ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בחינת גבורות קשות וצריך לראות להמתיקם וכשאין ממתיקים הגבורות הקשות, חס ושלום מחמת שאין להם כח להמתיקם או שהם אז במדרגה קטנה שאי אפשר להמתיקם מחמת שפגמו אז באיזה פגם וחטא כי אפילו צדיקים וגדולים לפעמים הם פוגמים ושוגים באיזה דבר, "כי אין צדיק בארץ" וכו' (קהלת ז) ומחמת שהם אז בבחינה זו אינם ממתיקים הגבורות הקשות שהם הדבורים ואזי כשאינם ממתיקים הדבורים שהם גבורות קשות אזי מתחילין לדבר באלו הדבורים דבורים רעים על הכלל או על הפרט, או שמדברין על צדיק הדור ואזי כל הדבורים שלהם שהם גבורות קשות באים ונופלים על צדיק הדור, חס ושלום והצדיק הדור צריך לראות להמתיק אלו הגבורות קשות שהם הדבורים הנ"ל ועל ידי שהוא דן אותם לכף זכות בזה שמדברים עליו נמצא שהוא מטה כלפי חסד ובזה ממתיקם או על ידי שמקבל היסורים שהם מדברים עליו, מקבלם באהבה על ידי זה הוא ממתיק גם כן דבורים שלהם שהם הגבורות הקשות כנ"ל אבל אם אין כח, חס ושלום, בצדיק הדור להמתיקם אזי יוכל לפל ממדרגתו מאד, חס ושלום על ידי אלו הגבורות הנ"ל שבאים עליו או שיסתלק, חס ושלום על ידי זה ואז על ידי הסתלקותו נשמתו ממתקת אלו הגבורות הקשות הנ"ל ומזה היה הסתלקות הבעל שם טוב כי אמר שיסתלק ממעשה הש"צ ימח שמו כי אצל הש"צ ימח שמו היו כמה גדולי הדור ולומדים מפלגים שהטעה אותם כמפרסם והם יצאו מן הכלל ודברו רעות על כלל תורה שבעל פה וזה היה מחמת שבא להם גבורות קשות ולא המתיקו אותם מחמת בחינה הנ"ל ועל כן דברו דבורים רעים על הכלל ואלו הדבורים נפלו על גדול הדור והבעל שם טוב זכרונו לברכה, הוא היה אז הגדול הדור ומזה נסתלק וכמו שאומרים בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר שנעשו לו שני נקבים בלבו על ידי המעשה של הש"צ ימח שמו כי כשמדברים על תורה שבעל פה או כשמדברים על הצדיק הדור בעצמו הוא דבר אחד ממש כי עקר תורה שבעל פה הוא תלוי בצדיק הדור כמו שכתוב (זהר ויצא קנג:) : 'שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא' שהוא התורה שבעל פה כמובא במקום אחר [עין בהתורה תהלה לדוד בסימן י"ב] וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכות כב:) : 'כמה טפשאי וכו' דקימי מקמי אוריתא' וכו' אבל כשהצדיק ממתיק דבורים שלהם אזי הוא חוזר ועושה מהדבורים תורה כמובא במקום אחר [שם בסימן י"ב] ואזי עושה תורת חסד, הינו ללמד לאחרים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סכה מט:) על פסוק "ותורת חסד על לשונה" 'זה הלומד על מנת ללמדה' כי בודאי כשעושים תורה מדבורים אלו אפשר לו ללמד אחרים עמה, ונמצא שהוא תורת חסד ובזה ממתיקם
כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּגְבוּרָתְך יְדַבֵּרוּ"

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים

שֶׁהַה' גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה

וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה' מוֹצָאוֹת הַפֶּה

נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָם

וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים

עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת

וְדַע שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל

עַל כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים

וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל

וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

וְצָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם

וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כּחַ לְהַמְתִּיקָם

אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא

כִּי אַפִילּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, "כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ" וְכוּ'

וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ

אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים

וַאֲזַי כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים

עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר

וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם

וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל

וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו

נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּבָזֶה מַמְתִּיקָם

אוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה

עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ"ל

אֲבָל אִם אֵין כּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם

אֲזַי יוּכַל לִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאד, חַס וְשָׁלוֹם

עַל יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ"ל שֶׁבָּאִים עָלָיו

אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה

וְאָז עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ"ל

וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ

כִּי אֵצֶל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים שֶׁהִטְעָה אוֹתָם כַּמְפֻרְסָם

וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת וְלא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל

וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר

וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא הָיָה אָז הַגְּדוֹל הַדּוֹר

וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ

כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ

הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ

כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא'

שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה תְּהִלָּה לְדָוִד בְּסִימָן י"ב]

וְכֵן הַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ' דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא' וְכוּ'

אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם

אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[שָׁם בְּסִימָן י"ב]

וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק

"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" 'זֶה הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ'

כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ

אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד

וּבָזֶה מַמְתִּיקָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפו - מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים
...ח"א - תורה קפו - מה שמספרין מופתים מהצדיקים מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינות קיר"ה הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים כי על ידי אמונה שהם מאמינים בדברי הצדיק על ידי זה נתגלין מופתים כי באמת הצדיק בודאי מלא מופתים וכשהוא מאמין בהצדיק ונותן עיניו ולבו על דברי הצדיק על כל דבור ודבור, כי מאמין שכל דבריו אמת וצדק, ובכונה מכונת אזי אחר כך, כשבא לביתו, כל מה שיארע אותו הוא מסתכל היטב על כל דבר שיארע לו ומבין למפרע בדברי הצדיק שדבר עמו בהיותו אצלו שזה היתה כונת הצדיק שרמז לו בתוך דברים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים
...- צריך דוקא ודוי דברים דע כי צריך דוקא ודוי דברים, כי צריך לפרט את החטא וצריך להתודות בדבורים בכל פעם על כל מה שעשה ויש לזה מניעות רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת: "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר השמחה שיעבר בכל השמחה...
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו: "לא ימוש ספר התורה": "וימש חשך" כלומר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים וזהו, על משפטי צדקך הינו שצדק גובר על משפט התקון לזה, חצות לילה אקום. ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
...דסכינא מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא, ומישרא דסכינא מי הוי איתו לה תרי ביעי, אמרו לה, הי זוגתא חורתא והי זוגתא אכמתא איתי איהו תרי גביני, אמר להו, הי דעזא חורתא והי דעזא אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון כמו המלמד כשרוצה להסביר שכל גדול להתלמיד...
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של אכילה] ועשה בזה מה שע...
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון [וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי] ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו ? והשיב [סוגרין הפה והעינים והרי זה ביטול] מזה מובן עצה שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם אזי יבטל האדם עצמו לגמרי כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם בכל רגע ורגע. סתרי התורה...
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...תקכ היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל...
שיחות הר"ן - אות קמג
...והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון] כי יש שני מיני אכילת הבהמיות דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם אלא הוא מאכל בהמה והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת וזה שכתוב: "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת ואפילו הרופאים אומרים גם כן כך שקדחת בא מן מאכל יותר וזה בגשמיות וברוחניות גם כן כך כי כשאדם...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2334 שניות - עכשיו 18_10_2026 השעה 03:37:14 - wesi2