ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלהים ופעם אלישע סתם ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשהיו בני הנביאים אצלו היה נקרא איש האלהים וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם'

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם...... מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור עינים...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מו - מחאת כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כף בשעת התפילה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפילה וצפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין: 'שיהא תפילתו סמוך למטתו' הינו שלא...... הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות וז

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני מיני דינים א, דינא דמסאבא, בחינת 'נחש הטיל זהמא בחוה' ויש דינא...... שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה כל המצדיק את עצמו מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד יצחק": "בגבורות ישע ימינו" וזה שנאמר: "כי גבר עלינו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפא - אם ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות אפילו אדם פשוט אם ישב עצמו על הספר, ויסתכל על אותיות התורה יכול לראות חדשות ונפלאות הינו שעל ידי הסתכלותו היטב היטב על אותיות התורה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת אותיות...... כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי יראה נפלאות צרופים חדשים ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל וזה אפשר אפילו אדם פשוט כי אדם גדול יכול לראות זאת בלא יגיעה רק אפילו אדם פשוט לגמרי יכול להשיג ולראות חדשות כנ"ל אם ישב עצמו ויסתכל על אותיות התורה כנ"ל אך שלא יעמיד הדבר...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית...... מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל וזה "בצע אמר

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כל החסרונות שיש לאדם כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע...... נעשה הצל והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני [הינו שהוא דק ממנו] כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה הוא גשמיות, ועושה צל נגדו ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו כן...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת...... בעצמו מאיר תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל העולם כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור...... מאחריו' וזה פרוש: סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה אזי נשאר פה הינו שבני אדם פותחים את פיהם ואומרים חזר לאחור

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג...... תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון למימרה, וקטגור נעשה סנגור, ו