ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו (שבת ל"ד. ) 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג:) על פסוק (משלי ג) : "ארך ימים בימינה", וכל שכן עשר וכבוד. עוד בענין אחר 'זונות מפרכסות זה את זה' בשביל זה 'תלמידי חכמים לא כל שכן' הינו בשביל זה אין להתלמידי חכמים מעות שנקרא כל שכן וזה תלמידי חכמים לא כל שכן הינו שאין להם מעות הנקרא כל שכן וזה מחמת שזונות מפרכסות. כי התלמידי חכמים הם נקראים רועים וכשיש זונות הם נקראים חס ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד הון. עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים והבן אות תכט הלצה על החזן דפה ברסלב [מכתב יד] שנסע לטומשפיל על שבת שירה ולא הגיע לשם ושבת בכפר אחד. ומחמת שהיה הפרשה בשלח אמר: ולא נחם אלהים דרך ארץ תומשפיל.
אות תכו

אָמַר בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר.

כְּלוֹמַר שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ דַּיְקָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם שׂוֹנְאֵי ה'

וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִרְדְּפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר

וְהָבֵן

אות תכז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחָלַם לוֹ דִּבְרֵי צַחוּת וְהֵם אֵלּוּ

'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'.

הַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא

הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה.

וְהַתֵּרוּץ הוּא כָּל שֶׁכֵּן

הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

כִּי כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ", וְכָל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד.

עוֹד בְּעִנְיַן אַחֵר 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זֶה אֶת זֶה'

בִּשְׁבִיל זֶה 'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'

הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אֵין לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מָעוֹת שֶׁנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

וְזֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן

הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָעוֹת הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת.

כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם נִקְרָאִים רוֹעִים

וּכְשֶׁיֵּשׁ זוֹנוֹת הֵם נִקְרָאִים חַס וְשָׁלוֹם רוֹעֶה זוֹנוֹת

וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

עוֹד בְּאפֶן שְׁלִישִׁי 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'

הַיְנוּ מָתַי יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְפַרְכְּסִין זֶה אֶת זֶה

לא כָּל שֶׁכֵּן

כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם תַּאֲוָות מָמוֹן כְּלָל

אות תכח

שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי צַחוּת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר

מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה מֵרוּסְיָא אֶת הַמְּדִינָה נַעֲשֶׂה הַמָּעוֹת וְהַכֶּסֶף סִיג, וְהַמַּשְׁקֶה פָּאנְשׁ.

כַּסְפֵּךָ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם

וְהָבֵן

אות תכט

הֲלָצָה עַל הַחַזָּן דְּפה בְּרֶסְלַב [מִכְּתַב יָד] שֶׁנָּסַע לְטוֹמְשְׁפִּיל עַל שַׁבַּת שִׁירָה

וְלא הִגִּיעַ לְשָׁם וְשָׁבַת בִּכְפָר אֶחָד.

וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַפָּרָשָׁה בְּשַׁלַּח

אָמַר: וְלא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ תּוֹמְשְׁפִּיל.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ היינו ע"י התענית...
חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...ונסיעותיו וטלטוליו אות קד לדתו היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל] אות קה מן יום לדתו עד שנתגדל ונעשה...
ספר המידות - חן
...צדקה זוכה לחן. ב. על ידי שפלות זוכה לחן. ג. לחן יכניס אורחים. ד. גם ישמר את עצמו ממאכלי אסור, וישמר את פיו מדבור אסור. ה. מי שמפזר מעותיו בשביל לקנות לעצמו רב ללמד ממנו, על ידי זה ימצא חן. ו. כשתעביר על מדותיך, תמצא חן. ז. על ידי תוכחה תשא חן. ח. שמן זית מסגל לחן. ט. סגלה לחן תכתב על קלף, כסף וזהב חסד ואמת אלוף. י. על ידי היראה מתלמיד חכם תזכה לחן. יא. דבורים היוצאים בניחותא נתקבלים אצל בני אדם. יב. יש דגים שהם מסגלים לחן. יג. עסק התורה בדרך נותנת חן. חלק שני א. כשאדם בא לעיר לדור, ישלח בשר לעניי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיך לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו כי 'זמנין דשמע וזמנין דלא' וכו' . אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן "כה תברכו וכו' אמור להם" הינו שאני אומר שיהיה כן "יברכך ה' וישמרך" וכו' אמן
שיחות הר"ן - אות ז
...הר"ן - אות ז טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה...
ספר המידות - עצה
ספר המידות - עצה א. אל תשאל עצה אלא ממי שיודע סתרי תורה. ב. טוב לשאל עצה מזקנים. ג. הנותן לחברו, עצה שאינה הוגנת לו, על ידי זה נופלים לו מחשבות עבודה זרה. ד. מי שהוא בעל מחשבות רעות, אל תקח עצה ממנו. ה. על ידי שאתה נוטל עצה מהרב, על ידי זה תזכה לישועה. ו. כשאתה רואה, שרעיך אינם עוזרים לך, בידוע שאין שום עצה מועיל לך. ז. כשאתה עוזר לבני ישראל, יועיל לך עצה. ח. העצה היא מסגלת יותר בשדה. ט. ההולך אחר עצת אשתו, נופל בגיהנם. י. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאשה.
שיחות הר"ן - אות קטו
שיחות הר"ן - אות קטו עקר הנסיון של כל אדם בעולם הזה הוא בתאוה הזאת של ניאוף ואפילו תאוות ממון אף על פי שהיא תאוה גרועה מאד וכו' וכו' והיא עבודה זרה ממש אף על פי כן עקר הנסיון הוא בתאוה הזאת
שיחות הר"ן - אות סו
...בכח גדול להכניס כל כחו בדבורי התפילה וכמבאר מזה בספריו הקדושים בכמה מקומות ואמר כמה פעמים שהאדם צריך להכריח עצמו מאד לתפילה לא כמו שאומרים קצת שאין להכריח עצמו לתפילה רק אדרבא צריכין להכריח עצמו מאד מאד בכל הכחות לתפילה שוב אמר: כשאדם מתפלל בכונה דהינו שמקשר המחשבה אל הדבור ומטה אזנו ושומע מה שהוא מדבר אזי הכחות נמשכין ממילא לתוך דבורי התפילה כי כל הכחות מצפין ומסתכלין תמיד על זה שימשכו ויכנסו בתוך דבורים קדושים על כן כשמתפלל בכונה נמשכין ונכנסין כל הכחות שלו ממילא לתוך התפילה וזוכה להתפלל בכח ג...
שיחות הר"ן - אות נג
...הר"ן - אות נג מי שיש לו אמונה חייו חיים והוא מבלה ימי חייו בטוב תמיד כי כשהולך לו כראוי ויש לו טוב בודאי טוב לו ואפילו כשאינו כך [דהינו שאין מתנהג לו כסדר ויש לו יסורים חס ושלום] גם כן טוב כי הוא בטוח שאף על פי כן השם יתברך ירחם עליו להבא וייטיב אחריתו כי מאחר שהכל מאתו יתברך בודאי הכל לטובה אבל מי שאין לו אמונה חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמב - יֵּשׁ בְּחִינַת 'אֲרִיך אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה'
...אנפין בקלפה' דע שיש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' . ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקלפה', שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ולהרבות שיחה עמהם חס ושלום רק שאינו מזיק לו כל כך וזהו: 'ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה' הינו שאף שאתה עושה צדקה ועניים הם בני ביתך אף על פי כן אל תרבה וכו'...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 24_12_2025 השעה 20:02:16 - wesi2