ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנא - סגלה לזרע של קימא סגלה לזרע של קימא שיאמרו שניהם האיש ואשתו קדם הזווג פרשת "ובראשי חדשיכם" וכן כשהתינוק חולה, חס ושלום יאמרו אז גם כן האיש והאשה פרשת "ובראשי חדשיכם" כי מארת חסר ואו שהוא החיות של כל דבר וכן כלת משה חסר...בחינת מארת חסר ואו שהוא אסכרה לרביי חס ושלום כי הוא"ו הוא החיות של כל דבר ועל כן חסרון הוא"ו מרמז על חסרון החיות כנ"ל ומשם נמשך מיתת הבנים קטנים, חס ושלום ובראש חדש מתחלת הלבנה להתמלאת ולהתתקן כידוע כי אז הגיעה לתכלית הפגם והחסרון ואזי תכף מתחיל התקון ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה...שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת ח

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש...בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו בחינת מחלקת, בחינת חרפה, הוא בחינת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות...שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם...כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמד - מי שהוא מערב בין העכו"ם מי שהוא מערב בין העכו"ם דהינו שיש לו עסקים ומשא ומתן עמהם צריך לשמר עצמו מאד מאד שלא יזיק לו כי בקל יוכל להתפס ברשתם, חס ושלום לחלק עצמו ממדרגת יהדותו שיש לו כי לא די להאדם שהוא בעולם הזה השפל אשר...להם כח לעמד בזה העולם כמו שמצינו שפעם אחת באו מלאכים בזה העולם ונלכדו מאד אבל באמת ישראל יש להם כח יותר ממלאכים והם יכולין לעמד בזה העולם ולהתגבר על העולם הזה ולהדבק בהבורא יתברך שמו אבל להיות גם כן מערב עם העכו"ם זה קשה מאד על כן צריך לשמר עצמו מאד מאד להיות כיתד חזק בל ימט ממדרגת כשרו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה דע שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה ולעשות גרים אזי הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהיה מחלקת עליו כי 'אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה' 'משום שלחן מלכים'...ישראל ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופים בעני ודחק כמו שכתוב: "מי גר אתך בעניותך" וכו' ועל כן בהכרח שיהיה מחלקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגיר גרים כדי שלא יהיה לו שום שלוה כי אז מי שמתקרב אליו הוא באמת ואזי יכול לגיר גרים באמת לא משום שלום ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל כן קראו...כמו שכתוב: 'משה שפיר קאמרת' וכשמחדש דבר בתורה, אלו הדברים של החדוש הם בבחינת משה משיח כמו שכתוב בזוהר "ורוח אלהים", דא רוחא דמשיח "מרחפת על פני המים" הינו התורה וזהו שאמרנו כי החדושי תורה שמחדש, הם בעצמם בבחינת משיח כי שם רוחו מרחפת והינו "רוח פיו" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי בזוהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא וי לדרא כד תסתלק פוק עין ותשכח . "שבת וינפש", 'כיון ששבת וי אבדה נפש' הינו שמחמת גדל התענוג של הנפש יתרה שבא בשבת על כן מתחילים...אבדת הנפש במוצאי שבת כן החבריא, מחמת גדל התענוגים והשעשועים שקבלו מרבם רבי שמעון בן יוחאי על כן תכף ומיד התחילו להתגעגע ועלה על לבם צער ההסתלקות שיהיה להם בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגלה להם סוד נפלא תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: יכולה היא שתרחם כי כשאדם צריך לרחמים השם יתברך שולח לו רחמנות, שהוא ירחם על אחר ועל ידי זה מרחמין עליו 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכמו שכתוב:ונתן לך רחמים ורחמיך...לו דעה יש לו רחמנות כי כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' כי אם אין בו דעה אין בו רחמנות כי כעס בחיק כסילים ינוח על כן אסור לרחם עליו כי 'כל המרחם מרחמין עליו' כנ"ל אבל אם אין