ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - צח - סיפורים חדשים
אות צח מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין וקרא לשני אנשים וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו וחלק להם את הפלטין לשני חלקים. הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו. וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו והלכו להם אלו השני אנשים. והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד. וציר שם חיות ועופות וכיוצא בזה בציורים נפלאים ונאים מאד. והשני לא שם אל לבו גזרת המלך ולא עסק בזה כלל. וכאשר הגיע סמוך לזמן המגבל שהיו צריכין לגמר מלאכתם הנה הראשון כבר גמר מלאכתו ואמנותו בחלקו בציור נאה ונפלא מאד. וזה השני התחיל להסתכל על עצמו מה זאת עשה שכלה הזמן בהבל וריק ולא חש לגזרא דמלכא. והתחיל לחשב מחשבות מה לעשות כי בודאי באלו הימים המועטים הסמוכים לזמן המגבל אי אפשר לתקן עוד ללמד לעצמו ולעשות אמנות הציור, לציר חלקו בזה הזמן המועט כי היה סמוך מאד למועד הקבוע להם. ונתישב בדעתו והלך והטיח כל חלקו במשיחת סמנין (שקורין פאקיסט) [סוג צבע] ועשה פאקיסט שחור על כל חלקו. והפאקיסט היה כמו אספקלריא [מראה] ממש שהיו יכולין להתראות בו כמו באספקלריא ממש והלך ותלה וילון לפני חלקו להפסיק בין חלקו ובין חלק חברו. ויהי כי הגיע מועד הקבוע שקבע להם המלך הלך המלך לראות תבנית מלאכתם אשר עשו באלו הימים. וראה חלק הראשון שהוא מציר בציורים נאים ונפלאים מאד ומצירים שם בחלקו צפרים וכו' בדרכים נפלאים מאד. וחלק השני היה תלוי בוילון וחשך תחתיו ואין רואין שם מאומה. ועמד השני ופרש את הוילון והזריח השמש ובאו והאירו כל הציורים הנפלאים כלם בחלקו מחמת שהיה שם הפאקיסט שהיה מאיר כמו אספקלריא. על כן כל הצפרים המצירין בחלק הראשון ושאר כל הציורים הנפלאים כלם נראו בתוך חלקו וכל מה שראה המלך בחלק הראשון ראה גם כן בחלקו של זה. ונוסף לזה שגם כל הכלים הנפלאים וכל הקרידנצן [רהיטים] וכיוצא שהכניס המלך לתוך הפלטין כלם נראו גם כן בחלק השני. וכן כל מה שירצה המלך להכניס עוד כלים נפלאים לתוך הפלטין יהיו כלם נראים בחלקו של השני והוטב הדבר לפני המלך וכו'. [ויותר מזה איני זוכר] כל זה שמעתי מפיו הקדוש בעצמי אות צט מעשה במלך אחד שהיה קטן וכבש אותו מלך גדול ונעשה נכנע אליו. והמלך הגדול כבש עוד מלכים ומדינות לאחר זמן נתחזק המלך הקטן ונתעורר עם שאר מלכים נגד המלך הגדול שכבש אותם וחזרו וכבשו את ארצם מידו וגם אצלו כבשו מדינות. ונתישב המלך הקטן הנ"ל מאחר שרואה שהגלגל חוזר. לפעמים זה כובש. ולפעמים חוזר חברו וכובש אצלו ומי יודע מה ילד יום אולי יחזר ויתהפך הדבר. והלך ועשה חומה אצל הים וגנז שם בתוך אותו המבצר כל ההון והממון שקבץ מכל מדינתו. ועשה שם חדרים חדרים ובכל חדר וחדר גנז שם מטבע מיחדת. ותלה דף (שקורין טאבליצע) [שלט] על הפתח והיה כתוב שם המטבע המנחת בתוך אותו החדר. והפתח של כלל המבצר היה נעשה שם באמנות, שקורין "מאשין" [מכונה] שלא היה אפשר לכנס לשם מחמת שמי שלא היה יודע הדרך והנתיב והנטיה לכל צד בשעת הכניסה היה המאשין חותך את ראשו. והיה תלוי שם טאבליצע [שלט] שהיה כתוב עליה בכמה לשונות הדרך והחכמה איך לכנס לשם ואיך לנטות לכל צד באפן שיוכל לכנס ולא יזיק לו המאשין הנ"ל. לאחר זמן שטף הים את האי עם המבצר הנ"ל ונשתכח הדבר. לאחר כמה מאות שנים חזר מלך אחד וכבש אותו האקלים ונתגלה האי הנ"ל. והמלך הזה היה קטן ורצה לעשות שם ישוב. והלך והושיב שם מן היהודים ומן שאר אמות. ומן הסתם נתישבו שם עניים ואביונים כדרך המקומות החדשים. והיה שם עני אחד שעשה לעצמו בית קטן אצל הים. ויהי ביום ששי הלך לחפר טיט ומצא הטאבליצע הנ"ל ולא היה יודע מה כתוב בה והלך ושאל וחקר אצל הערלים הזקנים אם יודעים אם היה שם איזה פעם ישוב ולא היה אחד מהם שהיה יודע וזוכר אם היה שם ישוב. ובא עני אחד שהיה צריך לבקש לו מקום לאכל בשבת והלך אצל העני הנ"ל וספר לו את אשר מצא הטאבליצע ואין יודע מה כתוב בה. השיב לו אקרא את מה שכתוב בה ונתן לו וקרא כל הכתוב בה. והלך העני היהודי הזה ולקח כל האוצרות וההון שהיה שם אות ק שמעתי בשמו לענין המפרסמים בעלי מופת ספר מעשה שמלך אחד היו לו שני בנים אחד היה חכם ואחד היה שוטה. ועשה את השוטה ממנה על האוצרות והחכם לא היה לו שום התמנות רק ישב אצל המלך תמיד. והיה קשה להעולם מאד שזה שאינו חכם יש לו כל התמנות והכל באין ונכנסין אצלו להכניס או להוציא מן האוצרות. וזה החכם אין לו שום התמנות כלל. והשיב להם המלך וכי זה הוא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים וחולקם להעולם כי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול לבוא עליהם. ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהם כלל אשר מאלו המדינות נמשכים ובאין כל האוצרות שלי. אבל זה הממנה לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם. על כן בודאי גדלה ושגבה מאד מעלת החכם על הממנה אף על פי שנראה שאין לו שום התמנות. כי ממנו נמשכים כל האוצרות הנ"ל
אות צח

