ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
[עוד מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש (תקון יח) קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה] אציגה סכה תשובה תסכני בבטן אמי הולדה וישב יעקב בארץ לקים כבוד אב לבטל כח כבוד של עשו אלה תולדות פוסל זרעו של עשו יוסף תשובה תוספות על צדיקים במקום שבעלי תשובה עומדים בית עשו לקש בית יוסף להבה מקץ שנתים אחרית הימים ופרעה חולם סטרא אחרא מתחזקת והנה עומד שתק יאור תשובה מבכי נהרות חבש ויגש אליו יהודא תקרבתא מלכא במלכא נתאחדו במצוות כי הנה המלכים אזי עברו כל מלאכי חבלה ידבר נא באזני ולא יבלבלו את קולי ואל יחר אפך בצר לך כפרעה תשובה בפרוע פרעות בהתנדב כי כמוך כפרעה תשובה המשקל ויקרבו ימי ישראל למות התאחדות הזמן למות זה בצר לך וכו' באחרית הימים ויקרא לבנו ליוסף תשובה שאר ישוב בנך הטמין חרפתי אל תקברני במצרים במצר הגרון בשעת בחינת בצר לך ואלה שמות לכו חזו מפעלות וכו' שמות פעלות מצוות שמות פרוד בין המצוות ויהי כל נפש וכו' שבעים נפש וארא אל אברהם וכו' באל שדי זמן וגבול גלות ושמי ה' כשידפקו על דלתי רחמים (עין אור החיים פרשת וארא) זהו התקרבות הזמנים וגם הקמתי את בריתי וכו' לתת להם ארץ מגריהם תותבותהון תשובה וגם אני שמעתי נאקת בני ישראל זה קול מגריהם אסיפת הניצוצות בתשובה בא אל פרעה משה בחינת אחדות הזמנים מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה פרעה, קולה כנחש ילך אני הכבדתי את לבו למען שתי אתתי אם לא יאמינו לקול האות בקרבו הכבדתו שהכביד על ישראל כדי לעוררם בתשובה ופרעה הקריב. וישמע יתרו קריעת ים סוף ומלחמות עמלק קריעת ים סוף, זה ביטול הזמנים וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם עמוד אש זה לילה וענן זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש רש"י בתענית היו שרויים על ידי זה וישמע יתרו שמע הקול. [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] כל זה מצאנו מכתב יד רבנו, זכרונו לברכה, והעתקנו אות באות והנה הדברים סתומים וחתומים מעין כל, אין יוצא ואין בא אך מעצם תשוקתנו להבין ולהשכיל כל מה דאפשר מנעימת נפלאות השגותיו הקדושים, יגעתי ומצאתי מעט מזעיר כמציץ מן החרכים. והנה אנכי הרואה, כי דברים האלה כתבם בדרך ראשי פרקים ברמז בעלמא לזכרון. ואחרי העיון הבנתי איזה הקדמות שכון להם, אשר עליהם יסב כל הענין הזה. אפס קצהו מצאתי, לא כלו. כי כפי הנראה בודאי כון עוד לאיזה הקדמות, אשר לא זכיתי לעמד עליהם. ומחמת זה אי אפשר לבאר ולפרש הענין הזה היטב, שיהיה מובן כל דבריו. אך אף על פי כן מה שאפשר להבין מעט על פי ההקדמה, שהבנתי מדבריו, אמרתי לבאר מה שבידי, ואולי על ידי זה ישמע חכם ויוסף לקח, ויבין עוד דבר