ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' (בראשית מג) בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב (שם ד) : "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומקנה ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב" כי תכף כשהיה בעולם רועה מקנה, היה תכף כלי זמר כנ"ל ועל כן דוד המלך, עליו השלום, שהיה "ידע נגן" (שמואל א ט"ז) על כן היה רועה (שם) כנ"ל [גם מצינו באבות העולם כלם, שהיו רועי מקנה] (ישעיה כ"ד) "מכנף הארץ זמרת שמענו" הינו שזמירות ונגונים יוצאים מכנף הארץ כי על ידי העשבים הגדלים בארץ נעשה נגון כנ"ל ועל ידי שהרועה יודע הנגון על ידי זה הוא נותן כח בהעשבים ואזי יש לבהמות לאכל (שיר השירים ב) "הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע" הינו שהנצנים גדלים בארץ על ידי הזמר והנגון השיך להם כנ"ל נמצא שעל ידי הזמר והנגון שהרועה יודע הוא נותן כח בעשבים ויש מרעה לבהמות גם הנגון הוא טובה להרועה בעצמו כי מחמת שהרועה הוא תמיד בין בהמות היה אפשר שימשיכו ויורידו את הרועה מבחינת רוח האדם לרוח הבהמיות עד שירעה הרועה את עצמו בבחינת (בראשית ל"ז) : "וילכו לרעות את צאן אביהם" וכו' ופרש רש"י: 'שהלכו לרעות את עצמן' ועל ידי הנגון נצול מזה כי הנגון הוא התבררות הרוח שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה בבחינת (קהלת ג) : "מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה" כי זהו עקר הנגון ללקט ולברר הרוח טובה, כמבאר במקום אחר ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל ויש חלוקים רבים בנגינה כי יש נגון שלם ויש נגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים ודע, שהמלך יש לו כל הנגון כלו בשלמות אבל השרים אין להם רק איזה חלק בנגון כל אחד לפי מקומו ועל כן אמר דניאל לנבוכדנצר (דניאל ד) : "אנת הוא אילנא וכו' ומזון לכלא בה" כי נבוכדנצר שהיה מלך ויש לו כל הנגון על ידו נמשך כל המזון כי המזון נמשך על ידי הנגון כנ"ל ועל כן יעקב אבינו אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף רק כפי מה שספרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף שלח לו נגון השיך לשר כמותו כפי מה ששמע מבניו דרכיו והנהגותיו כי יעקב רצה לפעל אצלו על ידי הנגון מה שהיה צריך על כן שלח לו אותו הנגון של ארץ ישראל וזהו שאמר לבניו: "קחו מזמרת הארץ בכליכם" הינו שיקחו בחינת הנגון הנ"ל, שהוא בחינת 'זמרת הארץ' כנ"ל בכלים שלהם "והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים" הם בחינת משקולות ומדות הנגון כי הנגון נעשה מגדולי הארץ כנ"ל
דַּע, כִּי יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף

שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְזֶה סוֹד "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם" וְכוּ'

בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן

שֶׁשָּׁלַח עַל יָדָם לְיוֹסֵף

וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "מִזִּמְרַת" 'לְשׁוֹן זֶמֶר' וְכוּ'

כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה

יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם

כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ

גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד

וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן

בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה

וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב: "וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אהֶל וּמִקְנֶה וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב"

כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם רוֹעֵה מִקְנֶה, הָיָה תֵּכֶף כְּלֵי זֶמֶר כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "ידֵעַ נַגֵּן"

עַל כֵּן הָיָה רוֹעֶה כַּנַּ"ל

[גַּם מָצִינוּ בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם, שֶׁהָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה]

"מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרת שָׁמַעְנוּ"

הַיְנוּ שֶׁזְּמִירוֹת וְנִגּוּנִים יוֹצְאִים מִכְּנַף הָאָרֶץ

כִּי עַל יְדֵי הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה נִגּוּן כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן

עַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹתֵן כּחַ בְּהָעֲשָׂבִים

וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכל

"הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ"

הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּך לָהֶם כַּנַּ"ל

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ

הוּא נוֹתֵן כּחַ בָּעֲשָׂבִים

וְיֵשׁ מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת

גַּם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ

כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת

הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת

עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ

בִּבְחִינַת: "וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צאן אֲבִיהֶם" וְכוּ'

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'שֶׁהָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן'

וְעַל יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה

כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה

בִּבְחִינַת: "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעלָה הִיא לְמָעְלָה

וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה"

כִּי זֶהוּ עִקָּר הַנִּגּוּן

לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מֵרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת

כִּי נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל

וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בִּנְגִינָה

כִּי יֵשׁ נִגּוּן שָׁלֵם

וְיֵשׁ נִגּוּן שֶׁהוּא בְּכַמָּה בָּבוֹת, וִיכוֹלִים לְחַלְּקוֹ לְבָבוֹת וְעִנְיָנִים

וְדַע, שֶׁהַמֶּלֶך יֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן כֻּלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת

אֲבָל הַשָּׂרִים אֵין לָהֶם רַק אֵיזֶה חֵלֶק בַּנִּגּוּן

כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ

וְעַל כֵּן אָמַר דָּנִיֵּאל לִנְבוּכַדְנֶצַּר: "אַנְתְּ הוּא אִילָנָא וְכוּ' וּמָזוֹן לְכלָּא בֵהּ"

כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהָיָה מֶלֶך וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן

עַל יָדוֹ נִמְשָׁך כָּל הַמָּזוֹן

כִּי הַמָּזוֹן נִמְשָׁך עַל יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן יַעֲקב אָבִינוּ

אַף שֶׁלּא הָיָה יוֹדֵעַ אָז שֶׁהוּא יוֹסֵף

רַק כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לוֹ הַשְּׁבָטִים הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף

שָׁלַח לוֹ נִגּוּן הַשַּׁיָּך לְשַׂר כְּמוֹתוֹ

כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַע מִבָּנָיו דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו

כִּי יַעֲקב רָצָה לִפְעל אֶצְלוֹ עַל יְדֵי הַנִּגּוּן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיך

עַל כֵּן שָׁלַח לוֹ אוֹתוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְבָנָיו: "קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם"

הַיְנוּ שֶׁיִּקְחוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זִמְרַת הָאָרֶץ' כַּנַּ"ל

בַּכֵּלִים שֶׁלָּהֶם

"וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכאת וָלט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים"

