ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב (תהלים קמ"ה) "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בחינת גבורות קשות וצריך לראות להמתיקם וכשאין ממתיקים הגבורות הקשות, חס ושלום מחמת שאין להם כח להמתיקם או שהם אז במדרגה קטנה שאי אפשר להמתיקם מחמת שפגמו אז באיזה פגם וחטא כי אפילו צדיקים וגדולים לפעמים הם פוגמים ושוגים באיזה דבר, "כי אין צדיק בארץ" וכו' (קהלת ז) ומחמת שהם אז בבחינה זו אינם ממתיקים הגבורות הקשות שהם הדבורים ואזי כשאינם ממתיקים הדבורים שהם גבורות קשות אזי מתחילין לדבר באלו הדבורים דבורים רעים על הכלל או על הפרט, או שמדברין על צדיק הדור ואזי כל הדבורים שלהם שהם גבורות קשות באים ונופלים על צדיק הדור, חס ושלום והצדיק הדור צריך לראות להמתיק אלו הגבורות קשות שהם הדבורים הנ"ל ועל ידי שהוא דן אותם לכף זכות בזה שמדברים עליו נמצא שהוא מטה כלפי חסד ובזה ממתיקם או על ידי שמקבל היסורים שהם מדברים עליו, מקבלם באהבה על ידי זה הוא ממתיק גם כן דבורים שלהם שהם הגבורות הקשות כנ"ל אבל אם אין כח, חס ושלום, בצדיק הדור להמתיקם אזי יוכל לפל ממדרגתו מאד, חס ושלום על ידי אלו הגבורות הנ"ל שבאים עליו או שיסתלק, חס ושלום על ידי זה ואז על ידי הסתלקותו נשמתו ממתקת אלו הגבורות הקשות הנ"ל ומזה היה הסתלקות הבעל שם טוב כי אמר שיסתלק ממעשה הש"צ ימח שמו כי אצל הש"צ ימח שמו היו כמה גדולי הדור ולומדים מפלגים שהטעה אותם כמפרסם והם יצאו מן הכלל ודברו רעות על כלל תורה שבעל פה וזה היה מחמת שבא להם גבורות קשות ולא המתיקו אותם מחמת בחינה הנ"ל ועל כן דברו דבורים רעים על הכלל ואלו הדבורים נפלו על גדול הדור והבעל שם טוב זכרונו לברכה, הוא היה אז הגדול הדור ומזה נסתלק וכמו שאומרים בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה שאמר שנעשו לו שני נקבים בלבו על ידי המעשה של הש"צ ימח שמו כי כשמדברים על תורה שבעל פה או כשמדברים על הצדיק הדור בעצמו הוא דבר אחד ממש כי עקר תורה שבעל פה הוא תלוי בצדיק הדור כמו שכתוב (זהר ויצא קנג:) : 'שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא' שהוא התורה שבעל פה כמובא במקום אחר [עין בהתורה תהלה לדוד בסימן י"ב] וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (מכות כב:) : 'כמה טפשאי וכו' דקימי מקמי אוריתא' וכו' אבל כשהצדיק ממתיק דבורים שלהם אזי הוא חוזר ועושה מהדבורים תורה כמובא במקום אחר [שם בסימן י"ב] ואזי עושה תורת חסד, הינו ללמד לאחרים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סכה מט:) על פסוק "ותורת חסד על לשונה" 'זה הלומד על מנת ללמדה' כי בודאי כשעושים תורה מדבורים אלו אפשר לו ללמד אחרים עמה, ונמצא שהוא תורת חסד ובזה ממתיקם
כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּגְבוּרָתְך יְדַבֵּרוּ"

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים

שֶׁהַה' גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה

וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה' מוֹצָאוֹת הַפֶּה

נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

וְצָרִיך לְהַמְתִּיקָם

וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים

עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת

וְדַע שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן

וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל

עַל כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים

וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ"ל

וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

וְצָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם

וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כּחַ לְהַמְתִּיקָם

אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא

כִּי אַפִילּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, "כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ" וְכוּ'

וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ

אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים

וַאֲזַי כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים

עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר

וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת

בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם

וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל

וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו

נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּבָזֶה מַמְתִּיקָם

אוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה

עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ"ל

אֲבָל אִם אֵין כּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם

אֲזַי יוּכַל לִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאד, חַס וְשָׁלוֹם