מתוך דברי, לבאר השאר על נכון והנה מה שהאיר ה' עיני הוא, כי רבנו זכרונו לברכה, רוצה לגלות שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ומעלה כל הימים למעלה מהזמן וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, עד כאן לשונו נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן ולעניות דעתי זהו מה שרוצה לבאר בפסוקים אלו בצרוף עוד איזה הקדמות, שלא זכיתי לעמד עליהם כנ"ל ועתה בוא וראה, ותבין מעט מדבריו ונתחיל לדגמא מסוף דבריו הקדושים, והוא וישמע יתרו קריעת ים סוף וכו' כנ"ל קריעת ים סוף זה ביטול הזמנים, וישקף ה' וכו' פרוש, בזה רוצה לבאר ולהוכיח בקצור נפלא שקריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים כי בקריעת ים סוף כתיב (שמות י"ד) "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם" 'עמוד אש' זה לילה, 'וענן' זה יום והקדוש ברוך הוא ערבבם ובטל הזמנים נמצא שקריעת ים סוף הוא בחינת ביטול הזמנים והולך ומבאר ההקדמה הנ"ל שביטול הזמנים ותשובה הוא בחינה אחת וכו' וזה שכתב: מלחמת עמלק זה תשובה משה אהרון וחור פרש רש"י בתענית היו שרויים פרוש, שמביא ראיה שמלחמת עמלק זה תשובה כי אז היו שרויים בתענית משה אהרון וחור שזהו בחינת תשובה נמצא שקריעת ים סוף ומלחמת עמלק זהו בחינת ביטול הזמנים ותשובה שהם תלויים זה בזה וישמע יתרו שמע הקול, הינו כנ"ל כי על ידי תשובה, שהוא ביטול הזמנים על ידי זה שומעין הקול דקדשה כנ"ל ועל פי דרך זה תשוב ותראה כל הענינים האלה, הכתובים לעיל ותמצא בהם דברים ערבים ועתה נשוב לתחלת דבריו הקל קול יעקב כרוז עשו וישא קולו הינו שצריכין להגביר הקול קול יעקב על הקול דסטרא אחרא שהוא בחינת עשו, שנאמר בו "וישא קולו" שהוא מתגבר להעלים, חס ושלום, הקול של יעקב וצריכין להתגבר להכניע הקול של עשו כדי שנזכה לשמע הקול של יעקב וזה זוכין על ידי תשובה, שהוא ביטול הזמנים כנ"ל וזהו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' הינו שיצחק מרמז על זמן, כי יצחק אותיות קץ חי, כמובא קץ מרמז על הזמן שהוא בחינת אחרית הימים כמו שמובא לקמן : מקץ שנתים, אחרית הימים וזה מה שאיתא, שאותיות קוף צדיק ישנים וכו' שזה מרמז על הזמן, כמבאר במקום אחר שעקר הזמן הוא בבחינת שנה [כמבאר לעיל בסימן סא] ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו הינו על ידי תשובה זוכין לשמע קולו יתברך, הינו הקול דקדשה כנ"ל כי תשובה היא בחינת ביטול הזמן, שעל ידי זה שומעין הקול כנ"ל ועתה הולך ומבאר, שתשובה הוא בחינת ביטול הזמן דהינו שהזמן נתאחד דהינו שהזמן עולה ונתקשר ונכלל בבחינת למעלה מהזמן וזהו שמבאר בלשונו הקדוש יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך וכו' הינו שמבאר, שאברהם הוא בחינת למעלה מן הזמן