ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - אות יט
גם היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה שהיתה עומדת בחוץ, כדי לסגף עצמו וכל זה בהצנע בלילה ושמעתי מאחד שאמר ששמע מפיו הקדוש שבעת שעשה הנהגות אלו, לא היה כי אם בן ששה שנים וכל כך היה מצנע בעבודתו מבני אדם עד שפעם אחת הלך למקוה בבקר בחרף ובא מהטבילה והפאות היו לחות מהמים ותמהו עליו העולם, שבחרף יהיה האדם חופף ראשו כי לא עלה על דעתם שהיה במקוה רק סברו שחפף ראשו ותמהו עליו על שחפף ראשו בקרירות כזה והיו מחזיקים זאת למעשה נערות שלו כי היה מצנע מאד מאד בעבודתו גם כל התעניתים הרבים מאד שהתענה לא היה יודע מהם שום אדם בעולם אפילו אביו ואמו וקרוביו רק אשתו לבד היתה יודעת מזה והיה משביעה שלא תגלה לשום אדם והיה עושה כמה וכמה תחבולות להעלים ולהסתיר כל התעניתים שהתענה באפן שלא ידע מהם איש
גַּם הָיָה רָגִיל מְאד בִּימֵי קַטְנוּתוֹ וּבִימֵי יַלְדוּתוֹ לָרוּץ בְּכָל פַּעַם עַל קֶבֶר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה

לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיַּעְזְרוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְהָיָה רָגִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בַּלַּיְלָה

וּבִזְמַן הַחֹרֶף בְּעֵת שֶׁהָיָה הַקְּרִירוּת גָּדוֹל מְאד

הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בַּלַּיְלָה

וּמִשָּׁם חָזַר וְהָלַךְ אֶל הַמִּקְוֶה

וְהָיָה שָׁם מִקְוֶה חוּץ לַמֶּרְחָץ

וּמִקְוֶה אֶחָד בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָץ

וּבָחַר לוֹ לֵילֵךְ בְּהַמִּקְוֶה שֶׁחוּץ לַמֶּרְחָץ, בְּעֵת הַקְּרִירוּת גָּדוֹל

וּכְבָר הָיָה קַר לוֹ מְאד מֵחֲמַת שֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר הַנַּ"ל

כִּי הָיָה דֶּרֶךְ רָחוֹק בֵּין בֵּיתוֹ לְהַבֵּית עָלְמִין

וְכֵן מֵהַבֵּית עָלְמִין לַמִּקְוֶה

מִלְּבַד הַשְּׁהִיּוֹת שֶׁנִּשְׁתָּהָה הַרְבֵּה עַל הַקֶּבֶר

אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּל זֶה הָיָה הוֹלֵךְ דַּוְקָא לִטְבּל בְּהַמִּקְוֶה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בַּחוּץ, כְּדֵי לְסַגֵּף עַצְמוֹ

וְכָל זֶה בְּהֶצְנֵעַ בַּלַּיְלָה

וְשָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד שֶׁאָמַר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

שֶׁבְּעֵת שֶׁעָשָׂה הַנְהָגוֹת אֵלּוּ, לא הָיָה כִּי אִם בֶּן שִׁשָּׁה שָׁנִים

וְכָל כָּךְ הָיָה מֻצְנָע בַּעֲבוֹדָתוֹ מִבְּנֵי אָדָם

עַד שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לַמִּקְוֶה בַּבּקֶר בַּחֹרֶף

וּבָא מֵהַטְּבִילָה וְהַפֵּאוֹת הָיוּ לַחוֹת מֵהַמַּיִם

וְתָמְהוּ עָלָיו הָעוֹלָם, שֶׁבַּחֹרֶף יִהְיֶה הָאָדָם חוֹפֵף ראשׁוֹ

כִּי לא עָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁהָיָה בַּמִּקְוֶה

רַק סָבְרוּ שֶׁחָפַף ראשׁוֹ

וְתָמְהוּ עָלָיו עַל שֶׁחָפַף ראשׁוֹ בִּקְרִירוּת כָּזֶה

וְהָיוּ מַחֲזִיקִים זאת לְמַעֲשֶׂה נַעֲרוּת שֶׁלּוֹ

כִּי הָיָה מֻצְנָע מְאד מְאד בַּעֲבוֹדָתוֹ

גַּם כָּל הַתַּעֲנִיתִים הָרַבִּים מְאד שֶׁהִתְעַנָּה

לא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֶם שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו

רַק אִשְׁתּוֹ לְבַד הָיְתָה יוֹדַעַת מִזֶּה

וְהָיָה מַשְׁבִּיעָהּ שֶׁלּא תְּגַלֶּה לְשׁוּם אָדָם

וְהָיָה עוֹשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנָּה בְּאפֶן שֶׁלּא יָדַע מֵהֶם אִישׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא
...כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא. א. המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה אבל תלמידי חכמים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...- אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה...
לימוד ליקוטי מוהר"ן! איך ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1
...ללמוד ולהבין את הספר ליקוטי מוהר"ן? - חלק 1 רבות נכתב בשבח ובמעלת הלימוד של הספר ליקוטי מוהר"ן (ראה כאן). יחד עם זאת לכל אחד ישנם קשיים שונים ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, כל אחד ומניעותיו הוא. מי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהמניעות הגדולות ביותר ללמוד את הספר ליקוטי מוהר"ו, מגיעה דווקא מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו לבסוף לעשות דברים...
ספר המידות - בושה
...שמביש פני חברו, נתאלם ושוכח. ב. מתר לביש את הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, וראוי לבזותן ולהקל בכבודן, ואין עומדין בפניהם, ואין קורין אותן רבי, והטלית שעליו כמרדעת של חמור. ג. טוב לבטל תורה מלביש בן ישראל. ד. המבזה תלמיד חכם או חברו בפני תלמיד חכם הוי אפיקורוס, גם נקרא מגלה פנים בתורה. ה. כתנת של צדיקים מכפרת על שפיכות דמים. ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה. ז. כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העוונות, שאתה דש בעקב. ח. גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך. ט. תציר לפניך אותיות...
שיחות הר"ן - אות פט
...חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
...מגיעין לאבני שיש טהור אמר רבי עקיבא כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שנאמר: "דבר שקרים לא יכון לנגד עיני" [עיין התו' הזאת בנ"א מכת"י רבינו ז"ל ממש] כי השקר מזיק לעינים בגשמיות וברוחניות, בבחינת "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים נעשו כהות מן הדמעות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי' ודמעות הן ממותרי המרה שחורה שהטבע דוחה אותם לחוץ דרך...
שיחות הר"ן - אות נה
שיחות הר"ן - אות נה פעם אחת דבר מענין טוב העולם הבא מה שיכולין לזכות על ידי עבודת ה' באמת ענה ואמר: מכרחין לומר ולקרותו בשם טוב כי אי אפשר לקרותו בשם אחר להודיע לבני אדם אבל באמת אפילו שם טוב אין שיך לומר על זה כלומר שהוא אפילו למעלה למעלה מטוב אך אי אפשר להודיע יותר לבני אדם כי אם כשמכנין אותו בשם טוב אבל באמת וכו' "עין לא ראתה" וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן
...מוהר"ן ח"א - תורה קפ - בענין סגלת הפדיון בענין סגלת הפדיון מעות הם בחינת דינין כמו שכתוב "ואת כל היקום אשר ברגליהם" 'זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו' נמצא המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
...אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת ענווה היא לב
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 28_10_2025 השעה 19:50:55 - wesi2