ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קצז - גדולות נוראות השגתו
בענין הצדיק הנ"ל שנפטר אמר שאפילו איש פשוט מחיב להרגיש החסרון כי בודאי כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל אחד מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן (דף כ"ה:) שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא וכו' ואם כן במקומות כאלו נעשו שנויים מחמת הסתלקות הצדיקים ומה שמספרין שראו אש, אף שהוא רחוק קצת בעיני מחמת שעכשו אין הדור ראוי לכך לראות דברים כאלו אבל מצד הצדיק שנסתלק בודאי יכול להיות שיהיה עמודא דנורא בעת הסתלקותו כי נסתלק ראש כזה ראש באמת בפרט ראש של ישראל כי אפילו כשמת ראש ושר של אמות העולם נעשין גם כן שנויים בשמים בין הכוכבים מכל שכן וכל שכן ראש של ישראל
בְּעִנְיַן הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁנִּפְטַר

אָמַר שֶׁאֲפִילּוּ אִישׁ פָּשׁוּט מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן

כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ מַה שֶּׁנֶּחְסָר דָּבָר מִן הָעוֹלָם

אַךְ כָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה מָרָה שְׁחוֹרָה

כִּי זֶה מַרְגִּישׁ בְּהַפַּרְנָסָה שֶׁאֵין הַפַּרְנָסָה כְּסֵדֶר

וְזֶה מַרְגִּישׁ בַּעֲצָמָיו שֶׁאֵין הָעֲצָמוֹת מְיֻשָּׁבִים בּוֹ עַתָּה כְּסֵדֶר

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

[וְחָשַׁב לְדֻגְמָא כַּמָּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ מַה שֶׁכָּל אֶחָד מַרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה עִנְיָן מְשֻׁנֶּה]

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם פְּקוּחוֹת

הוּא רוֹאֶה מַמָּשׁ שֶׁנִּכְבֶּה נֵר מִן הָעוֹלָם וְנַעֲשֶׂה חֹשֶׁךְ

וַהֲלא מָצִינוּ כַּמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּעוֹלָם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים

כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא מוֹעֵד קָטָן שָׁכִיב וְכוּ' שָׁפְעוּ מַרְזְבֵי דָּמָא וְכוּ'

וְאִם כֵּן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ נַעֲשׂוּ שִׁנּוּיִים מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים

וּמַה שֶּׁמְּסַפְּרִין שֶׁרָאוּ אֵשׁ, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק קְצָת בְּעֵינַי

מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו אֵין הַדּוֹר רָאוּי לְכָךְ לִרְאוֹת דְּבָרִים כָּאֵלּוּ

אֲבָל מִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁנִּסְתַּלֵּק

בְּוַדַּאי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה עַמּוּדָא דְּנוּרָא בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ

כִּי נִסְתַּלֵּק ראשׁ כָּזֶה ראשׁ בֶּאֱמֶת

בִּפְרָט ראשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל

כִּי אֲפִילּוּ כְּשֶׁמֵּת ראשׁ וְשַׂר שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם נַעֲשִׂין גַּם כֵּן שִׁנּוּיִים בַּשָּׁמַיִם בֵּין הַכּוֹכָבִים

מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן ראשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל
חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
...- רד - נסיעתו וישיבתו באומן אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון...
שיחות הר"ן - אות ז
...הר"ן - אות ז טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד
...ח"א - תורה לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה "והמסכה צרה כהתכנס"...
אמת אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד?
...אחת וגם בחירה וידיעה וכיו"ב - כיצד? שאלה: רציתי לשאול שאלה פשוטה בספרי רבי נחמן מובא בהמון מקומות העניין הזה שהאמת היא אחת, ושאין שני אמת ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי היא כיצד יכול להיות ששני הדברים האלו אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אם מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? תודה מראש. ** כיצד אוכל לדעת בוודאות כי הדברים האלו אינם סותרים? ז"א...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
...אבא שאול אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ איביהם" הינו אפילו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
...עם חברו ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו כמו כן כשמדבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...מב - וירא בצר להם בשמעו את רנתם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ
...ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 17_10_2025 השעה 13:14:30 - wesi2