ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
[שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב (תהלים כ"ג) "אך טוב וחסד ירדפוני" (תרומה קס"ח) 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת חסד על לשונה" (עין סכה מט:) ועל ידי זה יש ביניהם מחלקת וזה בחינת המחלקת שהיה בין שאול ודוד ששניהם היו צדיקים גדולים ואף על פי כן היה ביניהם מחלקת הינו מחמת בחינות הנ"ל כי זה היה בחינת טוב וזה היה בחינת חסד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ערובין נג). 'דוד דגלי מסכתא' כתיב בה: "יראיך יראוני וישמחו" 'שאול דלא גלי מסכתא' כתיב בה: "אל כל אשר יפנה ירשיע" הינו כנ"ל כי 'שאול דלא גלי מסכתא', זהו בחינת טוב 'דטובה גניז בגוה' אבל דוד דגלי מסכתא שהיה מלמד תורתו לרבים זהו בחינת חסד דאתפשט לבר, בחינת "ותורת חסד על לשונה" ומחמת זה היה ביניהם מחלוקת כי 'המחלקת הוא בחינת רעמים' כמובא במקום אחר (בסימן נ"ו) ואיתא שהרעמים נעשין על ידי שיוצאין אדים חמים כמו אש והעננים שואבין אותן האדים חמים ומחמת ששואבין אותם האדים הרבה עד שאין יכולין להחזיקם בתוכם על ידי זה נבקע הענן ומזה נעשין רעמים וזה בחינת מחלקת הנ"ל כי מחמת שהתורה שהיא בחינת אש, כמו שכתוב (ירמיה כ"ג) : "הלא כה דברי כאש" וכו' היא עצורה בלבו כאש בוערת, מחמת שאינו מגלה אותה על ידי זה בוקעת ויוצאת בבחינת רעמים שהוא בחינת מחלוקת כנ"ל וזה בחינת (עבודה זרה י"ט) : 'שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד' הינו כל השיחות של התלמידי חכמים שמשיחין וחולקין זה על זה לזה צריכין למוד כי עקר המחלקת הוא מחמת חסרון הלמוד מחמת שאין מלמד תורתו לאחרים וטובה גניז בגוה כנ"ל נמצא שהמחלקת של צדיקים, הוא נמשך מהתורה כנ"ל אבל יש מחלקת של הרשעים שאינו נמשך מהתורה כלל וזהו שהיה קובל דוד לפני השם יתברך (תהלים קי"ט) : "כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך" שהם משיחין וחולקין עלי שלא על פי התורה כלל וזה שבקש דוד (שם כ"ג) : "אך טוב וחסד ירדפוני" שבכל עת שיהיה עלי רדיפות ומחלקת שיהיה המחלקת רק משם, מבחינת טוב וחסד כנ"ל
[שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ אֵיזֶה דְּבָרִים יְקָרִים מִתּוֹרָה נִפְלָאָה

אַך כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁחָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה

אַך אַף עַל פִּי כֵן אֶרְשׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי]

דַּע כִּי יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד

וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ

וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת שֶׁבֵּין שָׁאוּל וְדָוִד

כִּי כְּתִיב "אַך טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי"

'הַיְנוּ טוֹב הַיְנוּ חֶסֶד

אֶלָּא טוֹב טוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ

חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר'

וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד

רַק שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב 'שֶׁטּוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ'

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים

וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר

שֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד בְּחִינַת: "וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלקֶת שֶׁהָיָה בֵּין שָׁאוּל וְדָוִד

שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

כִּי זֶה הָיָה בְּחִינַת טוֹב

וְזֶה הָיָה בְּחִינַת חֶסֶד

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא' כְּתִיב בֵּהּ: "יְרֵאֶיך יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ"

'שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא' כְּתִיב בֵּהּ: "אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ"

הַיְנוּ כַּנַּ"ל

כִּי 'שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא', זֶהוּ בְּחִינַת טוֹב 'דְּטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ'

אֲבָל דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא שֶׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לָרַבִּים

זֶהוּ בְּחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, בְּחִינַת "וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת

כִּי 'הַמַּחֲלקֶת הוּא בְּחִינַת רְעָמִים' כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְאִיתָא שֶׁהָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים חַמִּים כְּמוֹ אֵשׁ

וְהָעֲנָנִים שׁוֹאֲבִין אוֹתָן הָאֵדִים חַמִּים

וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין אוֹתָם הָאֵדִים הַרְבֵּה

עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיקָם בְּתוֹכָם

עַל יְדֵי זֶה נִבְקָע הֶעָנָן וּמִזֶּה נַעֲשִׂין רְעָמִים

וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת הַנַּ"ל

כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלא כה דְבָרִי כָּאֵשׁ" וְכוּ'

