ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
[שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב (תהלים כ"ג) "אך טוב וחסד ירדפוני" (תרומה קס"ח) 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת חסד על לשונה" (עין סכה מט:) ועל ידי זה יש ביניהם מחלקת וזה בחינת המחלקת שהיה בין שאול ודוד ששניהם היו צדיקים גדולים ואף על פי כן היה ביניהם מחלקת הינו מחמת בחינות הנ"ל כי זה היה בחינת טוב וזה היה בחינת חסד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ערובין נג). 'דוד דגלי מסכתא' כתיב בה: "יראיך יראוני וישמחו" 'שאול דלא גלי מסכתא' כתיב בה: "אל כל אשר יפנה ירשיע" הינו כנ"ל כי 'שאול דלא גלי מסכתא', זהו בחינת טוב 'דטובה גניז בגוה' אבל דוד דגלי מסכתא שהיה מלמד תורתו לרבים זהו בחינת חסד דאתפשט לבר, בחינת "ותורת חסד על לשונה" ומחמת זה היה ביניהם מחלוקת כי 'המחלקת הוא בחינת רעמים' כמובא במקום אחר (בסימן נ"ו) ואיתא שהרעמים נעשין על ידי שיוצאין אדים חמים כמו אש והעננים שואבין אותן האדים חמים ומחמת ששואבין אותם האדים הרבה עד שאין יכולין להחזיקם בתוכם על ידי זה נבקע הענן ומזה נעשין רעמים וזה בחינת מחלקת הנ"ל כי מחמת שהתורה שהיא בחינת אש, כמו שכתוב (ירמיה כ"ג) : "הלא כה דברי כאש" וכו' היא עצורה בלבו כאש בוערת, מחמת שאינו מגלה אותה על ידי זה בוקעת ויוצאת בבחינת רעמים שהוא בחינת מחלוקת כנ"ל וזה בחינת (עבודה זרה י"ט) : 'שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד' הינו כל השיחות של התלמידי חכמים שמשיחין וחולקין זה על זה לזה צריכין למוד כי עקר המחלקת הוא מחמת חסרון הלמוד מחמת שאין מלמד תורתו לאחרים וטובה גניז בגוה כנ"ל נמצא שהמחלקת של צדיקים, הוא נמשך מהתורה כנ"ל אבל יש מחלקת של הרשעים שאינו נמשך מהתורה כלל וזהו שהיה קובל דוד לפני השם יתברך (תהלים קי"ט) : "כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך" שהם משיחין וחולקין עלי שלא על פי התורה כלל וזה שבקש דוד (שם כ"ג) : "אך טוב וחסד ירדפוני" שבכל עת שיהיה עלי רדיפות ומחלקת שיהיה המחלקת רק משם, מבחינת טוב וחסד כנ"ל
[שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ אֵיזֶה דְּבָרִים יְקָרִים מִתּוֹרָה נִפְלָאָה

אַך כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁחָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה

אַך אַף עַל פִּי כֵן אֶרְשׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי]

דַּע כִּי יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד

וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ

וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת שֶׁבֵּין שָׁאוּל וְדָוִד

כִּי כְּתִיב "אַך טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי"

'הַיְנוּ טוֹב הַיְנוּ חֶסֶד

אֶלָּא טוֹב טוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ

חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר'

וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד

רַק שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב 'שֶׁטּוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ'

דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים

וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר

שֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד בְּחִינַת: "וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלקֶת שֶׁהָיָה בֵּין שָׁאוּל וְדָוִד

שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים

וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת

הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינוֹת הַנַּ"ל

כִּי זֶה הָיָה בְּחִינַת טוֹב

וְזֶה הָיָה בְּחִינַת חֶסֶד

כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .

'דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא' כְּתִיב בֵּהּ: "יְרֵאֶיך יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ"

'שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא' כְּתִיב בֵּהּ: "אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ"

הַיְנוּ כַּנַּ"ל

כִּי 'שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא', זֶהוּ בְּחִינַת טוֹב 'דְּטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ'

אֲבָל דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא שֶׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לָרַבִּים

זֶהוּ בְּחִינַת חֶסֶד דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, בְּחִינַת "וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ"

וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת

כִּי 'הַמַּחֲלקֶת הוּא בְּחִינַת רְעָמִים' כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וְאִיתָא שֶׁהָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים חַמִּים כְּמוֹ אֵשׁ

