ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה
דע שיש אמצעי והיא השכינה שהוא אמצעי בין בני אדם ובין השם יתברך כביכול וידוע שיש חלוק בין למוד התורות שלא כל אדם ואדם לומד בבחינה אחת ומי שזוכה ללמד להשכינה, שלמודו עולה להשכינה אזי השכינה, מקבלת הלמוד התורה ומעלה להשם יתברך ונמשך מזה שפע הינו שפע רוחניות ושפע גשמיות כי בהתורה יש אש ומים וכשהשכינה שהיא בחינת אמצעי מקבלת התורה אזי עולה כח האש למעלה ונמשך ממנו שפע למעלה, לכל העולמות ולכל המלאכים ושרפים וכו' וזה הוא שפע רוחניות וכח המים נעשה מזה שפע גשמיות, ויורד לזה העולם וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה, הינו "ארך ימים בימינה ובשמאלה עשר וכבוד" (משלי ג) כי ארך ימים הוא לעולם שכלו ארך כמו שאמרו רבותינו, זכרונו לברכה (קדושין ל"ט:) והוא בחינת שפע רוחניות שהיא בחינת ימין שזאת השפע היא לעולם שכלו ארך, שהם עולמות העליונים ועשר וכבוד שהוא שפע גשמיות היא בחינת שמאל אך לא כל אדם זוכה לזה שיהיה למודו עולה להשכינה כי לזה צריך שיהיה אדם יקר ושיהיה למודו רק להשכינה, הינו לאוקמא שכינתא מעפרא ולא כל אדם זוכה ללמוד זה ואף אם לומד ביראת שמים וגם אם אומר שלמודו לאוקמא שכינתא מעפרא עם כל זה מי יודע אם ראוי לכך שיהיה למודו להשכינה וכשאין למודו עולה להשכינה אזי כשהתורה יוצאת ואי אפשר לה לעלות אל מקום מכונה וטבעה הוא להגביה את עצמה ולעלות ובתוך כך נעשה לילה ואזי יוצאין כל גרדיני נימוסין וכו' המבארים בזוהר הקדוש (מקץ דף ר"ג:) והם מכים עליה, ונופלת למטה, ומתפזרת למטה לכל העולם וכל בני עולם שואבים מהאויר וכלם שואבים מזאת התורה שנתפזרה למטה באויר, בהקיץ או בשנה ולפי מהות האדם שמגיע לו מהתורה הזאת כן נעשה ממנה כי אדם כשר וירא שמים אפילו מקטני הערך או אדם גדול וצדיק כשמקבלין מהתורות אלו שנתפזרו אזי נעשה אצלו מזה ט"ל תורה (הקדמת התקונים ובתקונים מז"ח ובילקוט ישעיה כ"ו) ומגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק להתורה והכל לפי מדרגת המקבל לקצת נעשים מאלו התורות חדושין דאוריתא כי כשמקבל מכמה תורות של כמה בני אדם נעשה אצלו צרופין חדשים, ויוכל להשיג השגות מזה וחדושין דאוריתא ולקטנים שאינם יכולים להשיג ולחדש, מגיע להם מזה התעוררות חדש וחשק נמרץ להתורה שהוא גם כן בחינת חדושין שנתחדש החשק וההתעוררות אצלו וזה כשמגיע לבני אדם כשרים והגונים אך כשמגיע לבני אדם שאינם כשרים אזי נעשה הפך מזה, שנעשה אצלו מאלו התורות ל"ט מלאכות שמגיע לו אדרבא חשק נמרץ והתעוררות חדש ליגיעות וטרחות ועבודת העולם הזה שהוא ההפך ממש מט"ל תורה הינו ל"ט מלאכות שהוא בחינת (בראשית ג) : "בזעת אפך תאכל לחם" וזה הוא בחינת ימין ושמאל שיש בהתורה כנ"ל הינו כשמגיע לאדם כשר נעשה מזה טל תורה כנ"ל, הינו בחינת ימין ולהפך נעשה ל"ט מלאכות זה הוא בחינת שמאל כי בלמוד התורה העולה להשכינה נעשה מהימין ושמאל מאש ומים שפע רוחניות ושפע גשמיות ובזה הלמוד שאינו יכול לעלות אל השכינה כנ"ל ונתפזר באויר כנ"ל נעשה מהימין ושמאל מהאש וממים טל, או ל"ט מלאכות לפי מהות המקבלים, כנ"ל. ודבר זה הוא מבאר בגשמיות ממש כי כשהאדם לומד יוצאים הבלים ואדים מפיו ואפילו אם לפעמים אינו מוציא דבור מפיו על כל זה בשעה שיושב על הספר ומעין יוצאים הבלים ואדים ממנו ויש בהם חמימות ולחות כידוע בטבע ואלו ההבלים והאדים שיוצאים הם בחינת אש ומים וכשאינם יכולים לעלות אל המקום הצריך להם ואזי בלילה מכה עליהם הנ"ל, הינו בחינת הגרדיני נימוסין וכו' שיוצאין בלילה כנ"ל ונתפזרים באויר, ובני אדם שואבין מהאויר ואזי שואב כל אחד מכחות התורות האלו שנתפזרו באויר וכן באמת טל בגשמיות יש בו גם כן שני כחות טוב ורע להמית ולהחיות ונעשה גם כן מהאדים העולים מן הארץ ובלילה יש קרירות ומכה עליהם הרוח קר מלמעלה ונופלים למטה, ונעשה מהם טל והוא חיות כל העשבים ובהמות האוכלות ממנו, נעשים שמנים ויש מינים שמזיק להם מאד הטל וגם לבני אדם האוכלים מהטל מזיק להם ומגיע מזה דבר ומיני חלאים, חס ושלום נמצא שיש בהטל שני כחות, להמית ולהחיות כנ"ל כן נעשה מהתורות הנ"ל על ידי בחינות הנ"ל, שהם ממש בבחינת הטל הגשמי, נעשה מזה ט"ל [אחר שאמר תורה הזאת, ענה ואמר אבל לא מצאתי מקרא או איזהו מאמר רבותינו, זכרונם לברכה למצא בו דברים אלה אפשר ימצא אחד שיוכל למצא דברים אלה באיזה מקרא או מאמר רבותינו, זכרונם לברכה והזכיר אז מה שאמר רבי יהושע (סוטה כ"ז) : 'מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחד וכו' שאין לו מקרא מן התורה, והלא רבי עקיבא תלמידך מוצא לו מקרא מן התורה']
דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי

וְהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל

וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין לִמּוּד הַתּוֹרוֹת

שֶׁלּא כָּל אָדָם וְאָדָם לוֹמֵד בִּבְחִינָה אַחַת

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה

אֲזַי הַשְּׁכִינָה, מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְנִמְשָׁך מִזֶּה שֶׁפַע

הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת

כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ אֵשׁ וּמַיִם

וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶמְצָעִי מְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה

אֲזַי עוֹלֶה כּחַ הָאֵשׁ לְמַעְלָה

וְנִמְשָׁך מִמֶּנּוּ שֶׁפַע לְמַעְלָה, לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ'

וְזֶה הוּא שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת

וְכחַ הַמַּיִם נַעֲשֶׂה מִזֶּה שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, וְיּוֹרֵד לְזֶה הָעוֹלָם

וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ "ארֶך יָמִים בִּימִינָהּ וּבִשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"

כִּי ארֶך יָמִים הוּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת יָמִין

שֶׁזּאת הַשֶּׁפַע הִיא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך, שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים

וְעשֶׁר וְכָבוֹד שֶׁהוּא שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת הִיא בְּחִינַת שְׂמאל

אַך לא כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה

כִּי לָזֶה צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה אָדָם יָקָר וְשֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ רַק לְהַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא

וְלא כָּל אָדָם זוֹכֶה לְלִמּוּד זֶה

וְאַף אִם לוֹמֵד בְּיִרְאַת שָׁמַיִם

וְגַם אִם אוֹמֵר שֶׁלִּמּוּדוֹ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא

עִם כָּל זֶה מִי יוֹדֵעַ אִם רָאוּי לְכָך שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ לְהַשְּׁכִינָה

וּכְשֶׁאֵין לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה

אֲזַי כְּשֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲלוֹת אֶל מְקוֹם מְכוֹנָהּ

וְטִבְעָהּ הוּא לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמָהּ וְלַעֲלוֹת

וּבְתוֹך כָּך נַעֲשֶׂה לַיְלָה

וַאֲזַי יוֹצְאִין כָּל גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ' הַמְבאָרִים בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

