ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה - שיר נעים מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה ואלה דברי רבנו זכרונו לברכה שיר נעים כולל ענינים רבים בדברים מעטים מעט מחזיק המרבה ידבר נפלאות משבח תורתנו הקדושה ומשבח משה רבנו עליו השלום ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד...הבורא יתברך ונפלאות בריותיו וינצח בשירו להזכיר נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם והשיר שיתער לעתיד ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת יעורר ישנים יקיץ נרדמים יחזק עיפים יודיע להאדם מגדל כחו אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב...עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחינת: "מב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ [לשון החברים] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ דהנה, יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומהיכן בא מדה זו ? מדמים שעדין לא עבד בהם השם יתברך כמו שכתוב: "ויז נצחם" ופרש רש"י: 'דמים' 'ולא מצא...אלא השלום' וכו' ובמחלקת יש בחינת העושה שלום והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למשל, כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינות מחלקת והתרוץ, הוא בחינת העושה שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן ב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש ברוך הוא לתן התורה לאלף דורות, ראה שאין העולם מתקים ונתנה לעשרים וששה דורות...עזי פנים שבדור' נמצא שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לפעמים בא לאדם הרהור תשובה לפעמים בא לאדם הרהור תשובה ונעשה באותו שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחילה ואחר כך כשבא...מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך כשרוצה לנ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מי האיש החפץ חיים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם..."בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה את זה ב. וצריך לדעת ש"מלא

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס...ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם יותר אבל אחר כך הוא עושה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה דמות דיוקנו של אביו ראה הוא דבר נסתר מאד איך הדמות נתראה, והוא בעצמו אינו יודע כי בודאי יעקב לא ידע ומעלת הנסיון אף שראה דמות דיוקנו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת דע שדבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת אפילו במלי דעלמא הוא יקר מדברי תורה של צדיק אחר כי בהדברי תורה של האחר יכול להיות שם תערובות הרבה אבל זה הדבור היוצא מפי הצדיק האמת הוא רק אמת לבד וכיון שהוא...ומי ששומע דבור מפי הצדיק האמת שהוא דבור אמת ובפרט כשרואה אותו אז: "והיו עיניך רואות את מוריך" הוא מקבל בחינות הפנים של הצדיק ובחינות שכלו ונשמתו כי זה הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא שמקבל שכלו וזה גם כן בחינות הנשמה, כי הנשמה הי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צא - ויהי ידיו אמונה עד בא השמש [לשון החברים] ויהי ידיו אמונה עד בא השמש כי יש כמה מיני אמונה, יש אמונה שהוא רק בלב והעקר שצריך להיות לאדם אמונה כל כך עד שיתפשט בכל האיברים כמו שמובא בכתבי האר"י שצריך להגביה ידיו בשעת נטילה נגד...לקבל הקדשה נמצא שצריך לזה אמונה בהידים להאמין שמחמת שמגביה ידיו כנגד הראש, מקבל הקדשה כי בלא אמונה אינו כלום, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" וכשיש לו אמונה כזו, בא מן האמונה אל השכל וכל מה שמחזיק את עצמו באמונה, בא אל שכל יותר כי הדבר שהיה צריך מתחלה להאמין עכשו כשבא אל אמונה יותר גדולה,...