וְהָעֲנָנִים שׁוֹאֲבִין אוֹתָן הָאֵדִים חַמִּים

וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין אוֹתָם הָאֵדִים הַרְבֵּה

עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיקָם בְּתוֹכָם

עַל יְדֵי זֶה נִבְקָע הֶעָנָן וּמִזֶּה נַעֲשִׂין רְעָמִים

וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת הַנַּ"ל

כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלא כה דְבָרִי כָּאֵשׁ" וְכוּ'

הִיא עֲצוּרָה בְּלִבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה אוֹתָהּ

עַל יְדֵי זֶה בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת בִּבְחִינַת רְעָמִים

שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: 'שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד'

הַיְנוּ כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּשִׂיחִין וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה לָזֶה

צְרִיכִין לִמּוּד

כִּי עִקַּר הַמַּחֲלקֶת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַלִּמּוּד

מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים וְטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁהַמַּחֲלקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא נִמְשָׁך מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

אֲבָל יֵשׁ מַחֲלקֶת שֶׁל הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁך מֵהַתּוֹרָה כְּלָל

וְזֶהוּ שֶׁהָיָה קוֹבֵל דָּוִד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: "כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לא כְּתוֹרָתֶך"

שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וְחוֹלְקִין עָלַי שֶׁלּא עַל פִּי הַתּוֹרָה כְּלָל

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: "אַך טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי"

שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי רְדִיפוֹת וּמַחֲלקֶת

שֶׁיִּהְיֶה הַמַּחֲלקֶת רַק מִשָּׁם, מִבְּחִינַת טוֹב וָחֶסֶד כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כֻּלָּם לא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת
...ח"ב - תורה ק - כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ספרו לי שאמר, שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר...
שיחות הר"ן - אות רלג - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות שמעתי מאיש אחד מאנשיו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה, עמו מענין בגדים ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל הינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד יתפלל להשם יתברך שיתן לו בגד ללבש וכן בכל כיוצא בזה דבר גדול ודבר קטן על הכל ירגיל עצמו להתפלל תמיד להשם יתברך על כל מה שיחסר לו אף על פי שהעקר להתפלל על העקר דהינו על עבודת השם יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך אף על פי כן גם על זה צריכין להתפלל ואמר: שמי שאינו מתנהג כך אף על פי שהשם יתברך נותן לו בגדים ופרנסה והצטרכות חיותו אבל כל חיותו הוא כמו בהמה שגם כן השם...
שיחות הר"ן - אות קסג - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...וטרחתו בעבודת ה' ספר לי איש אחד מזלאטיפאלי שבהיותו יושב רבנו, זכרונו לברכה בזלאטיפאלי פעם אחת בקיץ התפלל רבנו זכרונו לברכה, בבקר השכם ואחר כך שלח את בתו הילדה שרה תחיה וקראה אותו ובא לרבנו זכרונו לברכה, ואמר לו רבנו זכרונו לברכה. לך עמי לטיל והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר. אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם...
שיחות הר"ן - אות רט - גדולות נוראות השגתו
...שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" [ועין ברש"י שפרש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן] וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי ה' הגדול שעשה עמנו ופעם אחת אמר בפרוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גלה לנו ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא: "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר: דע והאמן, אם אפשר להוציא...
שיחות הר"ן - אות רי - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו אמר. כל מה שהוא צריך לעשות ברבים קשה לו מאד מאד וצריך שיהיה לו מסירת נפש ממש על זה וספר שקדם הקדוש כשרוצה להתחיל תבה הראשונה של הקדוש נדמה לו שתצא נפשו ממש וכן קדם אמירת התורה כשרוצה להתחיל לומר תורה אזי נדמה לו שבתבה הראשונה שיאמר תצא נפשו ממש ולא היה מתפלל לפני העמוד בשום פעם ולא עשה שום דבר כיוצא בזה כגון קריאת המגלה וקריאת התורה ואפילו לקרות לפני התוקע ושאר דברים כאלה רק קדוש וזמירות על שלחנו בשבת קדש ואמירת התורה וגם זה היה כבד עליו מאד כנזכר לעיל ואפילו כשהיה צריך לומר קדיש על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
מהו סוד העיבור? כיצד הוא אפשרי?
...אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף...
שיחות הר"ן - אות קב
...און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה להחיות את עצמן כ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...- עתיקא טמיר וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי...
חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?
...כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין הנ"ל עולה בקנה אחד עם העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב שחיים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 22:02:47 - wesi2