ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות יט
גם היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה שהיתה עומדת בחוץ, כדי לסגף עצמו וכל זה בהצנע בלילה ושמעתי מאחד שאמר ששמע מפיו הקדוש שבעת שעשה הנהגות אלו, לא היה כי אם בן ששה שנים וכל כך היה מצנע בעבודתו מבני אדם עד שפעם אחת הלך למקוה בבקר בחרף ובא מהטבילה והפאות היו לחות מהמים ותמהו עליו העולם, שבחרף יהיה האדם חופף ראשו כי לא עלה על דעתם שהיה במקוה רק סברו שחפף ראשו ותמהו עליו על שחפף ראשו בקרירות כזה והיו מחזיקים זאת למעשה נערות שלו כי היה מצנע מאד מאד בעבודתו גם כל התעניתים הרבים מאד שהתענה לא היה יודע מהם שום אדם בעולם אפילו אביו ואמו וקרוביו רק אשתו לבד היתה יודעת מזה והיה משביעה שלא תגלה לשום אדם והיה עושה כמה וכמה תחבולות להעלים ולהסתיר כל התעניתים שהתענה באפן שלא ידע מהם איש
גַּם הָיָה רָגִיל מְאד בִּימֵי קַטְנוּתוֹ וּבִימֵי יַלְדוּתוֹ לָרוּץ בְּכָל פַּעַם עַל קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה

לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּעְזְרוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה רָגִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בַּלַּיְלָה

וּבִזְמַן הַחֹרֶף בְּעֵת שֶׁהָיָה הַקְּרִירוּת גָּדוֹל מְאד

הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בַּלַּיְלָה

וּמִשָּׁם חָזַר וְהָלַךְ אֶל הַמִּקְוֶה

וְהָיָה שָׁם מִקְוֶה חוּץ לַמֶּרְחָץ

וּמִקְוֶה אֶחָד בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָץ

וּבָחַר לוֹ לֵילֵךְ בְּהַמִּקְוֶה שֶׁחוּץ לַמֶּרְחָץ, בְּעֵת הַקְּרִירוּת גָּדוֹל

וּכְבָר הָיָה קַר לוֹ מְאד מֵחֲמַת שֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר הַנַּ"ל

כִּי הָיָה דֶּרֶךְ רָחוֹק בֵּין בֵּיתוֹ לְהַבֵּית עָלְמִין

וְכֵן מֵהַבֵּית עָלְמִין לַמִּקְוֶה

מִלְּבַד הַשְּׁהִיּוֹת שֶׁנִּשְׁתָּהָה הַרְבֵּה עַל הַקֶּבֶר

אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּל זֶה הָיָה הוֹלֵךְ דַּוְקָא לִטְבּל בְּהַמִּקְוֶה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּחוּץ, כְּדֵי לְסַגֵּף עַצְמוֹ

וְכָל זֶה בְּהֶצְנֵעַ בַּלַּיְלָה

וְשָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁבְּעֵת שֶׁעָשָׂה הַנְהָגוֹת אֵלּוּ, לא הָיָה כִּי אִם בֶּן שִׁשָּׁה שָׁנִים

וְכָל כָּךְ הָיָה מֻצְנָע בַּעֲבוֹדָתוֹ מִבְּנֵי אָדָם

עַד שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לַמִּקְוֶה בַּבּקֶר בַּחֹרֶף

וּבָא מֵהַטְּבִילָה וְהַפֵּאוֹת הָיוּ לַחוֹת מֵהַמַּיִם

וְתָמְהוּ עָלָיו הָעוֹלָם, שֶׁבַּחֹרֶף יִהְיֶה הָאָדָם חוֹפֵף ראשׁוֹ

כִּי לא עָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁהָיָה בַּמִּקְוֶה

רַק סָבְרוּ שֶׁחָפַף ראשׁוֹ

וְתָמְהוּ עָלָיו עַל שֶׁחָפַף ראשׁוֹ בִּקְרִירוּת כָּזֶה

וְהָיוּ מַחֲזִיקִים זאת לְמַעֲשֶׂה נַעֲרוּת שֶׁלּוֹ

כִּי הָיָה מֻצְנָע מְאד מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ

גַּם כָּל הַתַּעֲנִיתִים הָרַבִּים מְאד שֶׁהִתְעַנָּה

לא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֶם שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו

רַק אִשְׁתּוֹ לְבַד הָיְתָה יוֹדַעַת מִזֶּה

וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ שֶׁלּא תְּגַלֶּה לְשׁוּם אָדָם

וְהָיָה עוֹשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנָּה בְּאפֶן שֶׁלּא יָדַע מֵהֶם אִישׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיד - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ'
...תורה קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' כי טוב מאד מעלת הצדיקים הגנוזים שהן יכולין לקבל שפע ורב טובה להמשיך להעולם ואינם שואלים עליהם, ואינם מקטרגים עליהם מחמת שהם גנוזים ואינם מפרסמים אך אפילו מי שהוא מפרסם כשיש עליו מחלקת הוא תעלת לזה כי המחלקת מכסה עליו ועל ידי זה יכול להמשיך שפע להעולם ולא ימחו ויקטרגו עליו המכסה שמים בעבים שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים, הינו אהבה ויראה ועל שם זה נקרא הצדיק שמים וזה המכסה שמים בעבים מלשון עביות וגשמיות שמכסה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו...
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות רטו - לענין המחלוקת שעליו אמר: אצלי העקר הוא ראש השנה ותכף כשחולף ועובר ראש השנה אני מטה אזני ושומע אם מכין בכתל לעורר לסליחות לשנה הבאה כי אין שום זמן כלל כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - מִסּוֹד גְּדֻלַּת הַתַּנָּא הָאֱלקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל
...מוהר"ן ח"א - תורה - מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדלת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי ז"ל רבי שמעון בן יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל ואמר רבי שמעון בן יוחאי שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת בזה הפסוק...
איפה נמצא השער של גן עדן?
...breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שהשערים של גן עדן טמונים בארץ. מה פשר העניין? מה ז"א השערים טמונים בארץ? היה הגיוני יותר לומר שהשער נמצא בשמים ולא בארץ. רמז: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה * כאן breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
...תפילה לחבקוק הנביא על שגינות וכו' איתא בספרא דצניעותא, פרקא קדמאה עד לא הוי מתקלא, לא הוי משגיחין אפין באפין א. כי קשה להעולם על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ? אך באמת הוא תועלת גדול כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא רחוק מפי הצדיק וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר ב. כי צריך לזכך את הפנים שיוכל כל אחד לראות את פניו [של עצמו] בפנים של
שיחות הר"ן - אות קכא
שיחות הר"ן - אות קכא פעם אחד הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפילה ולהתפלל בכל כחו ואמר: שתפילה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח רק היה לפנים כי הכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי כך הוא התפילה שלכם בכח ובכונה כלומר שעדין אין אנו מכניסין כל כחנו באמת לתוך התפילה
חיי מוהר"ן - תכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...באמונה אות תכא אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשו הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם והולכים בדרכי החקירות וחכמות וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי פאות הראש ממילא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי זה אין מת,
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 06_02_2026 השעה 04:32:26 - wesi2