הִיא עֲצוּרָה בְּלִבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה אוֹתָהּ

עַל יְדֵי זֶה בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת בִּבְחִינַת רְעָמִים

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: 'שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד'

הַיְנוּ כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּשִׂיחִין וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה לָזֶה

צְרִיכִין לִמּוּד

כִּי עִקַּר הַמַּחֲלקֶת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַלִּמּוּד

מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים וְטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא נִמְשָׁך מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

אֲבָל יֵשׁ מַחֲלקֶת שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁך מֵהַתּוֹרָה כְּלָל

וְזֶהוּ שֶׁהָיָה קוֹבֵל דָּוִד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: "כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לא כְּתוֹרָתֶך"

שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וְחוֹלְקִין עָלַי שֶׁלּא עַל פִּי הַתּוֹרָה כְּלָל

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: "אַך טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי"

שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי רְדִיפוֹת וּמַחֲלקֶת

שֶׁיִּהְיֶה הַמַּחֲלקֶת רַק מִשָּׁם, מִבְּחִינַת טוֹב וָחֶסֶד כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות צד
שיחות הר"ן - אות צד דע כשיש שלום בעיר הוא מפני שאין בר דעת בעיר הזאת כי 'אם אין דעת הבדלה מנין' אבל כשיש בר דעת בעיר אזי יש הבדלה דהינו שיש אנשים שנוטים להבר דעת ודבקים בו ויש אנשים שחולקים עליו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כָּל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל
...יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו:...
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 2
...מיהו מנהיג אמיתי ? ומיהו מפורסם של שקר ? - חלק 1. בעניין "רב דקליפה" breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה **** בעניין שמי שאינו יכול להנהיג את עצמו...
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...וכיו"ב - כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות...
רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.
...il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש וכאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה...
שיחות הר"ן - אות י
...חרטות והם אינם יודעים כלל מהו חרטה כי זהו בעצמו שהם מתגברים בענין רשעתם, זהו בעצמו חרטה כי מחמת שבא בדעתם חרטות, על כן הם מתגברים ביותר ברשעתם כמו שני אנשים שנלחמים זה כנגד זה שכשאחד רואה שחברו מתגבר נגדו, אזי הוא מתגבר ביותר כנגדו כמו כן ממש כשהרע רואה שמתחיל איזה טוב להתעורר אצלם אזי הוא מתגבר ביותר והבן וזהו כלל גדול בעבודת ה', אפילו לשאר בני אדם, לכל אחד לפי ערכו שכל מה שרוצה יותר לכנס בעבודת ה' מתגבר עליו הבעל דבר ביותר וכבר מבאר מזה במקום אחר...
שיחות הר"ן - אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...אות קנט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת אחר שבועות בקהלת זאסלאב אמר לפני בדרך קבלנא: איך זוכין להיות יהודי ? והייתי משתומם מאד לפניו על זה כפי מה שהייתי יודע מגדלתו ועבודתו מכבר אשר אי אפשר לשער במח כלל ועדין נדמה בעיניו שלא התחיל כלל ענה ואמר הלא בעת שהייתי יגע בשביל עבודת ה' לא עלה על דעתי שאזכה לזה ולא הייתי יודע כלל ממה שאני יודע עכשו וכי עלה על דעתי לכסף ולהתגעגע לידע מה שאני יודע עכשו ?! כי לא הייתי יודע כלל שום מציאות וידיעה מהשגה זו לכסף...
סיפורי מעשיות - מעשה א - מעשה מאבידת בת מלך [ערוך] / מעשה מאבדת בת המלך / מעשה בבת מלך שאבדה
...מעשה בבת מלך שאבדה [גרסה עם מעט תיקוני נוסח של ]. ענה ואמר: בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומע את המעשה הזה, היה לו הרהור תשובה וזה הוא המעשה מעשה במלך אחד, שהיו לו ששה בנים ובת אחת ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבב אותה ביותר והיה משתעשע עמה מאד פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום והתרגז עליה ונזרק מפיו דבור: שהלא טוב ייקח אותך בלילה הלכה לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצטער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד המשנה למלך, מחמת שראה שהמלך...
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שהקפיד מאד על המלמדים שלומדים בעיר אחרת חוץ לביתם וקרא אותם בלשון גנאי גדול ואמר שהמלמד שלומד חוץ לביתו דומה אצלו כמו שפחה כנענית
הנצחנות אינו סובל את האמת
...אינו סובל את האמת אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=394 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום וכמובן ששורש העניין הוא הגאווה של האדם שהופכת אותו לטיפש ממש וכולי. ורק מי שהוא נכלל בהשי"ת ממש, רק הוא יש לו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2383 שניות - עכשיו 27_06_2025 השעה 11:50:11 - wesi2