כי מדתו של אברהם היא אהבה כמו שכתוב (ישעיה מ"א) : אברהם אהבי ואהבה הוא בחינת התאחדות הזמן כמו שכתוב (בראשית כ"ט) : "בעיניו כימים אחדים באהבתו" וזהו בחינת תשובה שעל זה מרמז תבת בן, כמו שכתוב (ישעיה ז) "ושאר ישוב בנך" כי תשובה היא למעלה מהזמן כמו שכתוב (ירמיה ט"ו) : "אם תשוב ואשיבך לפני תעמד", ולפניו יתברך הוא בודאי למעלה מהזמן כי השם יתברך הוא למעלה מהזמן, כידוע נמצא שיצחק בן אברהם מרמז על התאחדות הזמן על ידי תשובה כי יצחק, שהוא בחינת הזמן כנ"ל עולה ונתאחד ונכלל בבחינת אברהם שהוא בחינת אהבה, בחינת למעלה מהזמן על ידי בחינת בן שהוא בחינת תשובה כנ"ל ואזי מתגבר הקול יעקב על קול של עשו וכו' כנ"ל כי על ידי תשובה שהוא בחינת ביטול הזמן על ידי זה שומעין הקול דקדשה, שהוא בחינת קול יעקב כנ"ל וזהו : כי בא השמש נתקצר הזמן כי השמש באה שלא בעונתה בשביל יעקב ונתקצר הזמן שזהו בחינת ביטול הזמן וישכב במקום, ואיתא שתבת וישכב הוא בחינת יש כ"ב הינו כ"ב אתון דאוריתא, שמהם כל הדבורים וזה מרמז על תשובה, בחינת (הושע י"ד) : קחו עמכם דברים ושובו וזהו : מאבני המקום אבנים אותיות הינו אותיות הדבורים שהם בחינת תשובה בחינת: 'קחו עמכם דברים ושובו', כנ"ל וזהו : מראשותיו מחשבה מברר הכל כי עקר תקון התשובה היא על ידי קדשת המחשבה שמבררת ומתקנת כל הפגמים כי כלם במחשבה אתבררו (עין זוהר פקודי רנ"ד:) נמצא שפסוק "וישכב במקום ההוא וכו', כי בא השמש, ויקח מאבני המקום, וישם מראשתיו" כל זה מרמז שתשובה הוא בחינת למעלה מהזמן ובדרך זה תעין היטב בכל הדברים הנ"ל, הנכתבים ברמז בדרך ראשי פרקים, ותבין ותראה הקדמות הנ"ל בכל ענין וענין אפס קצהו תראה, לא כלו, כי עדין חסרים כמה הקדמות שכון אליהם כאן, שלא זכיתי לעמד עליהם עדין. גם אלו ההקדמות שכבר מצאנו בדבריו, תהלה לאל, עדין צריכין באור רחב כי באמת עקר העבודה הוא לקשר ולבטל בחינת הזמן להעלותו וליחדו בבחינת למעלה מהזמן וזה בחינת מצוות זמניות כדי לזכות על ידי המצוות זמניות, שיתאחד הזמן ויעלה הזמן לבחינת למעלה מהזמן וכל הצרות והדינים ואחיזת הסטרא אחרא, הוא רק בבחינת הזמן שזהו בחינת (דברים ד) "בצר לך" וכו' 'באחרית הימים' דיקא, שזהו בחינת זמן ואז "ושבת עד ה' אלקיך", דהינו שנזכה לשוב ועל ידי זה נזכה לבטל הזמן כנ"ל ואז יתבטלו כל הצרות והדינים וכל אחיזת הסטרא אחרא ונזכה לשמע קול דקדשה, בחינת: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו" כל זה מבאר מתוך דברי רבנו ז"ל בהראשי פרקים הללו תן לחכם ויחכם עוד, להבין קצת על פי דרכים הנ"ל רב דברי רבנו, זכרונו לברכה הכתובים כאן, והבן היטב.
[עוֹד מָצָאנוּ כְּתַב יַד רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהֵם רָאשֵׁי פְרָקִים מֵאֵיזֶה תּוֹרָה נִפְלָאָה]

הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב

כְּרוּז

עֵשָׂו, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ

יִצְחָק זְמַן קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ'

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ

יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם זְמַן נִתְאַחֵד

אַבְרָהָם אוֹהֲבִי

בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ

וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶך

אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְך לְפָנַי תַּעֲמד

כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ

קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ

מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם אֲבָנִים

אוֹתִיּוֹת

מְרַאֲשׁוֹתָיו מַחֲשָׁבָה מְבָרֵר הַכּל

וַיִּשְׁלַח יַעֲקב מַלְאָכִים מִצְווֹת זְמַנִּיּוֹת

עָשָׂה מִצְווֹת הַרְבֵּה נִבְרָא כַּמָּה מַלְאָכִים

לְפָנָיו תְּשׁוּבָה וַאֲשִׁיבְך לְפָנַי

אַרְצָה שֵׂעִיר

נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה]

אַצִּיגָה

סֻכָּה תְּשׁוּבָה תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי

הוֹלָדָה

וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ לְקַיֵּם כִּבּוּד אָב

לְבַטֵּל כּחַ כִּבּוּד שֶׁל עֵשָׂו

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פּוֹסֵל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו

יוֹסֵף תְּשׁוּבָה תּוֹסָפוֹת

עַל צַדִּיקִים בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים

בֵּית עֵשָׂו לְקַשׁ בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה

מִקֵּץ שְׁנָתַיִם אַחֲרִית הַיָּמִים

וּפַרְעה חוֹלֵם סִטְרָא אָחֳרָא מִתְחַזֶּקֶת

וְהִנֵּה עוֹמֵד שָׁתַק יְאוֹר

תְּשׁוּבָה מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא

נִתְאַחֲדוּ בְּמִצְווֹת

כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים אֲזַי עָבְרוּ

כָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה

יְדַבֶּר נָא בְּאָזְנֵי וְלא יְבַלְבְּלוּ אֶת קוֹלִי

וְאַל יִחַר אַפְּך בַּצַּר לְך

כְּפַרְעה תְּשׁוּבָה בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּהִתְנַדֵּב

כִּי כָמוֹך כְּפַרְעה תְּשׁוּבָה הַמִּשְׁקָל

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן

לָמוּת זֶה בַּצַּר לְך וְכוּ' בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף תְּשׁוּבָה

שְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶך

הִטְמִין

חֶרְפָּתִי

אַל תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרַיִם בְּמֵצַר הַגָּרוֹן

בִּשְׁעַת בְּחִינַת בַּצַּר לְך

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת וְכוּ'

שַׁמּוֹת פְּעֻלוֹת

מִצְווֹת שַׁמּוֹת

פֵּרוּד בֵּין הַמִּצְווֹת

וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וְכוּ' שִׁבְעִים נָפֶשׁ

וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְכוּ'

בְּאֵל שַׁדָּי זְמַן וּגְבוּל

גָּלוּת

וּשְׁמִי ה' כְּשֶׁיִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים זֶהוּ הִתְקָרְבוּת הַזְּמַנִּים

וְגַם הֲקִמתִי אֶת בְּרִיתִי וְכוּ'

לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם

תּוֹתְבוּתְהוֹן תְּשׁוּבָה

וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

זֶה קוֹל מְגֻרֵיהֶם אֲסִיפַת הַנִּיצוֹצוֹת

בִּתְשׁוּבָה

בּא אֶל פַּרְעה

משֶׁה בְּחִינַת אַחְדוּת הַזְּמַנִּים מַ'ה שֶׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה

פַּרְעה, קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵך

אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ לְמַעַן שִׁתִי אתֹתַי

אִם לא יַאֲמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת

בְּקִרְבּוֹ הַכְבָּדָתוֹ

שֶׁהִכְבִּיד עַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה

וּפַרְעה הִקְרִיב.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק

קְרִיעַת יַם סוּף, זֶה בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים

וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם

עַמּוּד אֵשׁ זֶה לַיְלָה וְעָנָן זֶה יוֹם

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עִרְבְּבָם וּבִטֵּל הַזְּמַנִּים

מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה

משֶׁה אַהֲרון וְחוּר פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּתַעֲנִית הָיוּ שְׁרוּיִים

עַל יְדֵי זֶה וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ שָׁמַע הַקּוֹל.

[עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

כָּל זֶה מָצָאנוּ מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהֶעְתַּקְנוּ אוֹת בְּאוֹת

וְהִנֵּה הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מֵעֵין כּל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא

אַך מֵעצֶם תְּשׁוּקָתֵנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל כָּל מַה דְּאֶפְשָׁר מִנְּעִימַת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי מְעַט מִזְּעֵיר כְּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.

וְהִנֵּה אָנכִי הָרוֹאֶה, כִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּתָבָם בְּדֶרֶך רָאשֵׁי פְרָקִים בְּרֶמֶז בְּעַלְמָא לְזִכָּרוֹן. וְאַחֲרֵי הָעִיּוּן הֵבַנְתִּי אֵיזֶה הַקְדָּמוֹת שֶׁכִּוֵּן לָהֶם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יִסּב כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה. אֶפֶס קָצֵהוּ מָצָאתִי, לא כֻּלּוֹ. כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּוַדַּאי כִּוֵּן עוֹד לְאֵיזֶה הַקְדָּמוֹת, אֲשֶׁר לא זָכִיתִי לַעֲמד עֲלֵיהֶם.

וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ הָעִנְיָן הַזֶּה הֵיטֵב, שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן כָּל דְּבָרָיו. אַך אַף עַל פִּי כֵן מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין מְעַט עַל פִּי הַהַקְדָּמָה, שֶׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו, אָמַרְתִּי לְבָאֵר מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְאוּלַי עַל יְדֵי זֶה יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח, וְיָבִין עוֹד דָּבָר מִתּוֹך דְּבָרַי, לְבָאֵר הַשְּׁאָר עַל נָכוֹן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁהֵאִיר ה' עֵינַי הוּא, כִּי

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רוֹצֶה לְגַלּוֹת

שֶׁתְּשׁוּבָה וּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן דְּהַיְנוּ בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים, הֵם בְּחִינָה אַחַת

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁמעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיעַ הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא

וְכֵן מְבאָר בְּהָאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ, בְּאוֹת תָּו תְּשׁוּבָה, סִימָן א

וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וּמַעֲלֶה כָּל הַיָּמִים לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ

נִמְצָא מְבאָר, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי זֶהוּ מַה שֶּׁרוֹצֶה לְבָאֵר בִּפְסוּקִים אֵלּוּ בְּצֵרוּף עוֹד אֵיזֶה הַקְדָּמוֹת, שֶׁלּא זָכִיתִי לַעֲמד עֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל

וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה, וְתָבִין מְעַט מִדְּבָרָיו

וְנַתְחִיל לְדֻגְמָא מִסּוֹף דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהוּא

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ קְרִיעַת יַם סוּף וְכוּ' כַּנַּ"ל

קְרִיעַת יַם סוּף זֶה בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים, וַיַּשְׁקֵף ה' וְכוּ'

פֵּרוּשׁ, בָּזֶה רוֹצֶה לְבָאֵר וּלְהוֹכִיחַ בְּקִצּוּר נִפְלָא

שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף הוּא בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים

כִּי בִּקְרִיעַת יַם סוּף כְּתִיב "וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם"

'עַמּוּד אֵשׁ' זֶה לַיְלָה, 'וְעָנָן' זֶה יוֹם

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עִרְבְּבָם וּבִטֵּל הַזְּמַנִּים

נִמְצָא שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף הוּא בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים

וְהוֹלֵך וּמְבָאֵר הַהַקְדָּמָה הַנַּ"ל

שֶׁבִּיטּוּל הַזְּמַנִּים וּתְשׁוּבָה הוּא בְּחִינָה אַחַת וְכוּ'

וְזֶה שֶׁכָּתַב: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה

משֶׁה אַהֲרון וְחוּר פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּתַעֲנִית הָיוּ שְׁרוּיִים

פֵּרוּשׁ, שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה שֶׁמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה

כִּי אָז הָיוּ שְׁרוּיִים בְּתַעֲנִית משֶׁה אַהֲרון וְחוּר

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה

נִמְצָא שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

זֶהוּ בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים וּתְשׁוּבָה

שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ שָׁמַע הַקּוֹל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים

עַל יְדֵי זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל

וְעַל פִּי דֶּרֶך זֶה

תָּשׁוּב וְתִרְאֶה כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה, הַכְּתוּבִים לְעֵיל

וְתִמְצָא בָּהֶם דְּבָרִים עֲרֵבִים

וְעַתָּה נָשׁוּב לִתְחִלַּת דְּבָרָיו

הַקּל קוֹל יַעֲקב כְּרוּז עֵשָׂו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ

הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיר הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב

עַל הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ"

שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר לְהַעֲלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקב

וּצְרִיכִין לְהַתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ הַקּוֹל שֶׁל עֵשָׂו

כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמעַ הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקב

וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ יִצְחָק זְמַן קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ'

הַיְנוּ שֶׁיִּצְחָק מְרַמֵּז עַל זְמַן, כִּי יִצְחָק אוֹתִיּוֹת קֵץ חַי, כַּמּוּבָא

קֵץ מְרַמֵּז עַל הַזְּמַן שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֲרִית הַיָּמִים

כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְקַמָּן: מִקֵּץ שְׁנָתַיִם, אַחֲרִית הַיָּמִים

וְזֶה מַה שֶּׁאִיתָא, שֶׁאוֹתִיּוֹת קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ'

שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל הַזְּמַן, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה [כַּמְבאָר לְעֵיל בְּסִימָן סא]

