שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר...... רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול לה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיז - הענין שקשה לישן במוצאי שבת הענין שקשה לישן במוצאי שבת כי במוצאי שבת מתחיל התגלות אליהו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'שאין אליהו בא בשבת ולא בערב שבת ובמוצאי שבת יוכל לבוא'...... ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אליהו בא אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי האמת עתיד להתקים דהינו כשיבוא אליהו ומשיח עין שם אזי יקים "שפת אמת תכון" 'ו

חיי מוהר"ן - רכא - נסיעתו וישיבתו באומן אות רכא בראש השנה האחרון באומין, סמוך להסתלקותו שהיה בבית רנ"נ. והתפללנו בתוך האמבאר [אכסדרא] ואמר שהיו צריכין לחזק אז בתפילה ביותר ואמר שעכשו ראוי לכם להסתכל יותר...... דעתי, על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה פוק חזי מאי עמא דבר]. ובעוונותינו הרבים לא שמנו לב לדבריו הקדושים ולא זכינו להבינם. ובסמוך נסתלק מאור עינינו הודנו פארנו קדשתנו, אבדנו מה שאבדנו. אלו כל הימים דיו וכל האגמים קולמוסים וכו' לא יספיקו לבאר אחת מאלף ורבבות מה שהפסדנו בעוונותינו הרבים. אוי לנו כי שדדנו. זאת נחמתנו בע

איך זוכים לגן עדן? כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שכדי לזכות לגן עדן צריך לזה את בחינת משפט, דהיינו לימוד פוסקים וכולי. לעומת זאת...... co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב מסביר באורך, כי כדי לזכות לקשר את חוכמה עילאה ותתאה, שזה גן עדן, לשם כך צריך בחינת נעשה ונשמע וכולי. כיצד הדברים מתאימים? תשובה: הכל זה עניין אחד. גן עדן הוא כאשר האדם מקשר את חוכמה עילאה וחוכמה תתאה. פירוש: גן עדן = כאשר האדם מבין את השכל של הבורא בכל

שיחות הר"ן - אות לד אמונה חשוב כצדקה כמו שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" ועל ידי זה זוכה לבנים אמונה בגימטריה בנים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלד - עבודה גדולה לומר תורה אפלו ליחיד, כל שכן לרבים עבודה גדולה לומר תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך...... נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא פסול ופגום הינו שהמקבל עושה על ידי זה דבר שאינו צריך לו לפי מדרגתו ועל כן על ידי שאומר תורה יוכל, חס ושלום, להתגבר עליו היצר בתאוות ניאוף ועל כן צריך לזהר מאד כשאומר תורה ברבים שדבוריו יתחלקו שלא ישמע כל אחד כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף שאומר בפנ

שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא מן החוץ וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז "וצאצאי מעיך כמעותיו" וכן היה שבא מעות על הבי דאר

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כג - הוי לן כדניתא וילדה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] סבי דבי אתונא אימא לן מלי דכדיבי, אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי אמרו לה...... מי ילדה אמר להו, הי נינהו מלי דכדיבי: מלחא כי סריא במה מלחי לה, בסילותא דכדניתא ומי איכא סילותא לכדניתא, ומלחא מי סריא רש"י: מלי דכדיבי דבר כזב: כדניתא פרדה: תלא פתקא שטר בצוארו של הולד: הי נינהו מלי דכדיבי אלו הם דברי כזב: סילותא שליא צוית צדק עדתיך ואמונה מאד א. כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין בחינת חיים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים

חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח? שאלה: נתקלתי כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין...... של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב שחיים נצח

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב והאמונה ושרש האמונה שלו כי יש בחינת שרש האמונה כי האמונה בעצמה יש לה...... יש לו גם כן אמונה בהשם יתברך וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה והיא בחינת פנימיות הנפש כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב: "נפשי אויתיך בלילה", וכתיב "ואמונתך בלילות" ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל בבחינת "אנכי" שאמרו חכמינו, ז