ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב:...או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" ובית המקדש הוא בחינת דעת דאיתא בג

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור...סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה אזי נשאר פה הינו שבני אדם פותחים את פיהם ואומרים חזר לאחור

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר...מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא...התקרבות הוא התרחקות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה כל המצדיק את עצמו מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד יצחק": "בגבורות ישע ימינו" וזה שנאמר: "כי גבר עלינו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה בכללות ובפרטות בכללות על איש שאין לו שכל בעבודת הבורא וצריך הבעל שכל להשכילו ובפרטות...לו שכל, והוא נקרא קטנות המחין וצריך לחזק את עצמו לבוא לגדלות המחין וכשבא לגדלות המחין נמתקין כל הדינין וממשיך עליו חסדים ורחמים וזה מאמר חכמינו זכרונם לברכה 'גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות' שנאמר: "כי אל דעות ה'" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים מ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות שעל ידי לשון הרע שהעולם מדברים על ידי הפגם הזה, אי אפשר להצדיקים להיות ענוים כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה, נפגם הענווה...אם יהיה ענו הוא בלא חכמה וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום כי בודאי אין זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאלו הוא ענו כי זה ענווה פסולה ועקר הענווה כשהיא בחכמה ועל ידי פגם לשון הרע נעשה פרוד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה אי אפשר להיות ענו וזה היה מעלת משה...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב...והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחינת: "מב

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלט - על ידי מחלקת אי אפשר לדבר על ידי מחלקת אי אפשר לדבר כי עקר הדבור הוא משלום, כמו שכתוב: "אדברה נא שלום" ועל כן צריך כל אחד קדם התפילה לקבל על עצמו מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך" כדי שעל ידי זה שיש אהבה ושלום על ידי זה יוכל...לדבר ועל כן אפילו אם אחד רוצה שלום רק שהם חולקין עליו עם כל זה אין השלום בשלמות על כן אי אפשר לדבר ולהתפלל אף שהוא איש שלום מאחר שהם חולקין עליו וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום,: "אני שלום" כי אני איש שלום ומצדי היה שלום עם כלם ועם כל זה "וכי אדבר, המה למל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כג - הוי לן כדניתא וילדה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] סבי דבי אתונא אימא לן מלי דכדיבי, אמר להו הוי לן כדניתא וילדה, והוי תליה לה פתקא וכתיב בה דמסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי אמרו לה, וכדניתא מי ילדה אמר להו, הי נינהו מלי דכדיבי: מלחא...איכא סילותא לכדניתא, ומלחא מי סריא רש"י: מלי דכדיבי דבר כזב: כדניתא פרדה: תלא פתקא שטר בצוארו של הולד: הי נינהו מלי דכדיבי אלו הם דברי כזב: סילותא שליא צוית צדק עדתיך ואמונה מאד א. כי יש פנים דקדשה שהם אנפין נהורין בחינת חיים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תהמת יכסימו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים...כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפילתו וכל שבט מעורר בתפילתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דבריו...