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ

הַיְנוּ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכִין לִשְׁמעַ קוֹלוֹ יִתְבָּרַך, הַיְנוּ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל

כִּי תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַן, שֶׁעַל יְדֵי זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל כַּנַּ"ל

וְעַתָּה הוֹלֵך וּמְבָאֵר, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַן

דְּהַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן נִתְאַחֵד

דְּהַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן עוֹלֶה וְנִתְקַשֵּׁר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְזֶהוּ שֶׁמְּבָאֵר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ

יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם זְמַן נִתְאַחֵד אַבְרָהָם אוֹהֲבִי בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶך וְכוּ'

הַיְנוּ שֶׁמְּבָאֵר, שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן

כִּי מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא אַהֲבָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַבְרָהָם אהֲבִי

וְאַהֲבָה הוּא בְּחִינַת הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ"

וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה

שֶׁעַל זֶה מְרַמֵּז תֵּבַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶך"

כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְך לְפָנַי תַּעֲמד", וּלְפָנָיו יִתְבָּרַך הוּא בְּוַדַּאי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּיָּדוּעַ

נִמְצָא שֶׁיִּצְחָק בֶּן אַבְרָהָם מְרַמֵּז עַל הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה

כִּי יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזְּמַן כַּנַּ"ל

עוֹלֶה וְנִתְאַחֵד וְנִכְלָל בִּבְחִינַת אַבְרָהָם

שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

עַל יְדֵי בְּחִינַת בֵּן שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל

וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר הַקּוֹל יַעֲקב עַל קוֹל שֶׁל עֵשָׂו וְכוּ' כַּנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַן

עַל יְדֵי זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל יַעֲקב כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ נִתְקַצֵּר הַזְּמַן

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה שֶׁלּא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל יַעֲקב

וְנִתְקַצֵּר הַזְּמַן שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּיטּוּל הַזְּמַן

וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם, וְאִיתָא שֶׁתֵּבַת וַיִּשְׁכַּב הוּא בְּחִינַת יֵשׁ כ"ב

הַיְנוּ כ"ב אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַדִּבּוּרִים

וְזֶה מְרַמֵּז עַל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ

וְזֶהוּ: מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם

אֲבָנִים אוֹתִיּוֹת

הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה

בְּחִינַת: 'קְחוּ עִמָּכֶם דְבָרִים וְשׁוּבוּ', כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: מְרַאֲשׁוֹתָיו מַחֲשָׁבָה מְבָרֵר הַכּל

כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה

הִיא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּבָרֶרֶת וּמְתַקֶּנֶת כָּל הַפְּגָמִים

כִּי כֻלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ

נִמְצָא שֶׁפָּסוּק "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ', כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁתָיו"

כָּל זֶה מְרַמֵּז שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וּבְדֶרֶך זֶה תְּעַיֵּן הֵיטֵב בְּכָל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, הַנִּכְתָּבִים בְּרֶמֶז בְּדֶרֶך רָאשֵׁי פְּרָקִים, וְתָבִין וְתִרְאֶה הַקְדָּמוֹת הַנַּ"ל בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן אֶפֶס קָצֵהוּ תִּרְאֶה, לא כֻּלּוֹ, כִּי עֲדַיִן חֲסֵרִים כַּמָּה הַקְדָּמוֹת שֶׁכִּוֵּן אֲלֵיהֶם כָּאן, שֶׁלּא זָכִיתִי לַעֲמד עֲלֵיהֶם עֲדַיִן.

גַּם אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת שֶׁכְּבָר מָצָאנוּ בִּדְבָרָיו, תְּהִלָּה לָאֵל, עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּאוּר רָחָב

כִּי בֶּאֱמֶת עִקָּר הָעֲבוֹדָה הוּא לְקַשֵּׁר וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן

לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְיַחֲדוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְזֶה בְּחִינַת מִצְווֹת זְמַנִּיּוֹת

כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת זְמַנִּיּוֹת, שֶׁיִּתְאַחֵד הַזְּמַן וְיַעֲלֶה הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן

וְכָל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים וַאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, הוּא רַק בִּבְחִינַת הַזְּמַן

