ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" (דברים כ"ד) דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם (חיי שרה דף קכד:), שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש וכן כיוצא בזה ודע, שהמניעות שיש לכל אחד לעבודת הבורא יתברך שמו כגון לנסע להצדיק האמת וכיוצא ולכל אחד ואחד נדמה לו שהמניעות שלו גדולים יותר משל חברו וקשה לעמד בהם דע שלכל אחד אין לו מניעות רק כפי כחו כפי מה שיכול לשאת ולעמד בהם אם ירצה ובאמת אין שום מניעה כי גם בהמניעה בעצמה מלבש שם השם יתברך וכמבאר במקום אחר [בלקוטי א' סימן קטו] והמניעה הגדולה שבכל המניעות היא מניעת המח דהינו מה שמחו ולבו חלוקים מהשם יתברך או מהצדיק כי אפילו כשמשבר המניעות שיש לו לנסע להצדיק האמת ובא לשם עם כל זה כשמחו חלוק וקשה לו קשיות על הצדיק ויש לו עקמומיות בלבו על הצדיק זאת המניעה מונע אותו יותר מכל המניעות וכן בתפילה שבתחלה יש לו כמה מניעות על התפילה ואחר כך כשעובר עליהם ובא להתפלל כשלבו עקם ופתלתל מהשם יתברך, זאת המניעה גדולה מכלם כנ"ל הינו בחינת (תהלים ל"ח) : "לבי סחרחר" תרגום 'סביב' 'סחור סחור' דהינו שלבו מסבב ומקף ומעקם בעקמומיות וקשיות וכפירות על השם יתברך שזה בחינת (שמות א) : "וימררו את חייהם בעבדה קשה" וכו' ואיתא בתקונים (תקון יג דף כח. ) בקשיא וכו' הינו הקשיות שבלבו שהם המניעה הגדולה מכלם ואזי צריך לצעק לאביו שבשמים בקול חזק מעמקי הלב ואזי השם יתברך שומע קולו ופונה לצעקתו ויכול להיות שמזה בעצמו יפל ויתבטל לגמרי כל הקשיות והמניעות הנ"ל ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו, שזה ישועתו קשיא ראשי תבות: "שמע יי קולי אקרא" (תהלים כ"ז) שצריך רק לקרות לה', כשמתגבר עליו הקשיא והכפירה כנ"ל ומעין זה מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק וקדוש לברכה משל, שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד וסבב באחיזת עינים כמה וכמה חומות סביב האוצר וכשבאו בני אדם לאלו החומות, נדמה להם שהם חומות ממש וקשה לשברם וקצתם חזרו תכף וקצתם שברו חומה אחת ובאו אל השניה ולא יכלו לשברה וקצתם שברו יותר ולא יכלו לשבר הנשארים עד שבא הבן מלך אמר: אני יודע, שכל החומות הם רק באחיזת עינים ובאמת אין שום חומה כלל והלך לבטח עד שעבר על כלם ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו גבורה של הגבורים, הוא רק מחזק ואמץ הלב שיש לו לב חזק ביותר לרוץ בקשרי המלחמה כמובא בספרים [עי' לקו"א סי' רמ"ט ולעיל בסי' מ"ג]
מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה

כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ

"כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ"

דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת וְסַכָּנוֹת קדֶם שֶׁמַּרְוִיחַ הַמָּמוֹן

וְאַחַר כָּך נוֹטֵל הַמָּמוֹן וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ

וְכֵן בִּתְפִילָּה

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת, "כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ'

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

כִּי צָרִיך יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה

עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים

וְתַחְבּוּלוֹת לָנוּס וְלִבְרחַ מֵהֶם

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: 'כִּי עָלֶיך הרַגְנוּ' וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם

נִמְצָא שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

וְדַע, שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך שְׁמוֹ

כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא

וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁלּוֹ גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ

וְקָשֶׁה לַעֲמד בָּהֶם

דַּע שֶׁלְּכָל אֶחָד אֵין לוֹ מְנִיעוֹת רַק כְּפִי כּחוֹ

כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לָשֵׂאת וְלַעֲמד בָּהֶם אִם יִרְצֶה

וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה

כִּי גַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

[בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן קטו]

וְהַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הִיא מְנִיעַת הַמּחַ

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמּחוֹ וְלִבּוֹ חֲלוּקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אוֹ מֵהַצַּדִּיק

כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבָא לְשָׁם

עִם כָּל זֶה כְּשֶׁמּחוֹ חָלוּק וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק

וְיֵשׁ לוֹ עַקְמוּמִיּוּת בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיק

זאת הַמְּנִיעָה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמְּנִיעוֹת

וְכֵן בִּתְפִילָּה

שֶׁבִּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִילָּה

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל

כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקם וּפְתַלְתּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל

הַיְנוּ בְּחִינַת: "לִבִּי סְחַרְחַר" תַּרְגּוּם 'סָבִיב' 'סְחוֹר סְחוֹר'

דְּהַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ מְסֻבָּב וּמֻקָּף וּמְעֻקָּם

בְּעַקְמוּמִיּוּת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבדָה קָשָׁה" וְכוּ'

וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים בְּקֻשְׁיָא וְכוּ'

הַיְנוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ

שֶׁהֵם הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּם

וַאֲזַי צָרִיך לִצְעק לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּקוֹל חָזָק מֵעִמְקֵי הַלֵּב

וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּפוֹנֶה לְצַעֲקָתוֹ

וְיָכוֹל לִהְיוֹת

שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִפּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הַנַּ"ל

וְעַל כָּל פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ

קֻשְׁיָא רָאשֵׁי תֵבוֹת: "שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא"

