ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
אות תקנג פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין שכל דבריהם אמת וצדק ונאמנים דבריהם וכו'] שמעתי שפעם אחת ספרו לפניו זכרונו לברכה אודות הרב דקהלת ברדיטשוב שלא רצה לילך למקוה בבקר של חג השבועות עד שיראו לו המרכבה שראה יחזקאל. והתפלאו העולם מאד על זה וגער בהם רבנו זכרונו לברכה ואמר ומה זאת לפלא כל כך בעיניכם הלא גם יחזקאל היה בן אדם וכו', כמבאר במקום אחר. וכבר מבאר במקום אחר ההפלגות שהפליג בשבח מעלת קדשת הרב הנ"ל. ושמעתי שאמר עליו שאלמלא מה שהוא יושב בברדיטשוב וכו' היה זוכה על ידי עבודתו הגדולה למדרגת הרב המגיד זכרונו לברכה ממזריטש. ויש אומרים שאמר שהיה זוכה למדרגת הבעל שם טוב זכרונו לברכה. ושמעתי מאחד מחשובי אנשי שלומנו, שספר עמו רבנו זכרונו לברכה מקדשת הרב הנ"ל בסמוך אחר פטירתו זכרונו לברכה, ואמר עליו שהיה חד בדרא. ופעם אחת ספרו לפניו מצדיק אחד שאמר על הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד זכרונו לברכה מסתכל ראה כל השבעה רועים. והשיב רבנו זכרונו לברכה על המגיד זכרונו לברכה יש להאמין הכל וכן עוד הפלגות גדולות שהפליג בענין קדשת המגיד זכרונו לברכה. ואין כאן [מקום] לבארם. והרב נשכח מאתנו ואין צריך לומר איך שהפליג בקדשת מדרגת הבעל שם טוב זכרונו לברכה בלי שעור וערך כלל. וכשאמר [ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ב] מענין המנהיג שצריך איש שיהיה קדוש ופרוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה רבנו עליו השלום אמר אז: וסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה וכו'. ושמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שפעם אחת ספר מרש"י ובעלי תוספות זכרונם לברכה שרבם מנוחתם במדינת צרפת ואמר ואנחנו זכינו שבמדינותינו מקום מנוחתו וקבורתו של הבעל שם טוב זכרונו לברכה. ואמר אז שהבעל שם טוב זכרונו לברכה היה רבי על אלפים ורבבות עולמות ופעם אחת אמר לפניו עלינו [הינו על זרע הקדש של הבעל שם טוב זכרונו לברכה] הכתוב אומר ופרי הארץ לגאון ולתפארת וכו' וכמבאר במקום אחר עוד. ופעם אחת הפליג במעלת קדשת הרב רבי פינחס זכרונו לברכה מקריץ ואמר שהיה איזה זמן שהיה הרב רבי פינחס חד בדרא. ופעם אחת אמר אשרי העינים שראו את רבי פינחס זכרונו לברכה. ופעם אחת שבת אחד מתלמידיו של צדיק אחד בברסלב, ורבנו זכרונו לברכה לא היה אז בביתו וכשחזר לביתו ספרו לפניו זכרונו לברכה מענין זה ושאל אם נהגו בו כבוד כראוי לו [אף על פי שהאיש הזה לא היה מפרסם כל כך בעולם] ואמר אז לאיש כשר כזה לא יספיק לנהג בו כל הכבוד שבעולם ועל זה נאמר ואת יראי ה' יכבד. ופעם אחת ספר מקדשת הרב הקדוש מפולנאה, והפליג בשבחו זכרונו לברכה ואמר אף על פי שספרו תולדות יעקב יוסף וכן שאר ספריו זכרונו לברכה כלם קדושים ונפלאים מאד כידוע ומפרסם אף על פי כן קדשת מדרגת הרב הקדוש הנ"ל בעצמו היה למעלה הרבה ממה שנראה ומובן מתוך ספריו הקדושים. וכן כשראה את הספר הקדוש נעם אלימלך התפלא מאד ואמר שקדשת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך זכרונו לברכה נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו הנ"ל. וגם בקדשת אחיו הרב הקדוש רבי זוסיא זכרונו לברכה הפליג מאד מאד וכו' כידוע אצלנו. וכן הפליג מאד מאד בקדשת הרב הקדוש רבי מיכל זכר צדיק לברכה, ובקדשת הרב הקדוש רבי אברהם קליסקיר זכרונו לברכה, ובקדשת הרב הקדוש רבי מנחם מנדיל זכרונו לברכה מויטפסק, ובקדשת הרב רבי נחום זכרונו לברכה, ובקדשת הרב רבי שלום זכרונו לברכה וכן בקדשת שאר תלמידי המגיד זכרונם לברכה, ובקדשת תלמידי תלמידיו זכרונם לברכה כגון הרב הקדוש מנסכיז והרב הקדוש מאליק, והרב המגיד הקדוש מקאזניץ והרב הקדוש מלאנצט ולובלין, וכן עוד מה שנודע לנו מה שהפליג בקדשת שאר צדיקים עוד כמה וכמה, ועל כל אחד אמר הפלגות ושבחים אחרים כל אחד לפי בחינתו ומדרגתו. ואין צריך לומר מה שהפליג במעלת קדשת הצדיקים שהם נכדי הבעל שם טוב זכרונו לברכה כגון הרב הקדוש רבי איציק מטיטיאב זכרונו לברכה, והרב הקדוש מסדילקאב והרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה. ואין כאן מקום לבאר בפרטיות מה ששמעו ממנו זכרונו לברכה בענין כל צדיק וצדיק מכל הצדיקים הנ"ל, והרב נשכח מאתנו [ואולי יבאר עוד במקום אחר אם ירצה השם] אות תקנד חכמות אינם כלום והעקר רק הלב והעשיה של האיברים שלבו ישתוקק ויכסף תמיד לעבודתו יתברך ויהיה מתגעגע תמיד מתי יבוא לעבודתו יתברך כראוי. והוא דבר גדול מאד ויתפלל על זה תמיד בפרט בלשון אשכנז שרגילין לדבר בו כמבאר במקום אחר ויתמיד הרבה ימים ושנים בהגעגועים והכסופין והתפילות שיקרבו השם יתברך לעבודתו. ויעשה עשיות ועבדות כל מה שיוכל ועל ידי זה יתקרב בודאי לעבודתו יתברך אות תקנה אמר לי וכי אין אתה יודע מה שהשם יתברך חפץ השם יתברך אוהב אדם מרקח. אות תקנו על מה שספרו לפניו מגדול אחד שלמד מאה ותשעה עשר [איני זוכר אם למד מאה ותשעה עשר דפים גמרא בכל יום, או אם חזר מאה ותשעה עשר דפים בכל יום] ואמר שזה מעט. ורמז בדבריו מעט גימטריא מאה ותשעה עשר.
אות תקנג