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "בַּצַּר לְך" וְכוּ'

'בְּאַחֲרִית הַיָּמִים' דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זְמַן

וְאָז "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך", דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב

וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל הַזְּמַן כַּנַּ"ל

וְאָז יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים וְכָל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא

וְנִזְכֶּה לִשְׁמעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלקֶיך וְשָׁמַעְתָּ בְּקלוֹ"

כָּל זֶה מְבאָר מִתּוֹך דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהָרָאשֵׁי פְרָקִים הַלָּלוּ

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, לְהָבִין קְצָת עַל פִּי דְּרָכִים הַנַּ"ל

רב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַכְּתוּבִים כָּאן, וְהָבֵן הֵיטֵב.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ
...ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' . דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל. כי התורה נקראת: "אילת אהבים ויעלת חן" שמעלה חן על לומדיה . כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל, של...
כדי לזרוק את השכל צריך שכל?
...- רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות...
שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו
...בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך...
חיי מוהר"ן - קח - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...הדבר והיה מכרח להסתלק משלחן חותנו כי חמותו נפטרה ולקח חותנו אשה אחרת מקהלת קדש מאהליב ורבנו זכרונו לברכה בעצמו השיאה לו כי הוא זכרונו לברכה נסע עמו לעיר מאהליב ועל ידו נגמר השדוך ונשאת לו. כי אף על פי שהיה עדין בימי נעוריו ממש וכמדמה ששמעתי שהיה אז בערך שמונה עשרה שנים אף על פי כן נשאו לו פנים קצת אנשים מחמת שהיה נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה וגם ראו והבינו בו בעצמו שהוא כלי יקר מפז ומפנינים. והמשכילים הבינו גם אז שכאשר יתגדל יהיה חדוש בעולם. ומעשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
...בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם לך" ב. וזה הכלי זין צריך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עו - יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם
...אדונים לבעליהם ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'כל מקום שהם הולכים, נעשים שרים לאדוניהם' כי בכל מקום שהם באין בגלות, בתחלה הם כבושים בגולה אבל אחר כך הם נעשים אדונים לבעליהם כי אחר כך הם כובשים את המקום ההוא, שהם באים בגולה שם כי ישראל הם מרימין ומעלין כל המקומות השפלים והנפולים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...של אש - מעשה מבעל תפילה סיפר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל...
ליקוטי מוהר"ן - 3 הפירושים של הספר ליקוטי מוהר"ן.
...מוהרן של רבי נחמן מברסלב יש 3 פירושים. הפרוש הראשון הוא הפירוש הפשוט ע"פ פשוטו, שבו האדם לומד את הליקוטי מוהרן ומנסה להבין אותו על פי פשוטו, ולהוציא ממנו עצות מעשיות וכולי. וגם כדי להבין את הליקוטי מוהרן ע"פ פשוטו, גם לשם כך דרושה המון יגיעה. כי הפשט עצמו של הליקוטי מוהרן הוא מאוד מורכב וכולי. ויש פירוש נוסף לליקוטי מוהרן והוא פירוש הבחינות. דהיינו שהאדם לומד את הליקוטי מוהרן לפי הבחינות שלו. שהפירוש של הליקוטי מוהרן נמצא בתוך הליקוטי מוהרן עצמו...
רבי נחמן מברסלב - חידוש
...שהתורה שהאדם קורא לה תורת ה, היא רק על שם המושאל. דהיינו זה רק באופן יחסי. וככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה. כך הוא מתקרב יותר אל תורת ה ממש. בכל מקרה, הדבר נכון כמובן גם לגבי דברי רבי נחמן מברסלב עצמם, שגם בהם יש אין סוף בחינות ופירושים. לגבי התיקון הכללי. גם לתיקון הכללי, יש דרגות שונות. ברמה של עולם העשייה הגשמי, התקון הכללי, הוא הפרקי תהלים שרבי נחמן מברסלב נתן לקרוא. יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מבאר שתקון הכללי הוא תקון המחשבה...
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך / מאבדת בת המלך ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה, היה לו הרהור תשובה וזו היא מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור: שהלא טוב יקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות, מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3750 שניות - עכשיו 16_08_2025 השעה 23:45:31 - wesi2