ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל

שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו ואיני זוכר לבארם היטב

ספר המידות - נר תמיד חלק שני א. בזכות נר תמיד הדולקים בשמן זית, נצולין מגזרת שמד.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמז - "תיקו" - הוא בחינת מחסר תקון איתא בזוהר הקדוש: ש"תיקו" הנאמר בש"ס הוא בחינת מחסר תקון דהינו שנחסר הנון של תיקון ונעשה תיקו ודע שזאת הנון פשוטה כשנחסרת מהתיקון ונעשה בחינת תיקו כנ"ל אזי היא נשפלת ונכפפת ונעשה מזה בחינת קינות שהוא אותיות תיקון, רק שהנון נכפפת כנ"ל ה' יגאלנו ויתהפכו הקינות לתיקון, ויתתקן התיקו הנ"ל

חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות אות נט סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו מאמר אקרקתא סימן ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר...בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה' הוא שמ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"

שיחות הר"ן - אות קנד שמעתי בשמו שאמר שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פשיטות שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו ואמר תהלים הרבה בפשיטות ועל ידי זה דיקא הגיע למה שהגיע ואמר: אם הייתי יודע...דהינו חדוש כזה הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כלה [כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כלה היה עושה ביום אחד] והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה בבחינת פשיטות באמת ואמר: אי אי פשיטות גם אמר שדבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדרגתם כי אם על ידי ענין פשיטות שעסקו בעבוד

מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו? שאלה: הבנתי שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה...לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא. התורה הזאת נקראת גם "שורשי התורה", שהם השורש של התורה שמשה ר

שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי...שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של התורה הקדושה כי כל תינוקות של בית רבן וכל ישראל כלם לומדים את התורה שבכתב ושבע

שיחות הר"ן - אות צא סגלה להתמדה שיזכה להיות מתמיד בלמודו הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום אזי בודאי אין האהבה בשלמות כמו כן התורה...צוה לנו משה מורשה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצא שום חסרון