ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨כוורא דאפיק רישה ממיא - לקו"מ ח"א טז
breslev.eip.co.il/?key=45 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא

וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא

שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, כַּיָּדוּעַ

דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא

כִּי אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת

כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'פְּעָמִים בִּיטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ'

וְכַד אַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא

הַיְנוּ כַּד מַפִּיק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת

אֲזַי: וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי

כִּי פְּקִיחַת עֵינַיִם מְכֻנִּים עַל שֵׁם הַחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָתוֹ

אֲזַי עֵינָיו בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ

וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה

הֲוָה זֶה כְּמוֹ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ

וּכְשֶׁבָּא הַשֶּׁמֶשׁ

אֲזַי נִשְׁתָּאֲרִים עֵינָיו בִּבְחִינַת סִהֲרֵי

כִּי סִהֲרָא אֵין מְאִירָה

אֶלָּא כַּד נִסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ

וְזֶה בְּחִינַת: 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ'

לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ

כַּד אֲנַחְנוּ דְּבֵקִים בְּחָכְמָה

וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ

כַּד מְסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָה

וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא

הֵם בְּחִינַת תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁאֲלֵיהֶם הָעַכּוּ"ם יִדְרְשׁוּ וְיִמְשְׁכוּ אֶת עַצְמָם אֲלֵיהֶם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים"

וְזֶה: 'תְּרֵי נְהָרוֹת דְּסוּרָא'

'סוּרָא' זֶה בְּחִינוֹת עַכּוּ"ם

עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ"

וְהֵם נִכְלָלִים בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת: עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁהֵם תְּרֵי אוּסְיָא

בְּחִינַת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"

עַל יָדָם יִגָּאֲלוּ

וְיִמָּשְׁכוּ כִּנְהָרוֹת אֶצְלָם לִלְמד דְּבַר ה'

וּתְרֵין אֻמִּין

עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

אִנּוּן תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל הָעַיְנִין

שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָאִיר תָּמִיד בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל אֶת דְּבֵקוּתוֹ

כְּדֵי שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ הָאֻמִּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל עֵינָיו

וְיִתְבַּטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי

אֲבָל עַל יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה

וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְרוּרָה

אָז יִתְקַיֵּם: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"

וְאָז לא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ



העניין בפשיטות הוא כי יש שני צדיקים. יש צדיק יחסי היינו צדיק שנקרא כך רק בייחס לחברו שפחות צדיק ממנו. ויש צדיק אמת, היינו מי שזכה להכלל בא"ס לגמרי. שהוא צדיק אמת ממש.

והנה, כל זמן שהאדם הוא אינו צדיק אמת ממש, הרי שיש אצלו חילוק בין ענייני העולם הזה הגשמיים לבין ענייני העולם הבא. וזה משום שהוא עדיין לא נמצא בתכלית שהוא כולו טוב וכולו אחד. ולכן יש אצל אדם כזה חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי.

אך כל זה רלוונטי רק לצדיק שאינו אמיתי אלא רק על שם המושאל בלבד.

אך יש גם צדיק אחר שהוא צדיק אמת, שהוא כבר נמצא בתכלית שהוא כולו טוב וכולו אחד, שהוא בחינת שני המשיחין האלו, ואצלו יש בחינה "שפה ברורה" היינו תיקון הדיבור בשלמות, תיקון המלכות, תיקון עולם העשייה וכולי.

והצדיק הזה מחמת שהוא נמצא בתכלית הסופית, ממילא הוא מרגיש את שעשוע העולם הבא בכל דבר ועניין. והוא תמיד מקושר לתכלית הסופית.

והכל נעשה על ידי זה שהוא זוכה להתגלות התורה שמלובשת בכל דבר. ואז הוא לעולם עוסק בתורה. ועל ידי זה הוא תמיד נמצא בדבקות ואינו צריך להפסיק את דבקותו וכולי.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נב - מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים
...שקשה קשיות על הצדיקים מה שקשה קשיות על הצדיקים, זהו מכרח להיות כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה אליו יתברך ובענין הקשיות שקשה על השם יתברך מרגלא בפמה לומר אדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיו קשיות על השם יתברך וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדלתו ורוממותו כי מעצם גדלתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו על כן בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קשיות כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם . "מי הוא, הלא ישותו נתבטל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...רה - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים...
שיחות הר"ן - אות יט
...נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבר וכיוצא ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדשה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעברות חס ושלום, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום ואם יעשו להם חק קבוע וחיוב חזק ללמד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד וכל עקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות של קדשה בלי שום חכמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר מזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעד - יֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁעוֹבְדִים וִיגֵעִים כָּל יְמֵיהֶם
...ויגעים כל ימיהם דע שיש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם כדי לעקר עצמן מהשם יתברך ומתורתו לגמרי כי הנקדה הקדושה של קדשת ישראל שיש עדין בתוכם אף על פי שהם רשעים גמורים היא מבלבלת אותם ומביאה בהם הרהורי תשובה ויראה מאימת הדין הגדול ומחמת זה אין להם תענוג מהעברות והתאוות שלהם על כן הם מתאוים ויגעים כדי שיגיעו לכפירה גמורה בדעתם, חס ושלום באפן שלא יהיה להם עוד צד ספק לנטות אל האמת אבל צריכים לזה יגיעה גדולה מאד מאד כמה וכמה שנים רחמנא לצלן, רחמנא לשזבן כי היהדות שבהם אינה מנחת אותם ומבלבלת אותם תמיד ודע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בח
שיחות הר"ן - אות רעו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן ספרו לי שפעם אחד היה מדבר עם אנשיו והיה מוכיח ומיסר אותם הרבה בדברים על שעדין אינם עובדים השם יתברך כרצונו, כדרכו הטוב תמיד לדבר רק מזה אחר כך אחר שהוכיח אותם הרבה אחר כך נתרצה להם קצת והתחיל לקרבם ולדבר עמהם רכות ואמר. מה אני רוצה מהם, הלא אף על פי כן הם אנשים כשרים והתחיל לדבר על לבם וכו' אחר כך ענה ואמר: בודאי אתם אנשים כשרים אך אלו השם יתברך קטן כמו אנכי בודאי היה די מאד העבודה שלכם אבל באמת השם יתברך גדול מאד מאד על כן בודאי צריכין לחזק בכל פעם ברצון חזק לעבדו כראוי לעבד אותו יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...ח"ב - תורה סז - בראשית לעיני כל ישראל [חבור התחלת התורה בסופה] "בראשית לעיני כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נז - כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה
...תורה נז - כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה דע, כשצדיק גדול אמתי מגלה תורה חדושים נפלאים ונוראים הוא טובה להקטנים במעלה שעל ידי זה נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאים אליו וגם בהסטרא אחרא נתגדל אחד על ידי זה כמו שמצינו בבלעם כשנתן השם יתברך את התורה לישראל באו כל האמות לבלעם נמצא שעל ידי נתינת התורה לישראל נתגדל בלעם ובאו אליו כל העולם והוא עמד עצמו על איזה פסוק ואמר להם תורה כי אז כשבאו אליו, שאלו אותו מה ששאלו "ה' למבול ישב" והוא עמד על פסוק, והשיב להם: "ה' עז" וכו' וכן בישראל בעצמן שהם בקדשה ואינם באים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 04_09_2025 השעה 02:30:20 - wesi2