ברוך הבא לאתר: ברסלב, ספרי רבי נחמן מברסלב, ספרי ברסלב.
> לאתר מטרה אחת בלבד:
לגלות בעולם את הדעת האמיתית שיתגלה לעתיד לבוא, שידעו כולם שאין שום רע בעולם, רק הכל טוב והכל אחד תמיד.
כמובא: (ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים) "כִּי לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד" וגם (ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת) "וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב".
> תכני האתר ניתנים להפצה - בתנאי שתמיד יצורף קישור לדף התוכן המקורי.
> אם אתה מנהל אתר / בלוג - לחץ כאן למידע נוסף.
ספרי רבי נחמן מברסלב!שים לב:
לחיצה על ה 💎
הזה / או זה שנמצא ליד שם הספר (גם בתפריט הצדדי) / או ליד כותרת מאמר (בדף מאמר),
מעבירה אותך למאמר "אקראי" מאותו הספר ... נסה ותראה ...
💎ליקוטי מוהר"ן ח"א
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק אפילו הרחוקים מן הצדיק הם מקבלין חיות והארה מן הצדיק על ידי שמכסה עליהם כמו האילן, שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן ויש עשבים שרחוקים מן האילן ונדמה שאין מקבלין חיות מהאילן ובאמת גם הם מקבלין חיות ממנו כי האילן מגן עליהם ומצילן מן השמש כן יש אצל הצדיק בחינת עלין וענפים וכו' כמו שמבאר במקום אחר [בסימן ס"ו אות א]. ואפילו הרחוקים מקבלין חיות ממנו על ידי שמכסה עליהם כמו האילן כנ"ל.
שיחות הר"ן - אות רפד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לענין בני הנעורים הכשרים והמתפללים בכונה ובהתלהבות ויש בני אדם המבלבלים אותם ועושים להם יסורים וכשאלו המתפללים מתחילים להקפיד ולהתקוטט עמהם עם אלו המצערים...מתפללים בכונה גדולה באמת לאמתו ואתם טרודים וקשורים בתפילתכם בכונה באמת מדוע אתם שומעים הבלבולים ? כי מחמת גדל כונת התפילה ראוי לכם לבלי לשמע שום בלבול כלל אמר רבנו זכרונו לברכה, שהאמת אינו כן כי באמת אפילו צדיק גדול אמתי מגדולי המפרסמים באמת המתפללים בכח ובדבקות גדול אף על פי כן אם יבוא אדם וישחק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו...כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק כשמתחיל לילך, עדין צריך סעד לתמכו
שיחות הר"ן - אות קכה בחג הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל ולא היה...עד ערב סוכות שעשה השם יתברך נסים וסיבב סיבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד וגם לקהלת בראסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו, זכר צדיק לברכה והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה ואמר להביא לו כלי זמר מגדל השמחה ושלשה ימים רצופים היה לו חיות גדול מן...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה...וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים מוליד אוירים...
שבחי הר"ן - אות יג והיה עושה כל מיני עבודות פשוטות של עבודת השם בלי שום חכמות והכל בהצנע גדול ותכף כשיצא לחוץ היה עושה בכונה כל מיני מעשה נערות כל מיני שחוק וקפיצות ושאר ענינים כאלו עד שלא היה יכול לבוא...בימי ילדותו היה נוהג שהיה לוקח איזה גדולים והחליפם על טפלים ונכנס לבית הכנסת בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך פרוטה אחת לתוך המתן בסתר וח
חיי מוהר"ן - תקצד - עבודת השם אות תקצד לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי כי נסעתי אז כמה פעמים...אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום ואמר לי שלום עליכם, [סע בריא] וחיך קצת. אחר כך נשאר יושב במקום שישב שם סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה ואמר יהיה נעשה עמך וכו'. ורמז לי שא
שיחות הר"ן - אות רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחד אמר: צמאון הוא תאוה גדולה ולפי הבנתי כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים...שעקר תענוג הגדול הוא על ידי הצמאון כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי הדא הוא דכתיב: "ארבע מאות שקל כסף" וכו' כמבאר בזוהר הקד
סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות ה' יתברך יכבוש המלחמה רק עם האנשים הפשוטים האומרי תהלים בפשיטות ותמימות ולא עם ההולכים בחכמות. וספר לזה משל ממלך אחד שהלך לצוד חיות והיה לבוש כאיש פשוט, כדי...נח יותר לצוד באמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל השרי מלוכה נתפזרו כלם מחמת המטר וכו' והמלך היה בסכנה גדולה וחפש מקום להסתר בו עד שמצא בית כפרי אחד והכניסו הכפרי לביתו בכבוד והלבישו מלבושים חמים ונתן לו אוכל כפרי ופשוט והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו שמעולם לא טעם טעם ערב כזה כי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צריך דוקא ודוי דברים דע כי צריך דוקא ודוי דברים, כי צריך לפרט את החטא וצריך להתודות בדבורים בכל פעם על כל מה שעשה ויש לזה מניעות רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו...הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת: "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר השמחה שיעבר בכל השמחה הינו בכל הקומה שיש...