שיחות הר"ן - אות רנז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שיודע כל מה שחטא האדם ואמר: "עיני ה' אל צדיקים" הינו שהצדיקים יש להם עיני ה' וזהו "עיני ה' אל צדיקים", שעיני ה' הם אצל הצדיקים ועל כן בודאי הם יכולים להסתכל בעיני ה' ולדעת כל מה שעבר האדם ולכמה בני אדם גלה ואמר להם כל מה שעברו

מדוע בסוף השקר נמצאת האמת? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך..... על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף ומיד מתי

החלל הפנוי - למה בעצם להאמין? שאלה: קראתי בליקוטי מוהרן את העניין הזה שיש שאלות באמונה שאין עליהן תשובה, ושאפילו משה רבנו לא ידע עליהן תשובה, ושלאף אחד בעולם לא היה ולא תהיה עליהן תשובה, ושכל מי שנכנס...והשאלה שלי היא, מדוע בעצם להאמין? ז"א אם באמת זה נגד השכל האנושי, אז מדוע בעצם להאמין למשהו שהוא נגד השכל האנושי? האם יש עניין ללכת נגד השכל? אם בשכל מבינים שמשהו הוא לא נכון, אז מדוע להאמין בו? האם האמונה היא שגעון? כי הרי היא נגד השכל... ובכלל, מי בכלל אומר שזאת האמת, אם השכל אומר אחרת? תשובה: ראשית נסכים...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עז - והיה ה' למלך על כל הארץ [לשון החברים] והיה ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול...הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה בחינת י"ה וכשלומד הלכה באפן זה, בורא עולם אחד וכשלומד כל המסכתא, נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל על דברים אלו]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי בזוהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא וי לדרא כד תסתלק פוק עין ותשכח . "שבת וינפש", 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שמחמת...שבא בשבת על כן מתחילים תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי שבת כן החבריא, מחמת גדל התענוגים והשעשועים שקבלו מרבם רבי שמעון בן יוחאי על כן תכף ומיד התחילו להתגעגע ועלה על לבם צער ההסתלקות שיהיה להם בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגלה להם סוד נפלא תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה

ספר המידות - צדקה א. כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך...ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צדקה...

ספר המידות - קללה חלק א' א. על ידי הקללות בא אבלות, חס ושלום. ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים...הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם ברכה....

שבחי הר"ן - אות י אך עקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות...יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה ימי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לענין המחשבות זרות שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה...מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא מפ

שיחות הר"ן - אות מד בענין השם של אדם השם הוא דבר גדול מאד, ודבר הרבה מזה גם דבר עמנו מענין הפסוקים שנוהגין לומר קדם יהיו לרצון המתחילין ומסימין באותיות של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו...הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו החשובים ואמר, שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרמז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם אל תאמר כן ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש לו איזה צרוף ורמז ו