ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם
ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת על ידי זה מקבלת אור מהשמש ומתנוצץ ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר (לעיל בסי' ו' אות ה) ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה כן מחיב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב הינו שיקבל פני הרב לתוכו, שיתראה בתוכו פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד נגד כל דבר עב וחשוך ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את עצמו בו יודע שהוא בבחינת אנפין חשוכין, שהוא בחינת המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר (לעיל בסימן כ"ג עין שם) וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל אחד שיצא מתאוות ממון יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר (שם) וזה שכתוב (דברים ה) : פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו פנים דקדשה כנ"ל אך מי שהוא עזות פנים, אין לו פנים דקדשה ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (נדרים כ) : "כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני"
עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם

כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כְּלָל

רַק הִיא מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא כְּמַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת

עַל יְדֵי זֶה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ

וּמִתְנוֹצֵץ מִמֶּנָּה אוֹר לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ

אַך אִם הָיָה גִּשְׁמָהּ עָב וְחָשׁוּך בִּלְתִּי מְלֻטֶּשֶׁת

לא הָיְתָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּלָל

וְכֵן הַתַּלְמִיד וְהָרַב, הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְאִם הַתַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת

אֲזַי יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי הָרַב

וַאֲזַי רָאוּי שֶׁהָרַב, יִתְרָאֶה עַצְמוֹ בְּתוֹך פְּנֵי הַתַּלְמִיד הַמְקַבֵּל פָּנָיו

כְּמוֹ בְּכָל מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד כְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך הַמַּרְאָה

כֵּן מְחֻיָּב גַּם כֵּן כָּאן שֶׁהַתַּלְמִיד יְקַבֵּל פְּנֵי הָרַב

הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל פְּנֵי הָרַב לְתוֹכוֹ, שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב

קַבָּלַת פָּנִים, הַיְנוּ קַבָּלַת פָּנִים מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם יֵשׁ לְהַתַּלְמִיד פָּנִים, הַיְנוּ אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת כַּנַּ"ל

אַך אִם אֵין לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין

אֲזַי אֵין יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, כַּנַּ"ל לְעִנְיַן חַמָּה וּלְבָנָה

וּבְוַדַּאי אֵין מִתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב

כְּמוֹ הָעוֹמֵד נֶגֶד כָּל דָּבָר עָב וְחָשׁוּך

וְעַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לָדַעַת, אִם הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַות מָמוֹן

כִּי אִם אֵין רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ

יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַות מָמוֹן כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְכֵן כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת עַל יְדֵי זֶה

כִּי כָּל אֶחָד שֶׁיָּצָא מִתַאֲוַות מָמוֹן יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, נִקְרָא כְּנֶגְדּוֹ צַדִּיק, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: פָּנִים בְּפָנִים וְכוּ'

הַיְנוּ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין

וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה

הַיְנוּ שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכָם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ פָּנִים בְּפָנִים, שֶׁפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הָיָה בְּתוֹך פְּנֵיהֶם, בְּחִינַת קַבָּלַת פָּנִים כַּנַּ"ל

דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד

וְיוֹצֵא מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל

מֵאַחַר שֶׁנִּכְלָל בְּתוֹכוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל

אַך מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה

וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי"
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
...השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן...
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה
...קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם וקרא לשוטר אחד, ושאל אותו השר על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צג - כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה
...ח"א - תורה צג - כל העושה משא ומתן באמונה [לשון החברים] כל העושה משא ומתן באמונה מקים מצות עשה של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין דעשה' וכיצד מקימין מצות "ואהבת" ? דאיתא בגמרא: על פסוק "ואהבת" שתראה שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
...- תורה ס - כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין: "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת בזה כשיש שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב: "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת...
שבחי הר"ן - אות ט
שבחי הר"ן - אות ט והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת והכל בימי נעוריו ממש קדם היותו בן עשרים שנה ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" ומגדל בתפנוק והיה אדם דק מאד אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל והתענה וסגף עצמו מאד והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת
חיי מוהר"ן - יד - שיחות השיכים להתורות
...- יד - שיחות השיכים להתורות אות יד בעת שנתן לנו התורה תשעה תקונין הנ"ל בכתיבת ידו היינו עומדים לפניו, והוא חתך הדפין של התורה הנ"ל מתוך ספרו כדי לתנם לנו להעתיקם. ותחלת התורה היתה מתחלת באמצע הדף שהיה כתוב עליו תורה אחרת שלא רצה לתן אותה לנו להעתיקה. והכרח לומר לי אלו הדברים בעל פה מלה במלה ואני ישבתי אצלו והייתי כותב מפיו הקדוש. ובתוך כך נתלהב מאד ופניו היו מאדימות ומאירות והפסיק באמצע קצת והיה אצלנו פליאה גדולה. ואחר כך ספר לנו שזאת הלילה הוא היארצייט של אמו, כי היה אז י"ט אדר והוא שכח ולא הדליק...
שיחות הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל, וגם שום איש לא ידע מזה ואכל המאכלים שאוכלים שאר בני אדם והיה פעם אחת מסכן מאד כנ"ל והיה רעש גדול ואף על פי כן אחר התענית משבת לשבת ביום ששי היה הולך למרחץ ושם היה המקוה קר מאד מאד והלך לטבל ועמד בתוך המקוה זמן רב מאד מאד בערך שתי שעות רצופים אשר אפילו אדם בריא לא היה יכול לסבל זאת
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2793 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:30:27 - wesi2