וְהֵם מַכִּים עָלֶיהָ, וְנוֹפֶלֶת לְמַטָּה, וּמִתְפַּזֶּרֶת לְמַטָּה לְכָל הָעוֹלָם

וְכָל בְּנֵי עוֹלָם שׁוֹאֲבִים מֵהָאֲוִיר

וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִים מִזּאת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְפַּזְּרָה לְמַטָּה בָּאֲוִיר, בְּהָקִיץ אוֹ בְּשֵׁנָה

וּלְפִי מַהוּת הָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מֵהַתּוֹרָה הַזּאת כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה

כִּי אָדָם כָּשֵׁר וִירֵא שָׁמַיִם אֲפִילּוּ מִקְּטַנֵּי הָעֵרֶך

אוֹ אָדָם גָּדוֹל וְצַדִּיק כְּשֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ

אֲזַי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִזֶּה טַ"ל תּוֹרָה (הַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים וּבַתִּקּוּנִים מז"ח וּבְיַלְקוּט יְשַׁעְיָה כ"ו)

וּמַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק לְהַתּוֹרָה

וְהַכּל לְפִי מַדְרֵגַת הַמְקַבֵּל

לִקְצָת נַעֲשִׂים מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא

כִּי כְּשֶׁמְּקַבֵּל מִכַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם

נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ צֵרוּפִין חֲדָשִׁים, וְיוּכַל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת מִזֶּה וְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא

וְלִקְטַנִּים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וּלְחַדֵּשׁ, מַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק נִמְרָץ לְהַתּוֹרָה

שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חִדּוּשִׁין

שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַחֵשֶׁק וְהַהִתְעוֹרְרוּת אֶצְלוֹ

וְזֶה כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים

אַך כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים

אֲזַי נַעֲשֶׂה הֶפֶך מִזֶּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת ל"ט מְלָאכוֹת

שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אַדְּרַבָּא חֵשֶׁק נִמְרָץ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וַעֲבוֹדַת הָעוֹלָם הַזֶּה

שֶׁהוּא הַהֶפֶך מַמָּשׁ מִטַּ"ל תּוֹרָה

הַיְנוּ ל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת: "בְּזֵעַת אַפֶּך תּאכַל לֶחֶם"

וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

הַיְנוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם כָּשֵׁר נַעֲשֶׂה מִזֶּה טַל תּוֹרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יָמִין

וּלְהֵפֶך נַעֲשֶׂה ל"ט מְלָאכוֹת זֶה הוּא בְּחִינַת שְׂמאל

כִּי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הָעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמאל מֵאֵשׁ וּמַיִם

שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת

וּבְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל וְנִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר כַּנַּ"ל

נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמאל מֵהָאֵשׁ וּמִמַּיִם טַל, אוֹ ל"ט מְלָאכוֹת

לְפִי מַהוּת הַמְקַבְּלִים, כַּנַּ"ל.

וְדָבָר זֶה הוּא מְבאָר בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ

כִּי כְּשֶׁהָאָדָם לוֹמֵד יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִפִּיו

וַאֲפִילּוּ אִם לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו

עַל כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַסֵּפֶר וּמְעַיֵּן

יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִמֶּנּוּ

וְיֵשׁ בָּהֶם חֲמִימוּת וְלַחוּת כַּיָּדוּעַ בַּטֶּבַע

וְאֵלּוּ הַהֲבָלִים וְהָאֵדִים שֶׁיּוֹצְאִים הֵם בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם

וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת אֶל הַמָּקוֹם הַצָּרִיך לָהֶם

וַאֲזַי בַּלַּיְלָה מַכֶּה עֲלֵיהֶם הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ' שֶׁיּוֹצְאִין בַּלַּיְלָה כַּנַּ"ל

וְנִתְפַּזְּרִים בָּאֲוִיר, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹאֲבִין מֵהָאֲוִיר

וַאֲזַי שׁוֹאֵב כָּל אֶחָד מִכּחוֹת הַתּוֹרוֹת הָאֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בָּאֲוִיר

וְכֵן בֶּאֱמֶת טַל בְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן שְׁנֵי כּחוֹת טוֹב וָרַע לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת

וְנַעֲשֶׂה גַּם כֵּן מֵהָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ

וּבַלַּיְלָה יֵשׁ קְרִירוּת

וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ קַר מִלְּמַעְלָה וְנוֹפְלִים לְמַטָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם טַל