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁבָּנָה לְעַצְמוֹ פָּלָטִין

וְקָרָא לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים

וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּצַיְּרוּ אֶת הַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ

וְחִלֵּק לָהֶם אֶת הַפָּלָטִין לִשְׁנֵי חֲלָקִים.

הַיְנוּ שֶׁמֶּחֱצָה הַפָּלָטִין יִהְיֶה מֻטָּל עַל הָאֶחָד לְצַיְּרוֹ

וּמֶחֱצָה הַשֵּׁנִי יִהְיֶה מֻטָּל עַל הַשֵּׁנִי לְצַיְּרוֹ.

וְקָבַע לָהֶם זְמַן שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְחֻיָּבִים הֵם לְצַיְּרוֹ

וְהָלְכוּ לָהֶם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים.

וְהָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְיָגַע וְטָרַח מְאד וְלִמֵּד עַצְמוֹ זאת הָאָמָּנוּת שֶׁל צִיּוּר וְכִיּוּר הֵיטֵב הֵיטֵב

עַד שֶׁצִּיֵּר אֶת חֶלְקוֹ שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו בְּצִיּוּר יָפֶה וְנִפְלָא מְאד.

וְצִּיֵּר שָׁם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים וְנָאִים מְאד.

וְהַשֵּׁנִי לא שָׂם אֶל לִבּוֹ גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְלא עָסַק בָּזֶה כְּלָל.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ סָמוּךְ לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִגְמר מְלַאכְתָּם

הִנֵּה הָרִאשׁוֹן כְּבָר גָּמַר מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתוֹ בְּחֶלְקוֹ בְּצִיּוּר נָאֶה וְנִפְלָא מְאד.

וְזֶה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מַה זּאת עָשָׂה שֶׁכִּלָּה הַזְּמַן בְּהֶבֶל וָרִיק וְלא חָשׁ לִגְזֵרָא דְמַלְכָּא.

