסכני בבטן אמי", הינו בחינת סכה נעשה בחינת עבור ובשביל זה "ותתפלל חנה על ה'" ...

... הברכה תברכו אותנו כשתבואו לשלום מלמברג ועתה אמרו לנו תורה. ענה ואמר אמר התחלה מן הנסיעה שלי ואמר אז לנו מענין המשכן שכל אחד מן הצדיקים בונים וכו' כמו שכתוב בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאלקי בעודי. כי התורה אזמרה אמר בשמיני עצרת שקדם לזה. ואזי על העגלה התחיל מענין המחבר להתורה אזמרה הנ"ל המתחיל ודע ...

... דע שעל חלף טוב וכו' בקנאו את קנאתי וכו' [סימן רע"ח] ומאמר אזמרה סימן רפ"ב נאמרו בשמיני עצרת תקס"ח, ואחר סוכות בנסיעתו ללבוב בשעה שלוו אותו מקראסנע גלה אז ענין המשכן והתינוקות וכו' שהוא גמר מאמר אזמרה הנ"ל. מאמר תקעו ממשלה בלקוטי תנינא סימן א' נאמר בראש השנה תקס"ט, ... בנינים, חרף תק"ע. המעשה מהסוס עם הפלומפ שבועות תקס"ז בזאסלב. סימן פ"ו מעניני חתנה שמיני עצרת תקס"ג. סימן פ"ז לפי בחינת הימים נוראים בין יום הכפורים לסוכות תק"ע. סימן צ"א סגלה להתמדה ערב ראש השנה של תקע"א. סימן צ"ג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות, חרף תקס"ז, קדם חנוכה ...

... על זה שהיו ספרים גדולים מאד כדרך הלמוד הנ"ל אות פט שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה מוצאי שבת פרשת תולדת תק"ע פה ברסלב. כל סדר הזמנים של כל השנה דהינו ראש השנה יום כפורים סוכות הושענא רבא שמיני עצרת חנוכה ופורים. ומקדם לו חמשה עשר פסח שבועות וכו' בכל זמן וזמן מאלו הזמנים אין אני כמו מקדם [המובן מדבריו היה שבכל ...

...מילה של בנו של מה אפרים זכרונו לברכה אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו ושמענו אז כמה דברים. ואמר אז שקשה להכניס בלב ענין גדלתו ואי אפשר לדבר מזה כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו. וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו והבן כיו"ב לגבי השי"ת, שלמרות שהוא בתכלית ההסתרה, אף על פי כן הוא המלך באמת. וכיו"ב מובא שיש פלטין של עבד ופלטין של מלך, ואי אפשר לה...

...יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת...

...שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת...