ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מט - לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי...חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל אף אם הוא כמו שהוא ויסמך על רחמיו המרבים מאד בלי שעור כי בודאי לא יעזב אותו אף אם עבר מה שעבר ולהבא לא יעשה עוד ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים הן במחשבה והן במעשה כי גם המחשבה של אנשים כאלו היא גם כן עשיה כי גם בעולם העש

שיחות הר"ן - אות רכט - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי בשמו שהיה מדבר עם אחד מבני הנעורים והיה מחזק אותו מאד מאד בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדרכו זכרונו לברכה ואמר לו שבתחלה זה היה עקר...כל אחד מדבר מה שבלבו לפני השם יתברך בלשון שהיו מדברים בו כמבאר ברמב"ם בתחלת הלכות תפילה עין שם שמבאר שם זאת היטב, שבתחלה היה זה עקר התפילה וכו' אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה וכו' ותקנו סדר התפילה עין שם אבל על כל פנים מדינא זהו עקר התפילה על כן גם עכשו שמתפללין סדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא...כתרי מברי דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'פעמים ביטולה של תו

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לא ופעם אחת בא אליו אחד מהגדולים, שהיה חשוב מאד בארץ ישראל ובחוץ לארץ וקלסוהו שהוא בקי בכל הש"ס כמעט בעל פה, ושהוא גם כן ממרי קבלה ובא אל רבנו זכרונו לברכה...להוציא כל איש מעליהם, ולא עמד איש אתם בהתועדם יחד אך האיש הנזכר לעיל שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, נשאר שם והפציר אותו הגדול הנ"ל ואמר לרבנו זכרונו לברכה, בלשון זה. ידענו שכבוד תורתו לא בא לארץ ישראל כשאר ההמון במחין דקטנות דהינו כדי לילך ארבע אמות בארץ ישראל ויהיה בן עולם הבא או שאר מחשבות כאלו כדרך אנשים פשוטים רק בודאי כבוד תורתו בא לכאן במ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה...להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"

שיחות הר"ן - אות יח פעם אחד ספרנו עמו מענין הדפסת ספרים שבדורות הללו נתרבו מאד בעלי מדפיסים והם מדפיסים בכל פעם ספרים הרבה מאד מראשונים ואחרונים וקפצו עליהם זבינא מאד כי הכל קונים ספרים עכשו וכו' ואמר...זכרונו לברכה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה 'עתידה תורה שתשכח מישראל' על כן מדפיסים ספרים הרבה וכל אחד קונה ספרים כדי שיהיו ספרים ביד כל אחד כדי שלא תשכח התורה על ידי רבוי הספרים הנמצאים ביד כל אחד ואחד ואפילו ביד חיט וכיוצא נמצאים עכשו ספרים וכל אחד חוטף וקונה ספרים כדי שיהיה ספרים ביד כל אחד כדי שלא תוכל התורה להשתכח על ידי זה אבל זה אין יוד

שיחות הר"ן - אות כ כשהאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין...[לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח תמיד וביותר בשעת התפילה ושצריכין להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי זה באין לשמחה כשהאדם זו

שיחות הר"ן - אות קד "אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש" כי לפעמים הוא [הינו הבעל דבר] מתפלל מתוך האדם ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו...פי כן למוד כזה טוב יותר מתפילה כזו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ" וזהו אם פגע בך מנול זה פגיעה לשון תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה הינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת משכהו לבית המדרש כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנזכר לעיל

שיחות הר"ן - אות רפט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שמי שאינו להוט ונבהל להון ואיננו נושא ונותן יותר מכפי ממונו שיש לו רק עושה משא ומתן באמונה בממונו לבד ואינו לווה מאחרים לעשות משא ומתן גדול זהו מקים: "ובכל מאדך" גם אמר לאחד שכשנותנין חמש לצדקה מממונו הוא מקים ובכל מאדך