שֶׁצָּרִיך רַק לִקְרוֹת לַה', כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַקֻּשְׁיָא וְהַכְּפִירָה כַּנַּ"ל

וּמֵעֵין זֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה

מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶך אֶחָד הִנִּיחַ אוֹצָר גָּדוֹל בְּמָקוֹם אֶחָד

וְסִבֵּב בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמָּה וְכַמָּה חוֹמוֹת סְבִיב הָאוֹצָר

וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם לְאֵלּוּ הַחוֹמוֹת, נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹמוֹת מַמָּשׁ

וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָם

וּקְצָתָם חָזְרוּ תֵּכֶף

וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ חוֹמָה אַחַת וּבָאוּ אֶל הַשְּׁנִיָּה וְלא יָכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ

וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ יוֹתֵר וְלא יָכְלוּ לִשְׁבּר הַנִּשְׁאָרִים

עַד שֶׁבָּא הַבֶּן מֶלֶך

אָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹמוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם

וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חוֹמָה כְּלָל

וְהָלַך לָבֶטַח עַד שֶׁעָבַר עַל כֻּלָּם

וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו

עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים

שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם

שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם

וְהָעִקָּר לֵב חָזָק וְאַמִּיץ

וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה

וּבִפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן

אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא

הֵם כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְגַם אֲפִילּוּ גְבוּרָה שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, הוּא רַק מֵחֹזֶק וְאמֶץ הַלֵּב

שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב חָזָק בְּיוֹתֵר לָרוּץ בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה

כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים

[עי' לקו"א סי' רמ"ט ולעיל בסי' מ"ג]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
...וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד...
ספר המידות - קליפה
...א'ת'ה' מכניעים את הקליפות. ב. שמירה ליולדת, שתכתב על קלף פסוק: "ה' רמה ידך בל יחזיון". ג. בחרבות קליפות שכיחים. ד. הנר מכניע שליטת הקליפות. ה. מזלו של אדם שומר את האדם מלהיות נזוק. ו. השבעה קולות שאמר דוד על המים, בדבורן מכניעין הרוח רעה. ז. מזיקין מצויים בבורות כמו שמצויין בשדות. ח. מקום שאין בני אדם מצויין, שכיחים שם שדים אפילו ביום, אבל בעיר אפילו בלילה לא חישינן. ט. לצד צפון השדים נגלים לבני אדם מאד. י. סגלה להבריח רוח הטומאה, לקרות פרשת נח. יא. כשמדבר עם רשע, על ידי הבל פיו נתגשם. חלק שני א...
ספר המידות - אמת
...א. מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמר את עצמו מלומר שקר אפלו בטעות. ב. מתר לשנות בדבר השלום. ג. כת שקרים אינם מקבלים פני השכינה. ד. שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי. ה. כל המוסיף גורע. ו. על ידי שקר באים הרהורי עבודה זרה. ז. על ידי אמת לא ימות קדם זמנו הקצוב. ח. מרוח פיו של השקרן נעשה היצר הרע, וכשיבוא משיח אז לא יהיה שקר, ובשביל זה לא יהיה יצר הרע בעולם. ט. מי שהוא איש אמת, אזי הוא מכיר באחר, אם אחר דובר שקר אם לאו. י. הסימן של...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך כשאדם נכנס...
ספר המידות - הוראה
...הוראות שהוא נכנע לפני גדולים ממנו, על ידי זה הקדוש ברוך הוא שומרו, שלא יכשל בדבר הוראה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. כשארע לאדם טרפה בביתו על ידי תערבת אסור בהתר, ואין בהתר לבטל את האסור, זה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד וזווג עליון, כי היחוד והזווג הוא בחינת ביטול האסור בהתר בבחינת: "מוציא אסירים בכושרות". ד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בנים בעלי הוראה. ה. מי שמחמיר לאחרים ומקל לעצמו ואומר על מה שלא שמע ששמע, על ידי זה אינו זוכה לראות ביפי המלך, כי הקלפה של אדום שהוא יראה רעה, מחשיך...
חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
...איך אפשר שלא יחלקו עלי מאחר שאני הולך בדרך חדש שעדין לא הלך אדם בו מעולם וכו' [וגם הבעל שם טוב לא, ושום בריאה, לא מזמן קבלת התורה]. אף על פי שהוא דרך ישן מאד אף על פי כן הוא חדש לגמרי אות שצג אמר אפילו אם היה וכו' [הבעל שם טוב והאריז"ל] בעולם לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים שש
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
...- תורה מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר...
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
...קיב - צהר תעשה לתבה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה פרש רש"י: צהר יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון הנה ידוע כי "סביב רשעים יתהלכון" כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה כי את זה לעמת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום והם מסבבין אותו מכל צד וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה' קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה' כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו כנ"ל ומחמת שאי אפשר לו להוציא דבור לפני אלהים בדחילו ורחימו...
שיחות הר"ן - אות קפט - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו פעם אחת היה נכדו זכרונו לברכה, מטל על ערש מחלי הפאקין [אבעבועות שחורות] רחמנא לצלן והיה קובל לפני מאד שיש לו צער גדול מזה מאד וספר לי אז ואמר שיש דרכי ה' שאי אפשר להבינם כי איתא שאצל האר"י זכרונו לברכה, נסתלק בן אחד ואמר, שנסתלק בשביל הסוד שגלה לתלמידו רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה והלא באמת האר"י היה מכרח לגלות לו כי רבי חיים ויטאל הפציר בו מאד וכשהפציר בו היה מכרח לגלות לו כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה נמצא שהיה מכרח מן השמים לגלות לו הסוד ואף על...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 28_11_2025 השעה 02:27:37 - wesi2