ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכו - נגונים של יללה ועצבות מה שהרשעים על פי רב הם מזמרים נגונים של יללה ועצבות כי הם בחינת נשמת ערב רב ואמא דערב רב היא לילית שהיא מיללת תמיד ועל כן הם עושים נגונים של יללה כנ"ל ומה שדרך בני אדם למשך אל נגונים הללו כי יניקתם...מבחינת קלקול הראות, בבחינת מארת חסר כמו שכתוב "יהי מארת" חסר דא לילית ועקר הנגון הוא מבחינת שבט לוי שהיו מנצחים בשיר, שהם מבני לאה ואז כשנולד לוי נאמר: "הפעם ילוה אישי אלי" כי על ידי שנולד לוי שהוא סטרא דנגונא על ידי זה בחינת ההמשכה, שילוה וימשך אליה ועל כן נגינה שהוא נשתלשל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי...כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת עבור הוא בחינת דין כמו שאמרו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג...טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים...יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת מלכות, כמו שכתוב: 'אלמ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו...שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם ונתן...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת על ידי זה מקבלת אור מהשמש ומתנוצץ ממנה אור להאיר על הארץ אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי...לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על...שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בח

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.