ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן שלא תמות אשתו, חס ושלום והוא מתיקות בהתורה על ידי זה נצולין מזה הענש, לבלי להיות אלמן, חס ושלום וזה אותיות אלמן ראשי תבות מה נמלצו לחכי אמרתך . שעל ידי שמרגישין מתיקות בהתורה נצולין מהענש הזה וגם הכתוב מסים: "מדבש לפי" שעל ידי זה המתיקות שמרגישין בהתורה ממתיקין הדין של מיתת אשתו, חס ושלום כי דבש בגימטריא אשה כמובא בכתבים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק אפילו הרחוקים מן הצדיק הם מקבלין חיות והארה מן הצדיק על ידי שמכסה עליהם כמו האילן, שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן ויש עשבים שרחוקים מן האילן ונדמה שאין מקבלין חיות מהאילן ובאמת...... גם הם מקבלין חיות ממנו כי האילן מגן עליהם ומצילן מן השמש כן יש אצל הצדיק בחינת עלין וענפים וכו' כמו שמבאר במקום אחר [בסימן ס"ו אות א]. ואפילו הרחוקים מקבלין חיות ממנו על ידי שמכסה עליהם כמו האילן כנ"ל.

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבאר בכמה מקומות: 'הוי עז כנמר', וכמובא לעיל ואפילו נגד הרב בעצמו צריך שיהיה לו עזות שיעז פניו לדבר עמו כל מה שצריך, ולא יתביש וזה שאחד מקרב יותר, הוא רק על ידי שיש...... אך זה תלוי בזה שזה שיש לו עזות לדבר הוא מחמת עבודתו שהוא עושה ועובד הרבה את ה' ומחמת זה יש לו עזות לדבר עם הרב ומחמת זה שהוא מדבר עמו על ידי זה עושה ועובד הרבה על ידי שמתעורר ביותר על ידי שמדבר הרבה עמו נמצא שזה תלוי בזה וכן יש כמה דברים בעולם שהם תלויים זה בזה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מה - מחאת כפים בתפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כפים בתפילה כי על ידי זה נתעוררים בחינת כנפים, שמשם בא הדבור "ובעל כנפים יגיד דבר", וכתיב "וידי אדם מתחת כנפיהם" נמצא שעל ידי שאדם נתעורר בידים שלו, אזי [הכנפים] נתעוררים הינו...... אבל עדין צריכין להכין ולתקן פה, לקבל את הדבור בתוכו ועל ידי שמכה כף אל כף על ידי זה נתהוה הפה כי בכל יד חמשה אצבעות והכאות האורות, יד ימין ביד שמאל הינו חמשה פעמים חמשה גימטריא עשרים וחמשה והכאות יד שמאל ביד ימין חמשה פעמים חמשה גימטריא גם כן עשרים וחמשה שני פעמים עשרים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא אם אין הלמוד כראוי אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך, חס ושלום

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין...... הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה "והמסכה צרה כהתכנס" גם על ידי עבודת אלילים, נמנע המ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תשעה תקונין יקירין [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא תליתאה [דספרא דצניעותא] תשעה תקונין יקירין אתמסרא לדקנא. כל מה דאתטמר ולא אתגליא, עלאה ויקרא אשתכח, והוא גנזיא יקירא: נימין על נימין מקמי פתחי דאדנין עד רישא [דפמא], מרישא...... גיסא ומהאי גיסא, בהו אתחזין תפוחין סמקין כורדא, בחד חוטא תלין אכמין תקיפין עד חדווי, שפון סומקי כורדא אתפנון, זעירין נחתין בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל י

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות מה שלבו מלא מרוח שטות הדבוק בו וזה על ידי שנתקשר להצדיק האמת והתקשרות הינו אהבת נפש מה שאוהב להצדיק מאד ועל ידי זה נכלל לבו בלב הצדיק ולפי...... אצל המחקרים וכשמוצא האויר מקום פנוי לצאת שם הוא בוקע ושובר במהירות ובבהלה ועל כן כשנכלל לבו בלב הצדיק ולב הצדיק הוא חלל בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" ועל כן האויר של הרוח שטות הדבוק בלבו שלבו מלא מזה האויר הוא בוקע ושובר לבו ב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך...... אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל שהם בחינת חסד וגבו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם...... הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו כלול משלשה...