דמותו של ר' נחמן מברסלב שאלה: מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות...תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים. דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. כמו כן האמירה של

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שם אתה מסגל על הים שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים והסוד: "בשוא גליו אתה תשבחם"

שבחי הר"ן - אות ג אחר כך נתגדל יותר וכשנעשה בר מצוה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זכר צדיק לברכה אב בית דין דקהלת קדש סידילקוב ואמר לו הפסוק: "אני היום ילדתיך" [כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצוה כמובא בספרים] ואמר לו קצת מעט דברי מוסר והיה יקר בעיניו מאד מאד: "כמוצא שלל רב" אחר כך נכנס לחפה ותכף ביציאתו מן החפה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום

להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם כי יש דרי מעלה ויש דרי מטה דהינו עולם העליון ועולם התחתון, בחינת שמים...הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם שה' עמם...

שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה...הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי ?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה, מ

לדון לכף זכות - מהו שורש העניין? שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין...הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי. ועל ידי זה להעלות

שבחי הר"ן - אות יט גם היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות...אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה שהיתה עומדת בחוץ, כדי לסגף

איפה נמצא השער של גן עדן? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שהשערים של גן עדן טמונים בארץ. מה פשר העניין? מה ז"א השערים טמונים...לומר שהשער נמצא בשמים ולא בארץ. רמז: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה * כאן breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הו

שיחות הר"ן - אות קנז שמעתי בשמו שאמר שכבר אמר כמה תורות על חולאת שלו כי אחר שבא מלמברג הזכיר כמעט בכל תורה מענין הראה שזה היה החולאת שלו כי היה לו חלי ההוסט [שעול, שחפת] רחמנא לצלן שהוא חלי הראה ואמר שכפי רבוי התורות שאמר על זה כבר היה ראוי להתרפא אך החסרון הוא מחמת חסרון אמונה של השומעים שאין אמונתם חזקה כל כך

חיי מוהר"ן - רסא - גדולת נוראות השגתו אות רסא בלילה קדם הברית מילה של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו ושמענו אז כמה דברים. ואמר אז שקשה להכניס...ואי אפשר לדבר מזה כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו. וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו והבן אות רסב כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו' הדוברים על צדיק עתק רחמנא לצלן וכו' או אם הוא להפ