הֵם בְּחִינַת מִשְׁקוֹלוֹת וּמִדּוֹת הַנִּגּוּן

כִּי הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...- עלו זה בנגב ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" ובית המקדש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפו - מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים
...מהצדיקים מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינות קיר"ה הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים כי על ידי אמונה שהם מאמינים בדברי הצדיק על ידי זה נתגלין מופתים כי באמת הצדיק בודאי מלא מופתים וכשהוא מאמין בהצדיק ונותן עיניו ולבו על דברי הצדיק על כל דבור ודבור, כי מאמין שכל דבריו אמת וצדק, ובכונה מכונת אזי אחר כך, כשבא לביתו, כל מה שיארע אותו הוא מסתכל היטב על כל דבר שיארע לו ומבין למפרע בדברי הצדיק שדבר עמו בהיותו אצלו שזה היתה כונת הצדיק שרמז לו בתוך דברים שדבר עמו וכן כל דבר ודבר שיזדמן לו...
סיפורי מעשיות - מעשה מהתבואה - מעשה התבואה המשוגעת
...- מעשה התבואה המשוגעת שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע אם כן יטכס עצה. וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל. וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך [ולהכין בשביל כולם אי אפשר] שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פה - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
...מוהר"ן ח"א - תורה פה - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פוסעים בו פסיעה קטנה כי מתחלה המלכות היא אצל זעיר אנפין בבחינת 'אושיט פסיעה לבר', כמובא בזוהר הקדוש סועדים בו פרוש כשאנו רוצים לתקנה ולגדלה בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים ולברך שלש פעמים פרוש שצריך להאיר את נצח הוד יסוד דזעיר אנפין כי משם עקר בנינה צדקתם תצהיר פרוש על ידי מה מתברכין נצח הוד יסוד דזעיר אנפין על ידי המחין שהוא מקבל כמובא והמחין הם ארבע, חכמה בינה חסד וגבורה והם מלבשים בנצח הוד יסוד דבינה כאור שבעת הימים...
שיחות הר"ן - אות קצב - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת דברתי עמו זכרונו לברכה מענין זה שאין העולם רוצים להאמין שיהיו נמצאים עכשו צדיקים גדולים במעלה מאד כמו בדורות הראשונים ענה ואמר: אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן כי כמו שהשם יתברך נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור והבן מאד
סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה
...היה בעל תפילה שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותושבחות להשם יתברך והיה יושב חוץ לישוב והיה רגיל לכנס לישוב והיה נכנס אצל איזה אדם מסתמא היה נכנס להקטנים במעלה, כגון עניים וכיוצא והיה מדבר על לבו מהתכלית של כל העולם היות שבאמת אין שום תכלית, כי אם לעסק בעבודת ה' כל ימי חייו ולבלות ימיו בתפילה להשם יתברך ושירות ותשבחות וכו' והיה מרבה לדבר עמו דברי התעוררות כאלו, עד שנכנסו דבריו באזניו עד שנתרצה אותו האדם להתחבר עמו ותכף כשנתרצה עמו, היה לוקחו ומוליכו למקומו, שהיה לו חוץ לישוב כי אותו הבעל תפילה הנ"ל
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: טוב היה להאדם שיבחר לו איזה מקום וישב שם יומם ולילה ויעסק בתורה ותפילה ועבודת ה' וכשצריך לאכל ירוץ לתוך איזה בית ויקח שם בחפזון איזה חתיכת לחם וכיוצא להעביר רעבונו ואחר כך יחזר לעבודתו
חיי מוהר"ן - תריא - עבודת השם
...השם אות תריא התקרבות הרב יודיל הנ"ל אצל רבנו זכרונו לברכה הרב יודיל הנ"ל היה חתן הרב ליבלי מטראסטינץ. הרב לייב הנ"ל נסתלק על הים בנסיעת ארץ ישראל, ואמר אם היה בכאן חתני הרב יודיל, אזי לא היה מניח אותי להסתלק כאן. שמעתי בשעה שנסע הרב ליב הנ"ל על הים, הושיטה חיה אחת את ראשה מהמים והלכה כנגד הספינה. ונפלה אימה וחרדה גדולה על האנשים מהספינה, שלא תהפך את הספינה ולבש הרב ליב הנ"ל את הטלית ותפילין והלך לנגדה, ונכנסה להים. לאחר הסתלקותו הניחו אותו על דף על המים וצפה הדף אל הנמל. ועמד עליו עמודא דנורא, ויצאו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק...
חיי מוהר"ן - נא - שיחות השיכים להתורות
...אות נא התורה "איה מקום כבודו" בלקוטי תנינא סימן י"ב המתחלת כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל לפול בטעותים ומכשולים רבים. זאת התורה נאמרה לענין שיחה שהיה מדבר עמי מענין טעותים ומבוכות הרבה וקלקולים גדולים שבאים על ידי שהולכים אחר שכלו וחכמתו. והזכיר אז את בעל המחבר וכו' שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן. [והגם כי כונתו גם כן להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל מקום בזה חזק את ידי עוברי עברה המגלחים זקנם במדינות אשכנז]. ואחר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 15_11_2025 השעה 05:22:00 - wesi2