ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו (שבת ל"ד. ) 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת סג:) על פסוק (משלי ג) : "ארך ימים בימינה", וכל שכן עשר וכבוד. עוד בענין אחר 'זונות מפרכסות זה את זה' בשביל זה 'תלמידי חכמים לא כל שכן' הינו בשביל זה אין להתלמידי חכמים מעות שנקרא כל שכן וזה תלמידי חכמים לא כל שכן הינו שאין להם מעות הנקרא כל שכן וזה מחמת שזונות מפרכסות. כי התלמידי חכמים הם נקראים רועים וכשיש זונות הם נקראים חס ושלום רועה זונות ורועה זונות יאבד הון. עוד באפן שלישי 'זונות מפרכסות זו את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים והבן אות תכט הלצה על החזן דפה ברסלב [מכתב יד] שנסע לטומשפיל על שבת שירה ולא הגיע לשם ושבת בכפר אחד. ומחמת שהיה הפרשה בשלח אמר: ולא נחם אלהים דרך ארץ תומשפיל.
אות תכו

אָמַר בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר.

כְּלוֹמַר שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ דַּיְקָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם שׂוֹנְאֵי ה'

וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִרְדְּפֵהוּ מִמָּקוֹם אַחֵר

וְהָבֵן

אות תכז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחָלַם לוֹ דִּבְרֵי צַחוּת וְהֵם אֵלּוּ

'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'.

הַיְנוּ שֶׁמַּקְשֶׁה: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא

הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא יְכַבְּדוּ זֶה אֶת זֶה.

וְהַתֵּרוּץ הוּא כָּל שֶׁכֵּן

הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כָּל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

כִּי כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ", וְכָל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד.

עוֹד בְּעִנְיַן אַחֵר 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זֶה אֶת זֶה'

בִּשְׁבִיל זֶה 'תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן'

הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה אֵין לְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מָעוֹת שֶׁנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

וְזֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לא כָּל שֶׁכֵּן

הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָעוֹת הַנִּקְרָא כָּל שֶׁכֵּן

וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁזּוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת.

כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם נִקְרָאִים רוֹעִים

וּכְשֶׁיֵּשׁ זוֹנוֹת הֵם נִקְרָאִים חַס וְשָׁלוֹם רוֹעֶה זוֹנוֹת

וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

עוֹד בְּאפֶן שְׁלִישִׁי 'זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'

הַיְנוּ מָתַי יִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְפַרְכְּסִין זֶה אֶת זֶה

לא כָּל שֶׁכֵּן

כְּשֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם תַּאֲוָות מָמוֹן כְּלָל

אות תכח

שָׁמַעְתִּי דִּבְרֵי צַחוּת בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר

מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ הַקִּירָ"ה מֵרוּסְיָא אֶת הַמְּדִינָה נַעֲשֶׂה הַמָּעוֹת וְהַכֶּסֶף סִיג, וְהַמַּשְׁקֶה פָּאנְשׁ.

כַּסְפֵּךָ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם

וְהָבֵן

אות תכט

הֲלָצָה עַל הַחַזָּן דְּפה בְּרֶסְלַב [מִכְּתַב יָד] שֶׁנָּסַע לְטוֹמְשְׁפִּיל עַל שַׁבַּת שִׁירָה

וְלא הִגִּיעַ לְשָׁם וְשָׁבַת בִּכְפָר אֶחָד.

וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַפָּרָשָׁה בְּשַׁלַּח

אָמַר: וְלא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ תּוֹמְשְׁפִּיל.
שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת וצוה לכמה אנשים שיהיו נעורים...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...- שיחות שהיה אצל כל תורה אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה...
שיחות הר"ן - אות סב
...כי יכולין לפעל על ידי מחשבתם מה שהם חושבים ואפילו היקרות חס ושלום, הוא בא ממחשבות בני אדם כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ויכול לטעות כמו שטעה נבט שראה אש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה
...לח - מרכבת פרעה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מרכבת פרעה וחילו ירה בים וכו' א. כי צריך כל אדם לפשפש את עצמו בכל עת אם הוא דבוק בהשם יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: כל הנחלים הולכים אל הים והוא בחינת אדני, כמו שכתוב "אדני שפתי תפתח" וכשפוגמין הדבור שהוא אדני אז על ידי הפגם נעשה מרוח פיו, רוח סערה כי כ"ז אותיות...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר / מעשה במלך וקיסר
...וקיסר מעשה בקיסר אחד, שלא היה לו בנים גם מלך אחד לא היה לו בנים ונסע הקיסר על הארץ לשוטט לבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע כמו כן ונזדמנו שניהם לפנדק אחד, ולא היו יודעים זה מזה והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נמוס [של מלכות] ושאל אותו והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה באפן שיהיו יכולים להתחתן אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת והמלך נסע לביתו והוליד בן וההתקשרות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה
...מוהר"ן ח"א - תורה ע - ויהי ביום השמיני קרא משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל ויהי ביום השמיני כי כל הדברים הם על הארץ כמו שאנו רואין בחוש, שהכל גדל מן הארץ וכל הדברים והבריות הולכים ומנחים על הארץ ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כח המכריח הינו על ידי שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ, ומרחיקו ממנה וכפי כח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ ואחר כך כשנפסק כח המכריח, חוזר הדבר להארץ כגון: אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו, מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ וכפי כחו, כן מכריח...
סיפורי מעשיות - מעשה מחוזה בכוכבים
...בכוכבים מעשה מחוזה בכוכבים הנקרא "וירוש ביט" שבא פעם לעיר אחת והלכו אליו כל תושבי העיר כל אחד לשאלו עצה על מצוקתו ומכאוביו. באותה עיר דר עני מרוד וירא שמים, שישב כל ימיו רק על התורה והעבודה, ואחר שהתפרסם שמו של זה החוזה בכוכבים וישועותיו ועצותיו, הפצירה בו זוגתו שילך גם הוא לזה החוזה, ואולי ייעץ לו איזה עצה טובה שיוכלו להגאל מעניותם הקשה והמרה, ומחמת שהיה ירא שמים ובעל אמונה לא שמע לקולה כלל וכלל, אולם אחר שהציקה לו עד מאד לא עמד כנגדה "רצה לא רצה ובכל זאת הלך", בלשון זה אמר רבנו ז"ל בספורו מעשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...- תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר...
שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן עוד מצאתי מכתב יד החברים. דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות כי בכל החלומות בודאי יש בהם עתידות רק שיש בהן כמה פסלת ותבן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אין חלום וכו' וגם יש חלומות ברורים כמו שכתוב: "בחלום אדבר בו" ומי שיש לו זה החן הנ"ל חלומותיו צודקים בודאי אלא שאפילו כששומע חלום מאחר שמספר לו אזי נופל התבן והפסלת מן החלום ועל ידי זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר...
שיחות הר"ן - אות מב
שיחות הר"ן - אות מב עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1396 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:25 - wesi2