חיי מוהר"ן - קיג - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קיג אחר כך נסע ממעדוועדיווקע לארץ ישראל. בבואו מארץ ישראל נשתדך עם בתו אדיל עם כבוד הרב הגאון החסיד הקדוש המפרסם מורנו הרב אברהם דב זכרונו...... קדש חמעלניק. ואחר ביאתו מארץ ישראל ישב עוד בערך שנה ויותר קצת במעדוועדיווקע. גם תכף בבואו מארץ ישראל נסע לקהלת קדש לאדי להרב החסיד הגאון המפרסם מורנו הרב שניאור זלמן זכר צדיק וקדוש לברכה. ודבר עמו הרבה מענין אנשי ארץ ישראל כי בעת היות רבנו זכרונו לברכה בארץ ישראל, שחרו פניו שם שיהיה הוא זכרונו לברכה שם. ובענין זה יש כמה מ

סיפורי מעשיות - מעשה מאוצר תחת הגשר פעם אחת חלם לאיש אחד מעיר אחת שבעיר ווינה תחת הגשר נמצא שם אוצר ונסע לשם ונעמד אצל הגשר וחפש עצות איך לחפור שם כי ביום אינו יכול מחמת העוברים ושבים ועבר שם איש חיל...... חלומו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו וספר לו ענה ואמר לו אוי יהודי טפש מה אתה שם לב לחלומות [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן] [והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה] היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר? השתומם היהודי ונסע לביתו וחפר בהמגיזאן [תחת התנור] שלו ו

חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תז מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום. והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם...... מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת. על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד בתכלית הר

שבחי הר"ן - אות יד וכל דבר ודבר שרצה לעשות בעבודת השם היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם ובתחלה היה קשה עליו מאד לישב יחידי בבית מיחד איזה שעות רצופים לעסק בעבודת ה' וזה הדבר היה קשה עליו מאד בתחלה...... בחדר מיחד וכן היה קשה עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לשא כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה הינו שבכל יום היה חושב בדעתו שאין לו רק זה היום בלבד ולא הסתכל על יום

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מתן בסתר יכפה אף [לשון החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא...... ושלום, כשארע לאדם מקרה בלתי טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונ

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסח - כשבא לאדם גדלות, סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כשבא לאדם גדלות סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כמו שכתוב: "לפני שבר גאון" וכן כשהוא שפל סימן שיבוא לכבוד גדול כמו שכתוב: "ולפני כבוד ענווה"

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטז - הנותן צדקה נצול מעברות הנותן צדקה נצול מעברות כי 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים' 'וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' וכיון שמרחמין עליו, בהכרח נותנין לו דעת ואזי נצול מלבוא לידי עברה כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל כשיש לו דעה נצול מעברות

ספר המידות - בגדים חלק א' א. בגדי אדם מרמזים על מדותיו של אדם. ב. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. ג. על ידי עזות מצח נענש בבגדים גם על ידי שבועות. ד. מי שאינו נזהר להסתכל בערות אביו, לסוף שילכו בניו "ערום...... שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, על ידי זה אין לו במה ללבש. ח. מי שהוא ערב בעד עכו"ם, הוא נענש בבגדים. ט. לעתיד הקדוש ברוך הוא יהא נפרע מאותם המלבשים מלבוש עכו"ם. י. מי שהולך בבגדים קרועים מחמת עניות, תקנתו הבכיה לפני השם יתברך. יא. כל המבזה בגדים, לסוף אינו נה

ספר המידות - ספירת העומר חלק שני א. על ידי ספירת העמר נצולין מגרוש. ב. ביותר צריך להזהר לטבל לקריו בימי עמר. ג. בספירת העמר יכולין להכניע את המסור. וסימן: לעמר ראשי תבות מ'איגרא ר'מא ל'בירא עמיקתא.