ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - היום אם בקולו תשמעו היום אם בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו...ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו כי יום...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קע - ה' מה רבו צרי רבים וכו' ה' מה רבו צרי רבים וכו' כי כל אחד לפי נשמתו ולפי עבודתו כך יש לו יסורים יש שיש לו יסורים מבניו ומאביו ומשכן ויש שהוא במדרגה גדולה ממנו ויש לו יסורים משכנים רחוקים ויש גדול ממנו ויש לו יסורים מכל העיר...מכל העולם וכל אחד על ידי היסורים, נושא עליו האנשים שיש לו יסורים מהם כי כשיש לו יסורים מהם, הוא נושא אותם עליו אך איך אפשר לחמר לשא עליו כל כך אנשים אך על ידי היסורים נכנע גופו כי כל היסורים נקראים צרות על שם שהם מצרין ומעיקין להגוף וכשנכתת הגוף על ידי הצרות, על ידי זה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש...בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו בחינת מחלקת, בחינת חרפה, הוא בחינת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה'...היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק וכו', ובנותי, אלו גל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב...את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כח - בני לן ביתא באוירא דעלמא [לשון רבנו זכרונו לברכה] בני לן ביתא באוירא דעלמא, אמר שם, קם ותלא בין שמיא לארעא. אמר להו, אפיקו לי לבני וטינא מהתם. אמרו: ומי איכא דמצי לאסוקי התם. אמר: ומי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא...תורה מתלמידי חכמים שדין יהודאין כי תלמידי חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ובאלפין אלו כתיב בשלמה "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף" כי שלמה זכה להם בקדשה אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין מקבלין מהם...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלט - צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות...הקדוש ברוך הוא . ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו: "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמז - כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כשם שמי שהוא עזות פנים אין לו חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר צוה לאלף דור, שבקש הקדוש ברוך הוא לתן התורה לאלף דורות, ראה שאין העולם מתקים ונתנה לעשרים וששה דורות...פנים שבדור' נמצא שהעזי פנים אינם בכלל קבלת התורה כי הם מהתתקע"ד דורות שלא היו ראויים לקבל התורה וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אי

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה...ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת ח

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהלה לדוד ארוממך אלהי וכו' א. מה שאנו רואים שעל פי הרב הלומדים חולקים על הצדיקים ודוברים על הצדיק עתק בגאוה ובוז זהו מכון גדול מאת השם יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן. יעקב הוא הצדיק המחדש...ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למחר לקבל שכרם' ועל שם ששכרו לבסוף על שם זה נקרא יעקב לשון עקב וסוף שכרו לבסוף ולבן הוא תלמיד חכם שד יהודי שתורתו להתיהר ולקנטר ותלמיד חכם כזה נבלה טובה הימנו וזה ידוע, שאינו נקרא תלמיד חכם אלא על ידי תור