וְהִתְחִיל לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת

כִּי בְּוַדַּאי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַמּוּעָטִים הַסְּמוּכִים לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל

אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עוֹד לִלְמד לְעַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת אָמָּנוּת הַצִּיּוּר, לְצַיֵּר חֶלְקוֹ בְּזֶה הַזְּמַן הַמּוּעָט

כִּי הָיָה סָמוּךְ מְאד לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לָהֶם.

וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְהָלַךְ וְהֵטִיחַ כָּל חֶלְקוֹ בִּמְשִׁיחַת סַמָּנִין [סוּג צֶבַע] וְעָשָׂה פָּאקִיסְט שָׁחוֹר עַל כָּל חֶלְקוֹ. וְהַפָּאקִיסְט הָיָה כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא [מראה] מַמָּשׁ

שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְרָאוֹת בּוֹ כְּמוֹ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ

וְהָלַךְ וְתָלָה וִילוֹן לִפְנֵי חֶלְקוֹ

לְהַפְסִיק בֵּין חֶלְקוֹ וּבֵין חֵלֶק חֲבֵרוֹ.

וַיְהִי כִּי הִגִּיעַ מוֹעֵד הַקָּבוּעַ שֶׁקָּבַע לָהֶם הַמֶּלֶךְ

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת תַּבְנִית מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים.

וְרָאָה חֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים נָאִים וְנִפְלָאִים מְאד

וּמְצֻיָּרִים שָׁם בְּחֶלְקוֹ צִפֳּרִים וְכוּ' בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאד.

וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיָה תָּלוּי בְּוִילוֹן וְחֹשֶׁךָ תַּחְתָּיו וְאֵין רוֹאִין שָׁם מְאוּמָה.

וְעָמַד הַשֵּׁנִי וּפֵרַשׂ אֶת הַוִּילוֹן וְהִזְרִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ

וּבָאוּ וְהֵאִירוּ כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם בְּחֶלְקוֹ

מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם הַפָּאקִיסְט שֶׁהָיָה מֵאִיר כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא.

עַל כֵּן כָּל הַצִּפֳּרִים הַמְצֻיָּרִין בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָר כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם נִרְאוּ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ

וְכָל מַה שֶּׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן רָאָה גַּם כֵּן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה.

וְנוֹסַף לָזֶה שֶׁגַּם כָּל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים וְכָל הַקְּרִידֶנְצְן [רְהִיטִים] וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִכְנִיס הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפָּלָטִין

כֻּלָּם נִרְאוּ גַּם כֵּן בְּחֵלֶק הַשֵּׁנִי.

וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ לְהַכְנִיס עוֹד כֵּלִים נִפְלָאִים לְתוֹךְ הַפָּלָטִין יִהְיוּ כֻּלָּם נִרְאִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי

וְהוּטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ'.

[וְיוֹתֵר מִזֶּה אֵינִי זוֹכֵר]

כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמִי

אות צט

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁהָיָה קָטָן

וְכָבַשׁ אוֹתוֹ מֶלֶךְ גָּדוֹל

וְנַעֲשָׂה נִכְנָע אֵלָיו.

וְהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל כָּבַשׁ עוֹד מְלָכִים וּמְדִינוֹת

לְאַחַר זְמַן נִתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן וְנִתְעוֹרֵר עִם שְׁאָר מְלָכִים נֶגֶד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם

וְחָזְרוּ וְכָבְשׁוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדוֹ

וְגַם אֶצְלוֹ כָּבְשׁוּ מְדִינוֹת.

וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ הַקָּטָן הַנַּ"ל

מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַגַּלְגַּל חוֹזֵר.

לִפְעָמִים זֶה כּוֹבֵשׁ. וְלִפְעָמִים חוֹזֵר חֲבֵרוֹ וְכוֹבֵשׁ אֶצְלוֹ

וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֵד יוֹם

אוּלַי יַחֲזר וְיִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר.

וְהָלַךְ וְעָשָׂה חוֹמָה אֵצֶל הַיָּם

וְגָנַז שָׁם בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַמִּבְצָר כָּל הַהוֹן וְהַמָּמוֹן שֶׁקִּבֵּץ מִכָּל מְדִינָתוֹ.

