שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל...כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה "והמסכה צרה כהתכנס" גם על ידי עבודת אלילים, נמנע המ

חיי מוהר"ן - ג - שיחות השיכים להתורות אות ג קדם שאמר התורה משפטים אמונה בסימן ז', שמעתי ממנו זכרונו לברכה, התורה צהר תעשה לתבה בסימן קי"ב, וכתבתי מה ששמעתי כפי מה שנדפס בסימן הנ"ל. אך אחר כך אמר התורה...צהר הנ"ל, והתורה תהמת יכסימו נאמרה בשבת שירה תקס"ג בדרך, ואחר כך התחיל לומר התורה משפטים הנ"ל, ואמרה פסקא פסקא. ובאותה העת ספר שהיה אצלו הבעל שם טוב זכרונו לברכה ואמר לו כשפוגמין בארץ ישראל נופלין בגלות, וסימן, משם רועה אבן ישראל. ושאל אותנו לומר לו פרוש על אותו המראה ולא ידענו להשיבו דבר. אחר כך הראיתי לו התור

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צד - ענין שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה שמעתי מפיו הקדוש שהיה כתוב אצלו תורה על ענין ראש השנה שצריכין לנסע לצדיקים על ראש השנה והיה מבאר שם מענין שלשה ראשים שמתקבצין בראש השנה כשזוכין אז להיות אצל הצדיק כי הצדיק הוא בחינת ראש, כי הוא ראש בני ישראל וראש השנה הוא גם כן בחינת ראש, כי הוא ראש השנה וכל אחד בא עם מחו ודעתו להצדיק ומקשר דעתו ומחו שבראשו שזהו גם כן בחינת ראש להצדיק שהוא ראש בני ישראל בראש השנה נמצא שנתקבצו שלשה ראשים יחד והיה לו בזה תורה שלמה, ולא זכיתי לקבלה

שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו...שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך דהינו שיש לי יראת שמים ואיני נופל מ

שיחות הר"ן - אות מח ספר הרבה מענין גודל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו...אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו' ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן היה כמה פעמים ביום אחד וכבר שמענו ממנו כמה פעמים שהיה לו כמה התחלות שבכל פעם התחיל מחדש לעבד את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום שנפל חס ושלום עם כל ז

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות [גדל אזהרה זאת לשמר את הבגדים מכתמים עין לעיל בסימן כ"ט]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא...דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'פעמים ביטולה של תו

שיחות הר"ן - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה...כמו למשל כשאחד אומר פשט או חלוק גדול מאד ומחמת זה אין יכולין לקבל ממנו מחמת גדלו כי חצי פשט אי אפשר לקבל כי אם כלה אבל כשמחלקין הפשט והחלוק לחלקים וענינים אזי יכולין להבין כל ענין וענין בפני עצמו כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונ

אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד...הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים האלו אינם סותרים? ז"א איך הגעת למסקנה שהעיניים של השכל שלנו מוגבל