ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קפא - נסיעתו ללמברג
אות קפא היה לי גוף יפה שלא היה תובע ודוחק עצמו כלל. עכשו אני צריך לשמר את העת של האכילה וכו' והיסורים שהיו לי שם אין לבאר אין צריך לומר מח יסורים גם קבלתי רפואות והייתי שותה חינא [רפואה לקדחת מלריה] ושם במדינת חינא [סין] כופרים לגמרי ואומרים לית דין ולית דין וכיוצא שאר הרפואות ממקומות האחרים שיש שם שאר אפיקורסות וכשבא כל זה בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה יוכל המבין להבין קצת עסקו ברפואות מלבד שאר סודות נשגבות שהיו בכל דרכיו והנהגותיו. אבל על שאר העולם הזהיר מאד בדרך עצה טובה להתרחק מרפואות ודאקטורים]. אות קפב פעם אחת אחר שבא מלמברג אמר אני עכשו כגמול עלי אמו אות קפג בקיץ תקס"ח בא מלמברג לביתו לברסלב ביום ראשון פרשת בלק ושבת בדרך בקהלת קדש יאנוב. גם בנסיעתו מלמברג נסע דרך בראד ונתמהמה שם איזה זמן בערך שני שבועות. והדאקטורים אמרו שקשה לו מאד לנסע מחמת כבד החולאת שלו ושאי אפשר לו לסע כי אם פרסה אחת ביום והוא לא חש על זה ונסע בזריזות גדול כמה פרסאות ביום אחד כדרך הסוחרים הזריזים. וביום ראשון שבא לביתו נסע בהשכמה מקהלה קדושה יאנוב ששבת שם, ובמוצאי שבת לא ישן כדרכו. ובבקר כשהאיר השחר נסע משם בזריזות עד שבא לביתו באותו היום בעוד היום גדול. וגם אחר כך בביתו היה מתנהג בענין אכילתו שלא כפי דעת הדאקטורים כי ראה שאין בהם ממש כאשר הודו לו בעצמן בפה מלא. והאריך לספר בזה והזהיר מאד לבלי לעסק בדאקטורים ורפואות כלל כמבאר במקום אחר אות קפד בהיותו בלמברג מסר הספר לקוטי מוהר"ו ליד איש אחד שבא אליו ממעדוועדיווקע וצוה להאיש הזה שיסע למדינתנו להדפיס הספר, וכן עשה. ובתחלה חקר בדעתו והתישב הרבה בענין זה כי בשנים הקודמים היינו נזהרים להעלים ולהסתיר הכתבים של תורתו בפני העולם. אך אחר כך צוה עלי להעתיקם כסדר הינו כי בתחלה היו כתובים אצלי התורות בקונטרסים מפזרים שלא כסדר. ואחר כך בשנת תקס"ה צוה עלי להעתיקם כסדר ולעשות מהם כרך. והזהיר אותי להזדרז בזה. והשם יתברך היה בעזרי, והעתקתיו יפה כסדר. והבאתי לפניו הקונטרסים והוטבו בעיניו מאד. ואחר כך נתתי אותם לאמן הכורך פה ברסלב לכרכם יפה וזה היה ביום ששי ערב שבת קדש והכרחתי לעמד על האמן לשמר בעת הכריכה שלא ישלטו בו ידי זרים. ואחר כך שלח רבנו זכרונו לברכה איש מאנשיו שיעמד על האמן לשמר כדי שאנכי אבוא לפניו לדבר עמו. ותכף באתי לפניו ודבר עמי הרבה והחיה אותי מאד. ובאותו היום שמעתי התחלת התגלות הענין של העשרה קפיטל תהלים שהם תקון למקרה לילה חס ושלום. ואז מחמת עסק זה נמנע מלישן באותו הערב שבת רק דבר עמי הרבה בתחלה כשהיה שוכב על מטתו ואחר כך קם ממטתו וישב אצל השלחן בביתו הגדול ודבר עמי הרבה ועם כל העולם עד פנות היום מה שדרכו היה תמיד לילך למרחץ סמוך אחר חצות ועכשיו ישב ודבר עמנו עד סמוך לערב. ואמר אז כמה קשה להיות מנהיג [שקורין גיטר יהוד] כי הלא זה הדבר שכורכין הספר נדמה לכם שהוא דבר קטן כמה וכמה עולמות תלויים בזה [וכונתו היה נראה בזה שהוא מכרח לשא עליו ענין התקון הזה הנעשה על ידי כריכת הספר גם כן]. ונגמר כריכת הספר בשבוע שלאחריו ביום חמישי. ובכל אותו השבוע דבר עמי הרבה מענין שמחה וחזק אותי הרבה להיות בשמחה תמיד ואמר הלא החולה שמטל על ערש דוי מחזקים אותו ואומרים לו שלא יתרשל ולא יתעצב רק יתחזק בכל מיני התחזקות ועל ידי זה יכול החולה לשוב לאיתנו על ידי התחזקות בעצמו. ועוד דבר עמי הרבה מענין זה בכל יום. וביום חמישי נגמר כריכת הספר והבאתיו לפניו מכרך. ענה ואמר עדין אין אתה בשמחה יהיה זמן שתדע גדלתי. ואז גלה לי מענין הספר הנ"ל שיש לו שהוא הספר שזכיתי להעתיקו ואחר כך צוה לשרפו. ויש בזה הרבה לספר ומעט נרשם במקום אחר. ועין עוד השיך לזה בספר ימי נתן
אות קפא

הָיָה לִי גּוּף יָפֶה שֶׁלּא הָיָה תּוֹבֵעַ וְדוֹחֵק עַצְמוֹ כְּלָל.

עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת הָעֵת שֶׁל הָאֲכִילָה וְכוּ'

וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי שָׁם אֵין לְבָאֵר

אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מחַ יִסּוּרִים

גַּם קִבַּלְתִּי רְפוּאוֹת וְהָיִיתִי שׁוֹתֶה חִינָא [רְפוּאָה לְקַדַּחַת מַלְרְיָה]

וְשָׁם בִּמְדִינַת חִינָא [סִין] כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי וְאוֹמְרִים לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן

וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר הָרְפוּאוֹת מִמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁאָר אֶפִּיקוֹרְסוּת

וּכְשֶׁבָּא כָּל זֶה בְּתוֹךְ מֵעַי נַעֲשָׂה מִזֶּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה.

כִּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא הַסַּם הַבָּא מִשָּׁם בְּמֵעָיו

כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כְּפִירוֹת הַנַּ"ל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר סַמִּים

[מִזֶּה יוּכַל הַמֵּבִין לְהָבִין קְצָת עִסְקוֹ בִּרְפוּאוֹת

מִלְּבַד שְׁאָר סוֹדוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו.

אֲבָל עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטוֹרִים].

אות קפב

פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר

אֲנִי עַכְשָׁו כְּגָמוּל עָלַי אִמּוֹ

אות קפג

בְּקַיִץ תקס"ח בָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלַב בְּיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת בָּלָק וְשָׁבַת בַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת קדֶשׁ יַאנוֹב.

גַּם בִּנְסִיעָתוֹ מִלֶּמְבֶּרְג נָסַע דֶּרֶךְ בְּרָאד וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם אֵיזֶה זְמַן בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.

וְהַדָּאקְטוֹרִים אָמְרוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לִנְסֹעַ מֵחֲמַת כּבֶד הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסַּע כִּי אִם פַּרְסָה אַחַת בְּיוֹם

וְהוּא לא חָשׁ עַל זֶה וְנָסַע בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים הַזְּרִיזִים.

וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ נָסַע בְּהַשְׁכָּמָה מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה יַאנוֹב שֶׁשָּׁבַת שָׁם, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לא יָשֵׁן כְּדַרְכּוֹ.

וּבַבּקֶר כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר נָסַע מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל.

וְגַם אַחַר כָּךְ בְּבֵיתוֹ הָיָה מִתְנַהֵג בְּעִנְיַן אֲכִילָתוֹ שֶׁלּא כְּפִי דַּעַת הַדָּאקְטוֹרִים

כִּי רָאָה שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ

כַּאֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ בְּעַצְמָן בְּפֶה מָלֵא.

וְהֶאֱרִיךְ לְסַפֵּר בָּזֶה

וְהִזְהִיר מְאד לִבְלִי לַעֲסֹק בְּדָאקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת כְּלָל כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

אות קפד

בִּהְיוֹתוֹ בְּלֶמְבֶּרְגְּ מָסַר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו לְיַד אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע

וְצִוָּה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּסַּע לִמְדִינָתֵנוּ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וְכֵן עָשָׂה.

וּבִתְחִלָּה חָקַר בְּדַעְתּוֹ וְהִתְיַשֵּׁב הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה

כִּי בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיִינוּ נִזְהָרִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר הַכְּתָבִים שֶׁל תּוֹרָתוֹ בִּפְנֵי הָעוֹלָם.

אַךְ אַחַר כָּךְ צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר

הַיְנוּ כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלִי הַתּוֹרוֹת בְּקוּנְטְרֵסִים מְפֻזָּרִים שֶׁלּא כְּסֵדֶר.

וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁנַת תקס"ה צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כְּסֵדֶר

וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֶּרֶךְ.

וְהִזְהִיר אוֹתִי לְהִזְדָּרֵז בָּזֶה.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרִי, וְהֶעְתַּקְתִּיו יָפֶה כַּסֵּדֶר.

וְהֵבֵאתִי לְפָנָיו הַקּוּנְטְרֵסִים וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו מְאד.

וְאַחַר כָּךְ נָתַתִּי אוֹתָם לָאֻמָּן הַכּוֹרֵךְ פּה בְּרֶסְלַב לְכָרְכָם יָפֶה

וְזֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ

וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲמד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמר בְּעֵת הַכְּרִיכָה

שֶׁלּא יִשְׁלְטוּ בּוֹ יְדֵי זָרִים.

וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיַּעֲמד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמר

כְּדֵי שֶׁאָנכִי אָבוֹא לְפָנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ.

וְתֵכֶף בָּאתִי לְפָנָיו וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְהֶחֱיָה אוֹתִי מְאד.

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם.

וְאָז מֵחֲמַת עֵסֶק זֶה נִמְנַע מִלִּישׁן בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שַׁבָּת

רַק דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ

וְאַחַר כָּךְ קָם מִמִּטָּתוֹ וְיָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל

וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְעִם כָּל הָעוֹלָם עַד פְּנוֹת הַיּוֹם

מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לֵילֵךְ לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת

וְעַכְשָׁיו יָשַׁב וְדִבֵּר עִמָּנוּ עַד סָמוּךְ לָעֶרֶב.

וְאָמַר אָז כַּמָּה קָשֶׁה לִהְיוֹת מַנְהִיג [שֶׁקּוֹרִין גִּיטֶר יְהוּד]

כִּי הֲלא זֶה הַדָּבָר שֶׁכּוֹרְכִין הַסֵּפֶר נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהוּא דָּבָר קָטָן

כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה

[וְכַוָּנָתוֹ הָיָה נִרְאֶה בָּזֶה שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׂא עָלָיו עִנְיָן הַתִּקּוּן הַזֶּה הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי כְּרִיכַת הַסֵּפֶר גַּם כֵּן].

וְנִגְמַר כְּרִיכַת הַסֵּפֶר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרָיו בְּיוֹם חֲמִישִׁי.

וּבְכָל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיַן שִׂמְחָה

וְחִזֵּק אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד

וְאָמַר הֲלא הַחוֹלֶה שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי

מְחַזְּקִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁלּא יִתְרַשֵּׁל וְלא יִתְעַצֵּב

רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הַחוֹלֶה לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בְּעַצְמוֹ.

וְעוֹד דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה בְּכָל יוֹם.

וּבְיוֹם חֲמִישִׁי נִגְמַר כְּרִיכַת הַסֵּפֶר וְהֵבֵאתִיו לְפָנָיו מְכרָךְ.

עָנָה וְאָמַר עֲדַיִן אֵין אַתָּה בְּשִׂמְחָה

יִהְיֶה זְמַן שֶׁתֵּדַע גֻּדֻלָּתִי.

וְאָז גִּלָּה לִי מֵעִנְיַן הַסֵּפֶר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ

שֶׁהוּא הַסֵּפֶר שֶׁזָּכִיתִי לְהַעְתִּיקוֹ וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְשָׂרְפוֹ.

וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וּמְעַט נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְעַיֵּן עוֹד הַשַּׁיָּךְ לָזֶה בַּסֵּפֶר יְמֵי נָתָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר...
שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן עוד מצאתי מכתב יד החברים. דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות כי בכל החלומות בודאי יש בהם עתידות רק שיש בהן כמה פסלת ותבן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אין חלום וכו' וגם יש חלומות ברורים כמו שכתוב: "בחלום אדבר בו" ומי שיש לו זה החן הנ"ל חלומותיו צודקים בודאי אלא שאפילו כששומע חלום מאחר שמספר לו אזי נופל התבן והפסלת מן החלום ועל ידי זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר החלום ולידע העתידות מהם ויוסף היה לו...
שיחות הר"ן - אות מב
שיחות הר"ן - אות מב עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ס - כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת
...מחיב שיהיה יקרות כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות כי נתעורר הקללה של קין: "כי תעבד את האדמה, לא תסף תת כחה לך" על ידי השפיכות דמים שיש בעולם כי קללה זו נאמרה על שפיכות דמים כי האדמה היא חיבת בזה כשיש שפיכות דמים כי הגשמים נעשין על ידי האדים העולים מן הארץ כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" כי מן האדים העולים מן הארץ, מזה נעשים גשמים וכשיש מלחמות ושפיכות דמים אזי נעשה מן האדים הנ"ל שפיכות דמים וזה שכתוב: "ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם" הינו בחינת אדים הנ"ל שעל...
חיי מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות
...מוהר"ן - ז - שיחות השיכים להתורות אות ז כשאמר התורה ויהי הם מריקים שקיהם בסימן י"ז בשבת חנוכה תקס"ו. באותה השנה נתגירו גרים הרבה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם וזה הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל מהיכן בא זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה כאלו שפתאם אחר שבת חנוכה שאמר רבנו זכרונו לברכה אז המאמר הנ"ל, אז נתגיר פתאם כמר אחד מכפר. והוא היה אחר כך אצלו...
מה עושים בעולם הבא כל היום?
...היום? חוזרים בתשובה. איפה רבי נחמן מברסלב אומר דבר כזה? ומה פשר העניין? ואיך זה קשור לעניין המקיפים שיש כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים תשובה: אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי בעולם הבא חוזרים בתשובה כל היום. ועיקר השכר הוא שחוזרים בתשובה. וככל שהאדם היה יותר צדיק בעולם הזה, כך הוא זוכה לזכות לחזור בתשובה גדולה יותר בעולם הבא. והעניין הוא, כי באמת עיקר האדם הוא השכל. והשכר האמיתי שהשכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל...
שיחות הר"ן - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מדבר עם אחד בתוך כך שמע אחד שהיה מתפלל תפילת ערבית ואמר ותקננו בעצה טובה מלפניך ואמר אותו האיש במהירות אלו התבות ותקננו בעצה וכו' וענה רבנו זכרונו לברכה, ואמר לזה שעמד אצלו. הראית שזה חוטף במהירות אלו התבות ותקננו בעצה טובה וכו' הלא אלו התבות צריכין להתפלל בהתעוררות גדול ובכונה גדולה מעמקא דלבא מאד כי זאת היא תפילה יקרה מאד מאד כי מאד צריכין לבקש רחמים מהשם יתברך שנזכה שיתן לנו השם יתברך עצה טובה שנזכה לידע איך להתנהג וכו' ודבר זה מובן מאד לכל מי שרוצה לכנס בעבודת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רל - מי שיש לו עינים לראות דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו ובלבד שראה רבו פעם אחת כי: "חכמת אדם תאיר פניו" נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" כי החכמה הוא בפנים כנ"ל ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל
שיחות הר"ן - אות עב
...אות עב כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבל כלל את גדל עצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי אבל על ידי שהתפילה מלבשת במחשבות זרות על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך ועל ידי זה יכול התפילה לעלות ובוחן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.6572 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 04:18:10 - wesi2