במעשה מאבידת בת מלך breslev.eip.co.il/?key=48 - סיפורי מעשיות - מעשה א - מאבידת בת מלך
מובא שם:
וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל
כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי
מה פשר הדימוי הר של זהב ומבצר של מרגליות?
מה מרמז הר? מה מרמז זהב? מה מרמז מבצר? ומה הן המרגליות?
תשובה:
הר של זהב ומבצר של מרגליות, משמעותו שכל מאוד גדול על אנושי, שהוא נראה כבלתי מושג כלל.
כמובא שם אח"כ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
וגם:
וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל
וְדָחָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת
כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל
וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאד [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאד וְאָמַר]
כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם
היינו כי זהו משל על דבר שאינו מושג, היינו שאין דרך להשיגו.
ועכשיו לפירוש המילים, ע"פ ההקדמות של רבי נחמן מברסלב עצמו:
הר = פירושו מכשול גדול / שכל גדול / דבר שנמצא מחוץ לישוב.
זהב = פירושו "דינים" (כסף = רחמים. זהב = דינים).
ובזה מרומז מ"ש כי יש התבוננות כזה שצריך לכך כל הון דעלמא, היינו כי יש שכל כ"כ גדול, דהיינו השכל הנקנה, שכדי להגיע אליו, לשם כך צריך את כל הזהב שבעולם, היינו צריך האדם לדעת את כל ההקדמות שיש בעולם, ולהוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות שאין שלמות אחריה, כדי להגיע אל השכל שיש מעל השכל.
ודינים היינו קליפות, היינו הקדמות, היינו ההקדמות שצריך לדעת כדי להגיע אל מעל לשכל.
וכיו"ב צריך בהכרח גם לעבור דרך היכלי התמורות, שגם זו בחינת דינים וזהב.
מבצר = מקום שמור / סגור / חומה וכיו"ב. מרמז על האין סוף. שהכתר הוא החומה שיש בין החכמה והשכל של האדם לבין האין סוף.
ובפשיטות, השגת האין סוף היא סגורה ונעלמת מהשכל האנושי של האדם, אא"כ...
מרגליות = אבנים טובות. אבנים היינו אבן ובן כאחד. אבן = אב + בן. היינו בחינת שהאדם זוכה לדבקות בה', שזו בחינת אבן. כמו כן אבנים טובות, היינו רצונות וכיסופים, שצריך הרבה כיסופים כדי לזכות לשכל הנ"ל.
לסיכום:
הר של הזב ומבצר של מרגליות, הוא השכל הנקנה, דהיינו השגת האין סוף.
מובא שם:
וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל
כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי
מה פשר הדימוי הר של זהב ומבצר של מרגליות?
מה מרמז הר? מה מרמז זהב? מה מרמז מבצר? ומה הן המרגליות?
תשובה:
הר של זהב ומבצר של מרגליות, משמעותו שכל מאוד גדול על אנושי, שהוא נראה כבלתי מושג כלל.
כמובא שם אח"כ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
וגם:
וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל וְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת
אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל
וְדָחָה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ, שֶׁהִשִּׁיאוּ אֶת דַּעְתּוֹ בִּדְבַר שְׁטוּת
כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִמְצָא כְּלָל
וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת מְאד [הַיְנוּ הַשֵּׁנִי לַמַּלְכוּת בָּכָה מְאד וְאָמַר]
כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ הוּא נִמְצָא בְּאֵיזֶה מָקוֹם
היינו כי זהו משל על דבר שאינו מושג, היינו שאין דרך להשיגו.
ועכשיו לפירוש המילים, ע"פ ההקדמות של רבי נחמן מברסלב עצמו:
הר = פירושו מכשול גדול / שכל גדול / דבר שנמצא מחוץ לישוב.
זהב = פירושו "דינים" (כסף = רחמים. זהב = דינים).
ובזה מרומז מ"ש כי יש התבוננות כזה שצריך לכך כל הון דעלמא, היינו כי יש שכל כ"כ גדול, דהיינו השכל הנקנה, שכדי להגיע אליו, לשם כך צריך את כל הזהב שבעולם, היינו צריך האדם לדעת את כל ההקדמות שיש בעולם, ולהוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות שאין שלמות אחריה, כדי להגיע אל השכל שיש מעל השכל.
ודינים היינו קליפות, היינו הקדמות, היינו ההקדמות שצריך לדעת כדי להגיע אל מעל לשכל.
וכיו"ב צריך בהכרח גם לעבור דרך היכלי התמורות, שגם זו בחינת דינים וזהב.
מבצר = מקום שמור / סגור / חומה וכיו"ב. מרמז על האין סוף. שהכתר הוא החומה שיש בין החכמה והשכל של האדם לבין האין סוף.
ובפשיטות, השגת האין סוף היא סגורה ונעלמת מהשכל האנושי של האדם, אא"כ...
מרגליות = אבנים טובות. אבנים היינו אבן ובן כאחד. אבן = אב + בן. היינו בחינת שהאדם זוכה לדבקות בה', שזו בחינת אבן. כמו כן אבנים טובות, היינו רצונות וכיסופים, שצריך הרבה כיסופים כדי לזכות לשכל הנ"ל.
לסיכום:
הר של הזב ומבצר של מרגליות, הוא השכל הנקנה, דהיינו השגת האין סוף.