פַּעַם אַחַת סִפַּרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הֶחָסִיד מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בִּבְּרָאד שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּרְאִיתִיו בִּקְהִלַּת קְרֶעמִינִיץ בַּחֲזִירָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר הָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.

הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה וְאָמַר

וְכִי מַה צְּרִיכִין לְדַבֵּר שֶׁהָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע

מֵאַחַר שֶׁהִתְעַנָּה כָּל כָּךְ

כִּי הֶחָסִיד הַנַּ"ל הִתְעַנָּה הַרְבֵּה מְאד

כִּי שָׁמַעְתִּי מֵחוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִתְעַנָּה מֵאָה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת רְצוּפִים

[אָמַר הַמַּעְתִּיק הַכְּלָל הַיּוֹצֵא מִדְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם

שֶׁרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַכְנִיס בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים שְׁלֵמָה וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל

רַק לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וְנֶאֱמָנִים דִּבְרֵיהֶם וְכוּ']

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אוֹדוֹת הָרַב דִּקְהִלַּת בַּרְדִּיטְשׁוֹב שֶׁלּא רָצָה לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה בַּבּקֶר שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד שֶׁיַּרְאוּ לוֹ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל.

וְהִתְפַּלְּאוּ הָעוֹלָם מְאד עַל זֶה

וְגָעַר בָּהֶם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר

וּמַה זּאת לְפֶלֶא כָּל כָּךְ בְּעֵינֵיכֶם

הֲלא גַּם יְחֶזְקֵאל הָיָה בֶּן אָדָם וְכוּ', כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וּכְבָר מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר הַהַפְלָגוֹת שֶׁהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הָרַב הַנַּ"ל.

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר עָלָיו שֶׁאִלְמָלֵא מַה שֶּׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְכוּ'

הָיָה זוֹכֶה עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְמַדְרֵגַת הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּזְרִיטְשׁ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה זוֹכֶה לְמַדְרֵגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְשָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקְּדֻשַּׁת הָרַב הַנַּ"ל בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירָתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר עָלָיו שֶׁהָיָה חָד בְּדָרָא.

וּפַעַם אַחַת סִפְּרוּ לְפָנָיו מִצַּדִּיק אֶחָד שֶׁאָמַר עַל הָרַב הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי דּב הַנַּ"ל

שֶׁבְּכָל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁהָיָה הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִסְתַּכֵּל רָאָה כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים.

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יֵשׁ לְהַאֲמִין הַכּל

וְכֵן עוֹד הַפְלָגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהִפְלִיג בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְאֵין כָּאן [מָקוֹם] לְבָאֲרָם. וְהָרב נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֵיךְ שֶׁהִפְלִיג בִּקְדֻשַּׁת מַדְרֵגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל.

וּכְשֶׁאָמַר [בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן ע"ב] מֵעִנְיַן הַמַּנְהִיג שֶׁצָּרִיךְ אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת וּפְרִישׁוּת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

אָמַר אָז: וְסָמוּךְ לְיָמֵינוּ הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.

וְשָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר מֵרַשִּׁ"י וּבַעֲלֵי תּוֹסָפוֹת זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁרֻבָּם מְנוּחָתָם בִּמְדִינַת צָרְפַת

וְאָמַר וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ שֶׁבִּמְדִינוֹתֵינוּ מָקוֹם מְנוּחָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְאָמַר אָז שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַבִּי עַל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עוֹלָמוֹת

וּפַעַם אַחַת אָמַר לְפָנָיו

עָלֵינוּ [הַיְנוּ עַל זֶרַע הַקּדֶשׁ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וְכוּ'

וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד.

וּפַעַם אַחַת הִפְלִיג בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי פִּינְחָס זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקָּרִיץ

וְאָמַר שֶׁהָיָה אֵיזֶה זְמַן שֶׁהָיָה הַרַב רַבִּי פִּינְחָס חָד בְּדָרָא.

וּפַעַם אַחַת אָמַר אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת רַבִּי פִּינְחָס זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּפַעַם אַחַת שָׁבַת אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל צַדִּיק אֶחָד בִּבְּרֶסְלַב, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה אָז בְּבֵיתוֹ

וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעִנְיָן זֶה

וְשָׁאַל אִם נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ

[אַף עַל פִּי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה לא הָיָה מְפֻרְסָם כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם]

וְאָמַר אָז לְאִישׁ כָּשֵׁר כָּזֶה לא יַסְפִּיק לִנְהג בּוֹ כָּל הַכָּבוֹד שֶׁבָּעוֹלָם

וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד.

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר מִקְּדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִפּוֹלְנָאָה, וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁסִּפְרוֹ תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף וְכֵן שְׁאָר סְפָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְנִפְלָאִים מְאד כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם

אַף עַל פִּי כֵן קְדֻשַּׁת מַדְרֵגַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ הָיָה לְמַעְלָה הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה וּמוּבָן מִתּוֹךְ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וְכֵן כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ נעַם אֱלִימֶלֶךְ הִתְפַּלֵּא מְאד וְאָמַר

שֶׁקְּדֻשַּׁת מַעֲלַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִשְׂגָּבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה וּמוּבָן מִתּוֹךְ סִפְרוֹ הַנַּ"ל.

וְגַם בִּקְדֻשַּׁת אָחִיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי זוּסְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִפְלִיג מְאד מְאד וְכוּ' כַּיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ.

