שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי"

שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם וְכוּ'

[בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן מ"ד]

רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ

כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ

יאמַר בְּפֶה מָלֵא: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יָחִיד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן

כִּי יָדוּעַ שֶׁיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ מִגְּבוּרוֹת הַנְּפוּלִין

וְיֵשׁ גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּהֶם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה

וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ"

נִמְצָא כְּשֶׁיּאמַר אֲנִי מַאֲמִין כַּנַּ"ל הוּא גְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה

וּבָזֶה הוּא מַמְתִּיק אֶת הַסְּפֵקוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת גְבוּרָה דִּקְלִפָּה

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע'

דְּהַיְנוּ שֶׁבִּגְבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה מַמְתִּיק גְּבוּרוֹת דִּקְלִפָּה

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא: שְׁמִּי שֶׁרוֹצֶה שֶׁלּא יִהְיֶה רַגְזָן יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת

נִמְצָא שֶׁהַדִּבּוּר בְּנַחַת הוּא אֵינוֹ כָּל כָּךְ רגֶז

וְהַשְּׁתִיקָה מְשַׁתֵּק הָרגֶז

אֲבָל הַדִּבּוּר בְּפֶה מָלֵא הוּא בְּחִינַת רגֶז

שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל