שבחי הר"ן - אות יח ואמר: שאצלו איש ואשה שוין הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין...... אפילו אם הוא נקי בזה רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה בהתורה תקעו ממשלה סימן א' ב

שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן

חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם אות תמז משל על ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל...... להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופיס את

היכלי התמורות. מה הם? האם אתה בהיכלי התמורות? breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר...... ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסד - לענין ספורי דברים של הצדיק האמת לענין ספורי דברים של הצדיק האמת למשל:רופא שנחלה והכרח למסר את עצמו ליד הדאקטיר הגדול והרופא רוצה שיתן לו רפואות כפי מה שהוא יודע להוציא לו...... להתלמיד חכם וצדיק הדור, שהוא רופא חלי הנפשות ורוצה שיתן לו הצדיק רפואות, הינו הנהגות ודרכים, כפי מה שהוא יודע אבל באמת הצדיק יש לו רפואות ודרכים ישרים, שצריך להנהיגו לרפואתו והנה לפעמים ההכרח לתן להחולה איזה סם אשר אם יתנו לו הסם בעצמו כמו שהוא, ימות החולה בלי ספק על

מדוע בסוף השקר נמצאת האמת? אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=542 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך...... כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע שיש מהם כשמגיעין ובאין למה שהתאוו דהינו לכפירה גמורה חס ושלום, בלי שום ספק אל האמת אזי תכף ומיד מתי

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא...... וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה...... בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים...... אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הז

שבחי הר"ן - אות ג אחר כך נתגדל יותר וכשנעשה בר מצוה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זכר צדיק לברכה אב בית דין דקהלת קדש סידילקוב ואמר לו הפסוק: "אני היום ילדתיך" [כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצוה כמובא בספרים] ואמר לו קצת מעט דברי מוסר והיה יקר בעיניו מאד מאד: "כמוצא שלל רב" אחר כך נכנס לחפה ותכף ביציאתו מן החפה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום