ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רלב - מדבר ממעלת ההתבודדות
עוד שמעתי מפי הנ"ל שכמה פעמים נכנס אליו ורצה לדבר עמו ולא היה יכול לפתח פיו לדבר לפניו מה שבלבו ופעם אחת היה עומד ומשמשו והיה בדעתו לדבר עמו מיד אבל לא היה יכל לפתח פיו כלל ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה, שיושיט לו מנעליו לנעלם לכבוד שבת כי היה אז אחר יציאה מהמרחץ בערב שבת ואז בעת שהושיט לו מנעליו ענה רבנו זכרונו לברכה, מעצמו ואמר לו. תרגיל עצמך לדבר לפני השם יתברך ואז תוכל אחר כך לדבר עמי גם כן אחר כך בעת שזכה לדבר עמו אז כשנכנס אליו ורצה גם כן לדבר והיה קשה עליו מאד לדבר ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר. גבור אחד חגר מתניו לכבש חומה חזקה ואחר כך כשבא אל השער היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם השער וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש ?! [והנמשל מובן] ואחר כך אמר לו: העקר הוא הדבור שעל ידי הדבור יכולין לכבש הכל ולנצח כל המלחמות ואמר: אף על פי שיכולין להתבודד במחשבה אבל העקר הוא הדבור ומבאר הנמשל ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדשה בודאי הוא שטות גדול כי הלא הוא רוצה לכבש בדבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר ועכשו כשהוא סמוך לדבר, ולכבש ולשבר חומות ולפתח שערים על ידי הדבור ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא, ימנע, חס ושלום מלדבר ?! כי הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדבורו גם ספר לי האיש הנ"ל שרבנו צוה לו שיהיה לו התבודדות שתי שעות ביום שעה אחת שילך וישתוקק ויכין עצמו לדבר, ויערך לבו לכך אחר כך ידבר שעה אחת
עוֹד שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַנַּ"ל

שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים נִכְנַס אֵלָיו וְרָצָה לְדַבֵּר עִמּוֹ וְלא הָיָה יָכוֹל לִפְתּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ

וּפַעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשׁוֹ

וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ מִיָּד

אֲבָל לא הָיָה יָכל לִפְתּחַ פִּיו כְּלָל

וְאַחַר כָּךְ צִוָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּוֹשִׁיט לוֹ מִנְעָלָיו לְנָעֳלָם לִכְבוֹד שַׁבָּת

כִּי הָיָה אָז אַחַר יְצִיאָה מֵהַמֶּרְחָץ בְּעֶרֶב שַׁבָּת

וְאָז בְּעֵת שֶׁהוֹשִׁיט לוֹ מִנְעָלָיו

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעַצְמוֹ וְאָמַר לוֹ.

תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְאָז תּוּכַל אַחַר כָּךְ לְדַבֵּר עִמִּי גַּם כֵּן

אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁזָּכָה לְדַבֵּר עִמּוֹ

אָז כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וְרָצָה גַּם כֵּן לְדַבֵּר

וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו מְאד לְדַבֵּר

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר.

גִּבּוֹר אֶחָד חָגַר מָתְנָיו לִכְבּשׁ חוֹמָה חֲזָקָה

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר

הָיָה אָרוּג עַל הַשַּׁעַר מַטְוֶה מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁסָּתַם הַשַּׁעַר

וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר מִמִּלְחַמְתּוֹ מֵחֲמַת הַסְּתִימָה שֶׁל הַקּוּרֵי עַכָּבִישׁ ?!

[וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן]

וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר

שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר יְכוֹלִין לִכְבּשׁ הַכּל וּלְנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת

וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְבּוֹדֵד בְּמַחֲשָׁבָה

אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר

וּמְבאָר הַנִּמְשָׁל מִמֵּילָא לְעִנְיַן מַה שֶּׁקָּשָׁה עַל הָאָדָם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ

וְכָל זֶה מֵחֲמַת בּוּשָׁה וּכְבֵדוּת שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה

בְּוַדַּאי הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל

כִּי הֲלא הוּא רוֹצֶה לִכְבּשׁ בְּדִּבּוּרוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לַדָּבָר, וְלִכְבּשׁ וּלְשַׁבֵּר חוֹמוֹת וְלִפְתּחַ שְׁעָרִים עַל יְדֵי הַדִּבּוּר

וּבִשְׁבִיל מְנִיעָה קַלָּה מֵחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא, יִמָּנַע, חַס וְשָׁלוֹם מִלְּדַבֵּר ?!

כִּי הֲלא הַמְּנִיעָה הַזּאת נֶחֱשֶׁבֶת לִסְתִימָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ

כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּר בְּדִבּוּרוֹ

גַּם סִפֵּר לִי הָאִישׁ הַנַּ"ל

שֶׁרַבֵּנוּ צִוָּה לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת שְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם

שָׁעָה אַחַת שֶׁיֵּלֵךְ וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיָכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר, וְיַעֲרךְ לִבּוֹ לְכָךְ

אַחַר כָּךְ יְדַבֵּר שָׁעָה אַחַת
ספר המידות - עצה
ספר המידות - עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה. ב. טוב לשאל עצה מזקנים. ג. הנותן לחברו, עצה שאינה הוגנת לו, על ידי זה נופלים לו מחשבות עבודה זרה. ד. מי שהוא בעל מחשבות רעות, אל תקח עצה ממנו. ה. על ידי שאתה נוטל עצה מהרב, על ידי זה תזכה לישועה. ו. כשאתה רואה, שרעיך אינם עוזרים לך, בידוע שאין שום עצה מועיל לך. ז. כשאתה עוזר לבני ישראל, יועיל לך עצה. ח. העצה היא מסגלת יותר בשדה. ט. ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנם. י. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאשה.
ספר המידות - עצירות
ספר המידות - עצירות א. על ידי עצירות באים הרהורי עבודה זרה. ב. לכל דבר מיתה יפתח נקביו. ג. עצירות מזיק לעינים.
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
...- שיחות השיכים להתורות אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית
בעניין מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן
...מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן להלן טיפה קטנה של ציטוטים מהספר חיי מוהר"ן - על מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן! ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו. ומי שאין לו במה לקנות וכו' ימכר כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו. ענה ואמר על שני כתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקרבים אלי ואינם מקימים את דברי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מנח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קים את דברי...
רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.
...מברסלב : breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש וכאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותאוותו עם עו
שיחות הר"ן - אות קנו
...שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין על קברי אבותם שדרכם לצעק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה. אבי, אבי, בקול מר מאד ובתו תחיה היתה עומדת אצלו אז ענה ואמר לה. האשה הזאת צועקת בכונה היטב אבי אבי אבל אביה אינו בכאן כלל ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים כי הרבה שרויים על קברם על כן טוב להודיעם כדי שהם...
ספר המידות - זכירה
...המידות - זכירה חלק א' א. מי שמביש פני חברו, נעשה שכחן. ב. על ידי דאגה בא שכחה. ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה. ד. על ידי צער בא שכחה. ה. כשתציר לפניך צורת אביך ואמך, תבוא לזכירה. ו. על ידי מצות מעשיות האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה. ז. על ידי ניאוף מאבד הזכרון. ח. על ידי כזבים בא שכחה. ט. מי שאין לו זכרון, יחזיר את בני אדם בתשובה. י. מי שאין לו זכרון, בידוע שלא תקן חטאות נעורים. יא. מי שהוא שכחן, יתן צדקה. יב. מי שאין לו זכרון, יקדש את עצמו בקדשה גדולה. יג. על ידי שפלות תזכה לזכרון. יד. על...
אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני
...פירוש סותר אחד את השני כאן כתב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=312 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא'...
חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?
...נתקלתי כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין הנ"ל עולה בקנה אחד עם העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2051 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 07:48:32 - wesi2