וְכֵן הִפְלִיג מְאד מְאד בִּקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מִיכְל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם קַלִיסְקֶיר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִיל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִוִּיטֶפְּסְק, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי נַחוּם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי שָׁלוֹם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכֵן בִּקְדֻשַּׁת שְׁאָר תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת תַּלְמִידֵי תַלְמִידָיו זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּגוֹן הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִנֶּסְכִיז וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵאֲלִיק, וְהָרַב הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקָּאזְנִיץ וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִלַּאנְצֶט וְלוּבְּלִין, וְכֵן עוֹד מַה שֶּׁנּוֹדַע לָנוּ מַה שֶּׁהִפְלִיג בִּקְדֻשַּׁת שְׁאָר צַדִּיקִים עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה, וְעַל כָּל אֶחָד אָמַר הַפְלָגוֹת וּשְׁבָחִים אֲחֵרִים כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מַה שֶּׁהִפְלִיג בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נֶכְדֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּגוֹן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אִיצִיק מִטִּיטַיֶאב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִסָּדִילְקָאב וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֵר בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, וְהָרב נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ

[וְאוּלַי יְבאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם]

אות תקנד

חָכְמוֹת אֵינָם כְּלוּם

וְהָעִקָּר רַק הַלֵּב וְהָעֲשִׂיָּה שַׁל הָאֵיבָרִים

שֶׁלִּבּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף תָּמִיד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְיִהְיֶה מִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד מָתַי יָבוֹא לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי.

וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד

בִּפְרָט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁרְגִילִין לְדַבֵּר בּוֹ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְיַתְמִיד הַרְבֵּה יָמִים וְשָׁנִים בְּהַגַעְגּוּעִים וְהַכִּסּוּפִין וְהַתְּפִילּוֹת שֶׁיְּקָרְבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ.

וְיַעֲשֶׂה עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב בְּוַדַּאי לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

אות תקנה

אָמַר לִי

וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אָדָם מְרֻקָּח.

אות תקנו

עַל מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִגָּדוֹל אֶחָד שֶׁלָּמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר

[אֵינִי זוֹכֵר אִם לָמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר דַּפִּים גְּמָרָא בְּכָל יוֹם, אוֹ אִם חָזַר מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר דַּפִּים בְּכָל יוֹם]

וְאָמַר שֶׁזֶּה מְעַט.

וְרָמַז בִּדְבָרָיו מְעַט גִּימַטְרִיָּא מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...- תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפג - הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל
...קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף שיש שאר בני אדם ביניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. והעקר...
שיחות הר"ן - אות ריז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אמר: שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר, מפסוק: "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו וכמו שכתוב: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו, המזהירים לדעת אותו יתברך...
שיחות הר"ן - אות קי
שיחות הר"ן - אות קי יש כמה שטותים ובלבולים המתדבקים ומתחברים בהמח ובפרט בלבולי האמונה ועל ידי השנה נפרדים מהמח וביותר מועיל השנה לאמונה כנזכר לעיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצז - לְשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת
...קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות שעל ידי לשון הרע שהעולם מדברים על ידי הפגם הזה, אי אפשר להצדיקים להיות ענוים כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה, נפגם הענווה, ואי אפשר להיות ענו ואפילו אם יהיה ענו הוא בלא חכמה וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום כי בודאי אין זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאלו הוא ענו כי זה ענווה פסולה ועקר הענווה כשהיא בחכמה ועל ידי פגם לשון הרע נעשה פרוד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה אי אפשר להיות...
שיחות הר"ן - אות ו
...כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז ? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי...
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1
...תפילה - חלק 1 אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה, ומיבשה לים וממדבר ישוב, ומישוב מדבר והפך את כל העולם כלו וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער -...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
...ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו...
ספר המידות - הצלחה
...כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם. ז. עסק התורה היא סגלה להצלחה. ח. מי שאינו משיר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי שהשעה מצלחת לו, לבו רם עליו גם אימתו מטלת על הבריות. יג. מי שאינו מדבר ד...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 07_11_2026 השעה 15:40:28 - wesi2