וְעָשָׂה שָׁם חֲדָרִים חֲדָרִים

וּבְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר גָּנַז שָׁם מַטְבֵּעַ מְיֻחֶדֶת.

וְתָלָה דַף [שֶׁלֶט] עַל הַפֶּתַח

וְהָיָה כָּתוּב שֵׁם הַמַּטְבֵּעַ הַמֻּנַּחַת בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַחֶדֶר.

וְהַפֶּתַח שֶׁל כְּלָל הַמִּבְצָר הָיָה נַעֲשֶׂה שָׁם בְּאָמָּנוּת, שֶׁקּוֹרִין "מַאשִׁין" [מכונה]

שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לִכְנס לְשָׁם

מֵחֲמַת שֶׁמִּי שֶׁלּא הָיָה יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ וְהַנָּתִיב וְהַנְּטִיָּה לְכָל צַד בִּשְׁעַת הַכְּנִיסָה

הָיָה הַמַּאשִׁין חוֹתֵךְ אֶת ראשׁוֹ.

וְהָיָה תָּלוּי שָׁם טַאבְּלִיצֶע [שֶׁלֶט] שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלֶיהָ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת הַדֶּרֶךְ וְהַחָכְמָה אֵיךְ לִכְנס לְשָׁם

וְאֵיךְ לִנְטוֹת לְכָל צַד בְּאפֶן שֶׁיּוּכַל לִכְנס וְלא יַזִּיק לוֹ הַמַּאשִׁין הַנַּ"ל.

לְאַחַר זְמַן שָׁטַף הַיָּם אֶת הָאִי עִם הַמִּבְצָר הַנַּ"ל וְנִשְׁתַּכַּח הַדָּבָר.

לְאַחַר כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים חָזַר מֶלֶךְ אֶחָד וְכָבַשׁ אוֹתוֹ הָאַקְלִים וְנִתְגַּלָּה הָאִי הַנַּ"ל.

וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה קָטָן וְרָצָה לַעֲשׂוֹת שָׁם יִשּׁוּב.

וְהָלַךְ וְהוֹשִׁיב שָׁם מִן הַיְּהוּדִים וּמִן שְׁאָר אֻמּוֹת.

וּמִן הַסְּתָם נִתְיַשְּׁבוּ שָׁם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים כְּדֶרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַחֲדָשִׁים.

וְהָיָה שָׁם עָנִי אֶחָד שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ בַּיִת קָטָן אֵצֶל הַיָּם.

וַיְהִי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָלַךְ לַחְפּר טִיט וּמָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע הַנַּ"ל

וְלא הָיָה יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ

וְהָלַךְ וְשָׁאַל וְחָקַר אֵצֶל הָעֲרֵלִים הַזְּקֵנִים אִם יוֹדְעִים אִם הָיָה שָׁם אֵיזֶה פַּעַם יִשּׁוּב

וְלא הָיָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר אִם הָיָה שָׁם יִשּׁוּב.

וּבָא עָנִי אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לֶאֱכל בְּשַׁבָּת

וְהָלַךְ אֵצֶל הֶעָנִי הַנַּ"ל וְסִפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר מָצָא הַטַּאבְּלִיצֶע

וְאֵין יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ.

הֵשִׁיב לוֹ אֶקְרָא אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ

וְנָתַן לוֹ וְקָרָא כָּל הַכָּתוּב בָּהּ.

וְהָלַךְ הֶעָנִי הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְלָקַח כָּל הָאוֹצָרוֹת וְהַהוֹן שֶׁהָיָה שָׁם

אות ק

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי מוֹפֵת

סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים

אֶחָד הָיָה חָכָם וְאֶחָד הָיָה שׁוֹטֶה.

וְעָשָׂה אֶת הַשּׁוֹטֶה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת

וְהֶחָכָם לא הָיָה לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת רַק יָשַׁב אֵצֶל הַמֶּלֶךְ תָּמִיד.

וְהָיָה קָשֶׁה לְהָעוֹלָם מְאד

שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ חָכָם יֵשׁ לוֹ כָּל הִתְמַנּוּת

וְהַכּל בָּאִין וְנִכְנָסִין אֶצְלוֹ לְהַכְנִיס אוֹ לְהוֹצִיא מִן הָאוֹצָרוֹת.

