מִקּדֶם סִפֵּר

שֶׁבִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ הָיָה לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מְאד מְאד מִן הַמִּיתָה

וְהָיָה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא הַרְבֵּה מְאד מִן הַמִּיתָה

וְאָז הָיָה מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם

וְהָלַךְ בָּזֶה זְמַן רַב וְאֵינוֹ זוֹכֵר כַּמָּה

אֲבָל זֶה הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה זְמַן גָּדוֹל

אֶפְשָׁר שָׁנָה שֶׁהָלַךְ בָּזֶה

וּבִקֵּשׁ תָּמִיד עַל זֶה

וְלא הָיְתָה שִׂיחָה וּתְפִילָּה שֶׁלּא בִּקֵּשׁ עַל זֶה שֶׁיִּסְתַּלֵּק עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם

וּמִגּדֶל פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ אָז מֵהַמִּיתָה כַּנַּ"ל

הָיָה זֶה בְּעַצְמוֹ אֶצְלוֹ מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם מַמָּשׁ

מַה שֶּׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל זֶה

כִּי הָיָה פַּחְדּוֹ גָּדוֹל מְאד אָז מִזֶּה

וּמֵהַנַּ"ל הֵבַנְתִּי שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וְהוּא מְשֻׁקָּע בּוֹ

אוֹתוֹ הַדָּבָר דַּוְקָא הוּא צָרִיךְ לְשַׁבֵּר בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וּבְכָל מְאדֶךָ"

'יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁחָבִיב עָלָיו' וְכוּ' [מָמוֹנוֹ מִגּוּפוֹ]

וְהָבֵן