עַל יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ"ל שֶׁבָּאִים עָלָיו

אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה

וְאָז עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ"ל

וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ

כִּי אֵצֶל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים שֶׁהִטְעָה אוֹתָם כַּמְפֻרְסָם

וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת וְלא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ"ל

וְעַל כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל

וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר

וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הוּא הָיָה אָז הַגְּדוֹל הַדּוֹר

וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק

וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ"צ יִמַּח שְׁמוֹ

כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ

הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ

כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא'

שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה תְּהִלָּה לְדָוִד בְּסִימָן י"ב]

וְכֵן הַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ' דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא' וְכוּ'

אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם

אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[שָׁם בְּסִימָן י"ב]

וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק

"וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" 'זֶה הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ'

כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ

אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד

וּבָזֶה מַמְתִּיקָם
שיחות הר"ן - אות כד
...הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו והלכו ונסעו זה לזה וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם והיו הולכים ונוסעים זה לזה דהינו האב להבן והבן להאב עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו השתי פרסאות וכן הבן...
חיי מוהר"ן - קנא - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קנא בשנת תקס"ו היא שנת ארבע לישיבתו פה ברסלב שהיא שנה הרביעית להתקרבותי אליו כי בכניסתו לפה נתקרבתי אליו מיד בסמוך כנזכר לעיל אז בקיץ בשנת תקס"ו בחדש סיון נפטר בנו הילד שלמה אפרים זכרונו לברכה. וכבר מבאר במקום אחר מענין הילד היקר הקדוש הזה מה שאמר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה מוכן וכו'. ואז אחר פטירת הילד הנ"ל כשבאנו אליו אז התחיל לדבר עמנו מענין תקון הנשמות מענין הבעל שדה שיש שדה שגדלים בו נשמות וצריכין בעל השדה לתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה יש עליו יסורים...
חיי מוהר"ן - פו - סיפורים חדשים
...חדשים אות פו תקס"ט חלם לו שהיה קבוץ אחד של יהודים עם מנהיג אחד שהיה גדול מאד בעולם. וגזרו גזרה להרג את כל היהודים והמנהיג נפל על עצה שצריכין לשנות עצמו לערל. והלך וקרא אמן וגלח לו הזקן עם הפאות. ואחר כך נתברר שהוא שקר שלא נגזר כלל הגזרה הנ"ל. כמה בושה הגיע לאותו מנהיג בודאי לא היה אפשר לו להתראות לפני העולם והצרך לעקר ולברח. ואיך יוצאין מן הפתח ואיך שוכרין עגלה וכיוצא בזה בודאי היה לו בושה וכלמה גדולה מאד אשר אי אפשר לבאר. ובודאי הצרך לישב איזה זמן אצל ערל עד שיצמח זקנו. זה הראו לו וכו' אות פז תקס"ד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה
...הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף על פי שזוכים לבוא לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה הגבוה יותר וכן לעולם נמצא שלעולם אין יודעין כלל ואף על פי כן לא התחיל עדין להשיג התכלית [וכבר מבאר מזה קצת בדברינו במקום אחר] וענין זה עמק ונסתר מאד מאד ועוד...
שיחות הר"ן - אות פט
...רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו חס ושלום, חבילות חבילות של עברות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה
...דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות וגם בזה יש כמה בחינות כמו למשל כשכו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
...ח"א - תורה קמב - מי שאי אפשר לו ללמד כלל מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין...
איפה נמצא השער של גן עדן?
...של גן עדן? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שהשערים של גן עדן טמונים בארץ. מה פשר העניין? מה ז"א השערים טמונים בארץ? היה הגיוני יותר לומר שהשער נמצא בשמים ולא בארץ. רמז: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה * כאן breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל...
שיחות הר"ן - אות קלז
...- אות קלז שיך להתורה מעו"ת ראשי תבות וכו' בחלק ראשון סימן ר"ד וספר מקדם מעשה משני אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן וחשב מקרה הוא אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו:...
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1870 שניות - עכשיו 06_02_2026 השעה 02:01:01 - wesi2