ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י:...עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפיסו בדברים מתב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג...וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי בזוהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא וי לדרא כד תסתלק פוק עין ותשכח . "שבת וינפש", 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שמחמת גדל התענוג של הנפש יתרה שבא בשבת על כן מתחילים...תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי שבת כן החבריא, מחמת גדל התענוגים והשעשועים שקבלו מרבם רבי שמעון בן יוחאי על כן תכף ומיד התחילו להתגעגע ועלה על לבם צער ההסתלקות שיהיה להם בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגלה להם סוד נפלא תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הדפק דופק ונוקש באדם הדפק דופק ונוקש באדם. לפעמים הוא נוקש באדם ומזכיר אותו לעבודת השם יתברך בבחינת: "קול דודי דופק" ולפעמים הוא מזכיר את האדם לעברה, חס ושלום כי הדפק בא מן הנשימה והנשימה בא מן האויר על ידי הדבור וכפי הדבור כן נעשה הדפק אם לטוב או להפך

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה הבגדים הם בסוד החשמ"ל, שהוא שמירה ועל כן הבגדים יהיו שלמים תמיד ולא קרועים כי הוא קלקול השמירה הבגדים בעצמן תובעין את האדם אם לא נזהר בשמירתן לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות [גדל אזהרה זאת לשמר את הבגדים מכתמים עין לעיל בסימן כ"ט]

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים'...הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל ספר שיר השירים אין...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת...תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל העולם כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור...אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר פניו ממנו נמצא הוא אחור באחור וצריך להב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו...לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה וכן למעלה למעלה עד אין סוף כנ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עג - כי תעבר במים אתך אני [לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות...הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ורוצה תמיד להשפיע השפעות וברכות ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא אני שנאמר "ואני אברכם" והכלי הנ"ל נע