וְזֶה הֶחָכָם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת כְּלָל.

וְהֵשִׁיב לָהֶם הַמֶּלֶךְ

וְכִי זֶה הוּא מַעְלָה מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וְחוֹלְקָם לְהָעוֹלָם

כִּי זֶה הֶחָכָם יוֹשֵׁב אֶצְלִי וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת וּבָא עַל עֵצוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָבוֹא עֲלֵיהֶם.

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הָעֵצוֹת אֲנִי כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁלּא הָיִיתִי יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל

אֲשֶׁר מֵאֵלּוּ הַמְּדִינוֹת נִמְשָׁכִים וּבָאִין כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי.

אֲבָל זֶה הַמְמֻנֶּה לוֹקֵחַ אוֹצָרוֹת מוּכָנִים וּמְחַלְּקָם לְהָעוֹלָם.

עַל כֵּן בְּוַדַּאי גָּדְלָה וְשָׂגְבָה מְאד מַעֲלַת הֶחָכָם עַל הַמְמֻנֶּה

אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְמַנּוּת.

כִּי מִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הָאוֹצָרוֹת הַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא מדבר לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו ואז ממילא בקל יתעורר...
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה...
לחשוב על התכלית
...התכלית אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=538 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים וכאן breslev.eip.co.il/?key=189 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה...
חיי מוהר"ן - תקמו - עבודת השם
...דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם מה שהיו תועים ונבוכים בדורות הראשונים [כגון עניני עבודות זרות שהיו שוחטים בניהם למלך וכיוצא, עניני שטותים הרבה שהיו בדורות הראשונים] ועכשו נתבטלו הרבה שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג אלפים נפשות...
ספר המידות - ניבול פה
ספר המידות - ניבול פה חלק א' א. מי שמדבר נבול פה, בידוע שלבו חושב מחשבות און. ב. על ידי נבול פה בא חנפה. ג. בעוון נבול פה צרות וגזרות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים, חס ושלום, ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענין. ד. המנבל פיו, אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכין עליו לרעה, גם מעמיקין לו גיהנום, גם לשומע ושותק. ה. חמור האומר בפיו מן העושה מעשה.
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]
ספר המידות - יראה
...ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא הדין להפך. ט. על ידי שמוש צדיקים יבוא ליראת שמים והוא הדין...
שיחות הר"ן - אות קיט
...וכו' והפליג בתנועתו למעלה גדולה מאד כשאוחזין בזה דהינו כשאוחזין בזה שהוא מרצה וחפץ ומשתוקק מאד שחברו יהיה איש כשר וצדיק אף על פי שהוא לא יהיה חס ושלום זהו מעלה גדולה מאד גם נזכרתי שאמר אז זה הלשון שהוא מרצה אף על פי שאני איני זוכה חס ושלום, לעבד את ה' על כל פנים יעבד ישראל השני את השם יתברך זהו דבר גדול מאד כשאוחזין בזה כך שמעתי מפיו הקדוש ולפי דעתי נדמה לי שזהו דבר פשוט מאד כי בודאי אני רוצה וחפץ מאד ומשתוקק ומתגעגע מאד שיהיו כל ישראל כשרים וצדי...
בחירה חופשית. יש או אין?
...שאלה: שמועה שמעתי כי רבי נחמן מברסלב אמר כי אין לאדם בחירה חופשית. האם נכון הוא הדבר? מה המקור של השמועה הזאת? ומהי דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי בחירה חופשית? תודה. תשובה: העניין הזה של הבחירה החופשית הוא די מורכב. וכאן לא נשיב עליו לשורשו האמיתי והראשון. כי כדי להבין את עניין הבחירה החופשית בשלמות, לשם כך צריך להגיע לשכל על אנושי ששם כבר אין בחירה וכולי. יחד עם זאת, נביא כאן מספר ציטוטים של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה של בחירה חופשית. וכמובן שעל...
שיחות הר"ן - אות קכא
...הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכל כחו ואמר: שתפילה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח רק היה לפנים כי הכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי כך הוא התפילה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין כל כחנו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 13_08_2025 השעה 13:33:52 - wesi2