וְהוּא חִיּוּת כָּל הָעֲשָׂבִים

וּבְהֵמוֹת הָאוֹכְלוֹת מִמֶּנּוּ, נַעֲשִׂים שְׁמֵנִים

וְיֵשׁ מִינִים שֶׁמַּזִּיק לָהֶם מְאד הַטַּל

וְגַם לִבְנֵי אָדָם הָאוֹכְלִים מֵהַטַּל מַזִּיק לָהֶם

וּמַגִּיעַ מִזֶּה דֶּבֶר וּמִינֵי חֳלָאִים, חַס וְשָׁלוֹם

נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּל שְׁנֵי כּחוֹת, לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כַּנַּ"ל

כֵּן נַעֲשֶׂה מֵהַתּוֹרוֹת הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת הַטַּל הַגַּשְׁמִי, נַעֲשֶׂה מִזֶּה ט"ל

[אַחַר שֶׁאָמַר תּוֹרָה הַזּאת, עָנָה וְאָמַר

אֲבָל לא מָצָאתִי מִקְרָא אוֹ אֵיזֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִמְצא בּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה

אֶפְשָׁר יִמָּצֵא אֶחָד שֶׁיּוּכַל לִמְצא דְּבָרִים אֵלֶּה בְּאֵיזֶה מִקְרָא אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 'מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיך רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר עָתִיד דּוֹר אֶחָד וְכוּ' שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה, וַהֲלא רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידְך מוֹצֵא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה']
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...- סו - שיחות השיך לספורי מעשיות אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול...
ספר המידות - שמחה
...בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל לו איזה עצה על עברה. ז. על ידי עצות טובות שתתן, תזכה לשמחה. ח. על ידי הרקודין והתנועות שאתה עושה בגוף, נתעורר לך שמחה. ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק. י. על ידי יראה בא התלהבות. יא. מי שמבזה בעיני עצמו,...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמד - מִי שֶׁהוּא מְערָב בֵּין הָעַכּוּ"ם
...מוהר"ן ח"א - תורה רמד - מי שהוא מערב בין העכו"ם מי שהוא מערב בין העכו"ם דהינו שיש לו עסקים ומשא ומתן עמהם צריך לשמר עצמו מאד מאד שלא יזיק לו כי בקל יוכל להתפס ברשתם, חס ושלום לחלק עצמו ממדרגת יהדותו שיש לו כי לא די להאדם שהוא בעולם הזה השפל אשר מלאכים אין להם כח לעמד בזה העולם כמו שמצינו שפעם אחת באו מלאכים בזה העולם ונלכדו מאד אבל באמת ישראל יש להם כח יותר ממלאכים והם יכולין לעמד בזה העולם ולהתגבר על העולם הזה ולהדבק בהבורא יתברך שמו אבל להיות גם כן מערב עם העכו"ם זה קשה מאד על כן צריך לשמר עצמו...
שיחות הר"ן - אות קט
שיחות הר"ן - אות קט רבי שמעון בן יוחאי קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך
שיחות הר"ן - אות נב
...- אות נב מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך כי מלא כל הארץ כבודו ואפילו מספורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו" שאפילו בספורי הגויים צועק כבוד השם יתברך כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחבה גדולה וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרצה בפיו זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה...
סיפורי מעשיות - מעשה ד - מעשה ממלך שגזר שמד
...- מעשה ד - ממלך שגזר שמד פעם אחת היה מלך וגזר על המדינה גרוש בגזרות שמד שמי שירצה לשאר במדינה ימיר דתו ואם לאו יהיה נתגרש מהמדינה והיו קצת מהם שהפקירו כל רכושם ועשירות שלהם ויצאו משם בדלות כדי לשאר באמונה שיהיו ישראלים וקצת מהם חסו על רכושם ועשירותם ונשארו שם והיו אנוסים בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים [לנהג כמו יהודים] ומת המלך, ונעשה בנו מלך והתחיל לנהג המדינה ביד רמה וכבש כמה מדינות והיה חכם גדול ומחמת שהיה מחזיק בתקף ידו את השרי מלוכה, יעצו עליו ונתקשרו לפל עליו ולהכרית אותו...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...ימוש ספר התורה הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:02 - wesi2