...אות שפט הקשר והחבור של התורות שלו הוא כעין בנין ואריגה ממש שבתחלה מקשר ומחבר אלו שני דברים יחד. ואחר כך קושר ומחבר דבר שלישי להשני בכמה קשרים חזקים וכן משלישי לרביעי וכן להלן וכו'. אך על פי רב חוזר בכל פעם לחזר ולקשר אלו הארבעה דברים יחד. כי מתחלה אין הקשר שלהם יחד, רק מזה לזה דהינו מהראשון לשני ומהשני לשלישי ומהשלישי לרביעי אבל עדין אין קשר להרביעי בהראשון אבל אחר כך מביא פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה או שאר ראיה אחרת שעל ידי זה מקשרם יחד עד שמחבר בקשר הדק היטב כל אלו הארבעה דברים יחד. ואחר...

...תורה לענין חדושי תורה שיש גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אבל טוב יותר כשחושבין תורה שהשם יתברך כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרה ארבע פעמים קדם שאומרה ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרה" וכו' שהשם יתברך, כביכול, רואה וסופר ומכין וחוקר דברי התורה ארבע פעמים קדם שאומרה ואחר כך מגלה אותה להעולם מכל...

...פא - כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'צדק תדברון'...

שיחות הר"ן - אות קעח - גדולות נוראות השגתו פעם אחת עמדתי לפניו לעת ערב סמוך לתפילת המנחה והיה מסתכל בחלון בדרך השתוקקות נמרץ וכליון עינים ודבר עמי מענין היום שחולף ועובר מהרה ענה ואמר: מה שיש לי לעשות בזה העולם [ואמר זאת בדרך הפלגה כלומר שיש לו הרבה מאד לעשות בזה העולם שאי אפשר לשער] והנה היום חולף ועובר מהרה ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: וואס איך האב צו טהון אין דעם עולם

...מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.

...השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות,...

...קבע אלא רחמים ותחנונים וכשאתה מתפלל אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' כי אסור לאדם לעמד עצמו על שום דבר הינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דוקא את בקשתו כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה, בגזלה רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו שדוקא...

...- אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש אצלו

...השגתו שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו כי...

...על האדם דע שלפעמים כשנגזר על האדם, חס ושלום, איזה גזרה 'ואף על גב דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת זה רוצה להסתיר את עצמו ומזה בא שלפעמים פתאם האדם נוסע לאיזה מקום רחוק זהו כדי להסתיר את עצמו ואף על פי שהוא אינו יודע מזה, עם כל זה הנפש יודעת מזה על כן בא לו רצון לנסע לשם ולפעמים כשבא לשם הוא נתפרסם שם ביותר, ואז יוכל להזיק לו מאד, חס ושלום ומזה היה הסתלקות צדיק גדול מאד שפתאם רצה לנסע לארץ ישראל והוא היה בעצמו יודע מזה שהיה צריך להסתיר את עצמו ונסע על המדינה והיה פרסום גדול, ונסתלק באותו הדרך וכן ארע...