שיחות הר"ן - אות נח כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה לחשב ולחזר במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו. יש דבר שפורח במחשבה כמו זריקה ואחר כך פורח מהמחשבה וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל כנזכר לעיל לרדף ולרוץ אחריה להשיגה

חיי מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות אות ז כשאמר התורה ויהי הם מריקים שקיהם בסימן י"ז בשבת חנוכה תקס"ו. באותה השנה נתגירו גרים הרבה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם וזה הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל...זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה כאלו שפתאם אחר שבת חנוכה שאמר רבנו זכרונו לברכה אז המאמר הנ"ל, אז נתגיר פתאם כמר אחד מכפר. והוא היה אחר כך אצלו זכרונו לברכה וספר לפניו שמצא בדבריהם הפך אמונת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי בזוהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא וי לדרא כד תסתלק פוק עין ותשכח . "שבת וינפש", 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שמחמת...שבא בשבת על כן מתחילים תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי שבת כן החבריא, מחמת גדל התענוגים והשעשועים שקבלו מרבם רבי שמעון בן יוחאי על כן תכף ומיד התחילו להתגעגע ועלה על לבם צער ההסתלקות שיהיה להם בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגלה להם סוד נפלא תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה

לדון לכף זכות - מהו שורש העניין? שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין...היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי. ועל ידי זה להעלות

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ד קצת אמרו שנסע כדי למצא שם את הכתבים של הבעל שם טוב שסגרם באבן ואומרים קצת שהם טמונים שם בקאמיניץ ואמרו שנסע לשם בשביל זה והוא זכרונו לברכה, התלוצץ מזה ואמר שלא נסע כלל בשביל זה כי אינו צריך להם כלל ואמר, אלו היה רוצה אותן הכתבים היו מביאים אותם לביתו אך הוא אין צריך להם כלל

מעשה משבעה קבצנים - בן המלך breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים מעשה פעם אחת היה מלך = זה השי"ת והיה לו בן יחיד = זה אדם הראשון לפני שחטא. ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו...שאדם הראשון חטא, מאחר שהוא כולו היה כלול בא"ס, ממילא הוא מלך כמו השי"ת ממש. שזו בחינת אדם קדמון שהוא מעל האצילות ולפני הבריאה. ולכן מסר את המלוכה בחייו דייקא, כי אצל השי"ת שני מלכים יכולים למלוך בבת אחת. ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו...

שיחות הר"ן - אות קכד פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת...כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו שיצאו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שכתוב: "בה'...דבר" וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו' והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד ? ותרצו חכמינו, זכרונם לברכה. האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דין אמת ולעתיד כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדשה מהגלות מ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל...מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד לחדש בתורה ואמר שהוא ת

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יג ואמר רבנו זכרונו לברכה שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בעניני הקטנות כל כך עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מכרח להכריח עצמו בכחות לשבר ולהשליך...להשליך זאת מחמת גדל הרגילות כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חדוש נפלא בענין זה ועצם הפלגת גדלת חכמתו בענין זה עמק עמק לא נשמע ולא נראה כזאת כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו' ואז צריכין לעניני קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו' והוא זכרונו לברכה מח